לא די בתהפוכות הפוליטיות שהונחתו על הממשלה, מחר צפוי להגיע אל שולחן הממשלה גלגול נוסף. שר האוצר משה כחלון צפוי להביא להצבעה הצעת מחליטים לקיצוץ רוחבי של 1.3 אחוזים במשרדי הממשלה ב-2019 ועוד קיצוץ של 1.5 החל משנת 2020 ועד לשנת 2035. הסיבה לכך היא הסכם שחתמה המדינה עם גמלאי השוטרים, השב"כ והמוסד שישווה את תנאי הפרישה שלהם לאלה של גמלאי הקבע בצה"ל.



יש לציין כי בית המשפט לעבודה קבע כי על המדינה לקיים את ההתחייבות לשוטרים שניתנה להם משנת 2006 שאכן תנאיהם יושוו מה שלא קרה עד כה. עלות התכנית - 22 מיליארד שקלים שתתפרס עד שנת 2035.



העובדה כי כל המשרדים נדרשים לבצע קיצוץ רוחבי, הובילה הערב (שבת) את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להודיע כי יתנגד לתכנית. "קיצוץ הצפוי, הגדול ביותר בשנים האחרונות, יביא לפגיעה עד כדי ביטול של התכניות שנועדו להבטיח טיפול נאות באוכלוסיה. ביניהם - התכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, התכנית לצמצום הזיהומים, התכנית לשיפור השירות בפגיות, קיצור תורים בהתפתחות הילד ועוד".



המשמעות היא כי לממשלה אין רוב, והתנגדותו של ליצמן יכולה להוביל לסחף אצל שאר השרים לאור העובדה כי ממילא נדמה כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וזאת על אף תמיכת ראש הממשלה בתכנית.



לאחר הודעת ליצמן, גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן ציין כי יתנגד לקיצוץ, זאת על אף תמיכתו בתוכנית. "הודעתי שאתנגד נחרצות לקיצוץ שהאוצר מנסה להשית על המשרד לבטחון הפנים (קיצוץ כפול משאר המשרדים) כסוג של 'עונש' על כך שהשוטרים והסוהרים מיצו את זכותם בבתי המשפט וזכו בעתירות. לא ראוי לפגוע בתגובה בבטחון האישי של אזרחי המדינה ולהביא קיצוץ", כתב ארדן בטוויטר. 


שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, הודיע כי גם הוא מתנגד לקיצוץ: "צרכי החקלאות הולכים ועולים. לאחר הקיצוץ הקשה במים בחקלאות, לא אתן שענף החקלאות יפגע בשנית. לא בכדי נלחמתי כי בשנת 2019 יעמוד תקציב המשרד על סך 1,836 מיליוני שקלים לעומת 1,714 מיליוני שקלים בשנת 2018. החקלאים הם החלוצים של שנת 2018. לא אתן לשום קיצוץ לפגוע בחקלאי ישראל ובמחקר החקלאי שהם חוד החנית שלה החקלאות בעולם כמובן שגם אזרחי מדינת ישראל יפגעו אם יחול הקיצוץ במשרד החקלאות".

אי אישור התכנית בממשלה עלול להוביל להתחדשות הפגנות השוטרים ברחבי הארץ שכזכור אף פרצו באחת ההפגנות למתחם לשכת ראש הממשלה בירושלים.