ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל בימים אלה את קמפיין הליכוד לקראת הבחירות, אך פרקליטיו כבר מכינים את עצמם לקראת השימוע הצפוי לו בחודש יולי. לידי "מעריב" הגיע קו ההגנה המתגבש בתיק 4000, הידוע בכינויו פרשת "וואלה־בזק". עורכי דינו של נתניהו צפויים לטעון טענות רבות, ובתוכן את שש הנקודות הבאות, ביחס לעבירת השוחד.
1. לא הייתה שום עסקה ולא הצעה או קבלה של שוחד מצדו של נתניהו. שאול אלוביץ', אז הבעלים של בזק ואתר וואלה, הציע לבני הזוג נתניהו שיפנו אליו אם יש להם טענות על הסיקור השלילי והלא הוגן נגדם באתר וואלה. נתניהו מעולם לא דרש סיקור חיובי או פרסומי, אלא רק סיקור הוגן המשקף את המציאות. נתניהו מעולם לא הציע דבר בתמורה כי בקשתו הייתה מאוד עניינית: תפסיקו לעשות לי ולרעייתי עוול, תהיו הגונים. אלוביץ' השתכנע והסכים לסייע, כי הבין שנעשה לנתניהו עוול בכלי התקשורת שהוא הבעלים שלו. נכון שאלוביץ' לא היה העורך של האתר ולא נשא בתפקיד ביצועי, אך הוא הסכים והיה יכול לסייע, לכן זכותו של נתניהו לפנות לכל אדם שיכול לסייע לכך שיקבל סיקור הוגן.
2. לכל אורך התקופה הרלוונטית נתניהו לא העניק כל הטבה לאלוביץ'. ההפך הוא הנכון. וכל שכן שהוא מעולם לא התנה שום הקלה רגולטורית ב"סיקור האוהד".
עורכי דינו של נתניהו, נבות תל-צור, טל שפירא ועמית חדד. צילום: אבישי גרינצייג
3. כתב החשדות מתאר מאות פניות ודרישות של נתניהו לאלוביץ' על פני שנים, שהועברו פעמים רבות בשעות לא שגרתיות, אולם אין בכך כל ראיה לשוחד. זו דרכו של נתניהו. ברור כי ראש הממשלה הוא אדם מאוד עסוק, ולכן הפניות שלו יכולות להתבצע בשעות לא שגרתיות. אומנם אם היה מדובר באדם מן השורה אכן מעשים אלו היו מדליקים נורה אדומה, אך לא מדובר במעשה חריג ותמוה במונחים של אישיות כל כך עסוקה ועמוסה כמו ראש הממשלה. גם אל פרקליטיו הוא פונה בשעות לא סבירות לאדם מן השורה, וכך הוא עושה גם מול אנשים וספקי שירותים אחרים. מי שעובד מול ראש הממשלה יודע זאת.
4. כתב החשדות מתאר "דרישות אינטנסיביות רבות על פני מספר שנים. מאות דרישות, לעתים דרישות יומיומיות". אין חולק על כך שנתניהו פנה שוב ושוב, אך לא היו יחסים של שוחד. הפניות לא מעלות חשד לשוחד מכיוון שראש הממשלה בטוח שנעשה לו עוול, ולכן הרגיש בנוח לפנות שוב ושוב, ואכן נעשה לו עוול בדרך הסיקור. נתניהו בסך הכל דרש שיהיו הוגנים כלפיו. פניות כאלה נעשו לכל כלי התקשורת ולא רק לאתר וואלה, וזאת כדי לאזן את ההתקפות הארסיות נגד נתניהו. אתם יכולים לטעון שהוא אובססיבי לענייני התקשורת, הוא חושב שהתקשורת רודפת אותו ומנסה להפיל אותו מהשלטון. זה לא משנה את העובדה שלא היה כאן שוחד. להיות אובססיבי זו לא עבירה בישראל.
5. אם, כפי הנטען, ראש הממשלה פיתח יחסים של שוחד מול אלוביץ', למה הוא ורעייתו היו צריכים כל הזמן "להתחנן" כדי להכניס, לתקן או לשנות ידיעה? מדוע הוא היה צריך לתת נימוקים והסברים, כמו גם לחצים רגשיים? זה לא מתאים ליחסי שוחד. ניכר בעליל כי היסוד הנפשי של נתניהו היה כי הוא עושה מעשה תקין. נכון שאלוביץ' פירש את היחסים כיחסים של שוחד, אך זו הפרשנות שלו עצמו, שהעביר לעובדיו. אלוביץ' מעולם לא העביר את השדר הזה לנתניהו, ואין כל רמז שנתניהו היה ביסוד הנפשי הנדרש להרשעה בשוחד.
6. גם הכתבות שנתניהו ביקש לפרסם על יריביו הפוליטיים נועדו כדי לאזן את המתקפות על משפחתו ועל הליכוד מצד יריביו הפוליטיים. נתניהו בסך הכל ביקש לאזן. אם תוקפים אותו ואת משפחתו, אין זה הוגן למנוע פרסום ידיעות שליליות על יריביו ובני משפחתם, שתקפו אותו. אין כאן משהו חריג.
מלבד אלה, סבורים פרקליטי נתניהו כי החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט לסגור את התיק לח"כ איתן כבל בחקירת תיק 2000 (שיחות נתניהו־מוזס) מחזקת את טענותיו של נתניהו ומתאימה למצבו. אף שכבל התלונן על הסיקור של "ידיעות אחרונות" בפני מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, ואף שקידם עם מוזס את "חוק ישראל היום" שיועיל עמו, הפרקליטות לא הוכיחה שהוא התנה או קישר בין הדברים, ולכן סבר מנדלבליט שיש לסגור נגדו את התיק.
