ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להחליט בתוך 30 יום, החל מאתמול (שני), אם לבקש מהכנסת חסינות שתמנע את העמדתו לדין. הערכה היא כי נתניהו יקבל את ההחלטה רק לקראת תום התקופה. כרגע אין רוב בכנסת לבקשת החסינות משום שכל סיעות האופוזיציה וגם מפלגת ישראל ביתנו מתנגדות לכך.
להיסוסים של נתניהו ושל הליכוד מצטרף החשש שאם הכנסת תפוזר ביום רביעי בשבוע הבא בחצות ותיפתח מערכת הבחירות לכנסת ה־23, תעמוד במוקד של מערכת בחירות זו השאלה אם נתניהו "בורח ממשפט" ומבקש להסתתר מאחורי החסינות. הגוף שאמור לדון בבקשת החסינות הוא ועדת הכנסת. בשל המשבר הפוליטי המתמשך ורצף מערכות הבחירות, ועדת הכנסת לא הוקמה מאז הכנסת ה־20.
ההחלטה אם להקים ועדת כנסת נתונה בידי הוועדה המסדרת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן). על פי יחסי הכוחות הקיימים כיום בכנסת, לנתניהו לא יהיה רוב בוועדה לבקשת החסינות. אם נתניהו יחליט לא לבקש חסינות ולהעביר את ההכרעה בנושא לכנסת הבאה, מתוך תקווה שמצבו הפוליטי בה יהיה טוב יותר, הליכוד ינסה לגייס רוב כדי למנוע את הקמת ועדת הכנסת.
לפי החוק, אם ועדת הכנסת, שטרם הוקמה, תאשר את בקשת החסינות, הבקשה תועבר להצבעה נוספת במליאת הכנסת, שבה דרוש רוב רגיל לאישור הבקשה וגם שם הכל יהיה תלוי בליברמן. אם נתניהו יזכה לחסינות, לא יהיה אפשר לדון בכתב האישום עד תום כהונת הכנסת, והיועץ המשפטי לממשלה יוכל לבקש להגיש את כתב האישום מחדש בכנסת הבאה. במקרה כזה, נתניהו יצטרך לבקש שוב חסינות.
יצוין עוד כי אם נתניהו לא יפנה במשך תקופת 30 הימים לבקש חסינות, המשפט ייפתח בלי שיתקיים דיון בהסרת החסינות בוועדת הכנסת או במליאה. כדי לשכנע את ועדת הכנסת לאפשר לו לשמור על חסינותו, נתניהו יצטרך לשכנע את הוועדה שהעבירות שבהן הוא מואשם נעברו במסגרת או למען מילוי תפקידו כח"כ, או שכתב האישום הוגש שלא בתום לב או מתוך אפליה. כמו כן יצטרך להוכיח שאי ניהולו של ההליך הפלילי לא יפגע באינטרס הציבורי.