התגובות לפיצול המפתיע במחנה הציוני לא איחרו להגיע כאשר כמובן בראשון ובראשונה היו אלו חברי העבודה והתנועה, שתי המפלגות שדרכיהן נפרדו.  ח"כ סאלח סעד העביר ביקורת על המהלך של יו"ר מפלגתו ואמר כי "לא מתקבל על הדעת שהחלטה כזאת מתקבלת ללא דיון והתייעצות. מפלגת העבודה אינה סולטנות ואינה חצר ביזאנטית. אני קורא ליו"ר גבאי לשנות את החלטתו לטובת הציבור והדמוקרטיה בישראל".


ח"כ מיכל בירן אמרה ב-103FM כי "אני מאוד מעריכה את לבני בפוליטיקה, והיא סמן חשוב, אבל השידוך הזה כבר תקופה ארוכה לא הולך. אם הוא היה שואל את דעתי, לא מאוד אהבתי את עניין ההפתעה, אבל המהלך עצמו היה נכון. אני לא אוהבת שמפתיעים אותי ולהפתיע. גבאי הוא לא הגננת, הוא לא בא להחזיק את היד. כל דבר שלא תורם לשינוי והחלפת נתניהו, לא צריך ללכת אליו".



 
עוד הוסיפה כי "אני חושבת שהמערכת הזאת, למי שלא הבין, יש בה הפתעות, יהיו חיבורים, ואנחנו צריכים משהו שיצליח להחליף את נתניהו. שמעתי את המספידים האלה על מפלגת העבודה, אבל המפלגות הטרנדיות מתפרקות ואנחנו נשארים, והדרך שלנו מובנית. כמה פעמים שמעתי שאנחנו לא נצליח, יש כאן מישהו שראוי להיות ראש ממשלה. אנחנו עסוקים בלהיות צודקים והם עסוקים בלנצח, אנחנו באים עכשיו גם לנצח. הדרך הכלכלית שלנו שכנעה רבים בדרך. גבאי בא לעשות כאן סדר. מי שהולך יחד ויורה בנגמ"ש, לא יהיה במחנה הזה. לא אהבתי את עניין ההפתעה, אבל אני סומכת על גבאי שהיתה לו סיבה טובה לעשות את זה. מפלגת העבודה תפתיע אתכם. לא היתה מערכת בחירות שמישהו הצליח לחזות מה יהיה שם".

אייל בן ראובן, איש התנועה של לבני אמר ב-103FM כי "עברתי דברים קשים כאלה בחיים. לא נעים ולא ראוי. הייתי בישיבה, הגעתי לישיבה. נעמד הבוכער אבי גבאי, דיבר על עצמו ועל הדברים שעשה בחייו, ובהינף יד אמר שלום בלי להגיד מילה קודם, היה לא נעים. לבני חותרת לאיחודים, היא אמרה את זה כל הזמן. היא אמרה 'אני חלק מהמחנה הציוני, ואנחנו רוצים איחודים'. היא אמרה על עצמה שלא אכפת לה להיות מספר 1 או 2. אני יושב עם ציפי, אני מדבר איתה. היא עשתה את זה מתוך רצון לעשות איחוד של המחנ"צ. היא הבינה שלבד אף אחד לא יוכל להפיל את הממשלה הרעה הזאת. זאת המציאות. אני כל הזמן מתפתל כדי שאבי לא ייפגע בעניין הזה. היכולות של לבני עולה עליו בכמה דרגות".

אבי גבאי וציפי לבני. קרדיט: מרק ישראל סלם

 
עוד הוסיף כי "אני לא מזלזל באבי גבאי, הוא איש ראוי וטוב, ועד אתמול הוא הוביל את המחנה הציוני. אני חושב שהמעשה הזה שהוא עשה, הוא השפיל את עצמו. נעשה עכשיו הערכת מצב. אנשים בכירים בחברה הישראלית אמרו לי ואני אומר את זה עכשיו - אם אתם הולכים כמחנה ציוני, אנחנו מצביעים ללפיד. אם תלכו עם לבני בראש, אנחנו נצביע ללבני. יש לציפי הרבה כוח, גם בקרב העבודה ורבים מהם לא מאמינים באבי גבאי, וחשבו שהיא גורם יותר חזק ממנו. לתנועה יש היום כוח. אני מחכה להערכת מצב עם ציפי ואז נחליט".

ח"כ איציק שמולי אמר כי ״אני מגבה את יו״ר המפלגה באופן מלא ומתייצב מאחורי החלטתו. ציפי לבני אשה ראויה אך התנהלותה מול המפלגה והיו״ר בשבועות האחרונים העצימו את חוסר האמון ופירקה את השותפות הזו בפועל. לא היתה מחלוקת מהותית בינינו באשר לצורך לייצר חיבורים עם גורמים אחרים אבל דרך הפעולה שלה יצרה מציאות בלתי אפשרית״.

ח״כ יואל חסון מהתנועה כתב בטוויטר כי ״מהיום הראשון גבאי לא קיבל את עיקרון השותפות, השותפות שהביאה 24 מנדטים, התוצאות בסקרים היום הם תוצאה ישירה של הנהגת היחיד של גבאי. ‏מתוך מצוקה של גבאי בתחום הוא הפך את המחנה הציוני למפלגת נישה ודחק את הדגל המדיני - בטחוני. ניהול מדינה זה עסק רציני למדינאים".
 
ח"כ לאה פדידה מהעבודה אמרה כי "אני מגבה באופן מוחלט את המהלך של אבי גבאי לפירוק השותפות עם ציפי לבני. השותפות הזו רק הסבה נזק אלקטוראלי. כעת מפלגת העבודה חוזרת לבסיס הערכי והאידיאולוגי שלה תוך הבעת תמיכה מלאה של חבריה ביו"ר המפלגה, אבי גבאי״.

יו"ר הועדה לביקורת המדינה, שלי יחימוביץ מהעבודה אמרה כי "מדובר בצעד דרמטי, אמיץ ומנהיגותי של אבי גבאי. אי אפשר להתכחש לעובדות: אף שלבני אדם ראוי, ההסכם בינה ובין גבאי לא עבד, ואף להיפך: הוא הפחית את האמון של הציבור במפלגה, והיה ברור כי לבני אינה משלימה עם הנהגתו של גבאי. למפלגת העבודה מסורת ואידיאולוגיה ברורים, ואני בטוחה שנצלח את המשבר ונצליח בבחירות הקרובות".

גם ראש הממשלה ויו״ר הליכוד בנימין נתניהו הגיב למהלך ואמר כי "‫אני לא מתערב באיך השמאל מחלק את הקולות שלו. מה שחשוב לי הוא שהימין יקים גם את הממשלה הבאה וימשיך להוביל את מדינת ישראל. לצורך זה חייבים להצביע רק לליכוד".
שר המדע אופיר אקוניס מהליכוד אמר בתגובה למהלך ש"כל קומבינה פוליטית ואופורטוניסטית דינה להיעלם אחרי קדנציה אחת. כעת נותר לראות על איזו מפלגה תתפוס הפעם הגברת לבני טרמפ ותקבע שיא עולמי של מעבר בין חמש מפלגות שונות בעשר שנים".