אירופה הגיבה במתינות יחסית לתוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. נשיא גרמניה פרנק־ואלטר שטיינמאייר אמר בשיחה עם "מעריב" כי ארצו לא קיבלה שום פרטים על "תוכנית המאה". "אנחנו והאיחוד האירופי נתכנס, נעיין ונדון. אין לנו הרבה פרטים. נצטרך לסמוך על ידידינו הישראלים שיטפטפו לנו עדכונים על מה שקורה. מחר, מחרתיים או אחר כך", אמר.
על השאלה אם תגובת האיחוד האירופי אינה מפתיעה במתינותה, השיב: "נראה שיש פרטים בתוכנית המקובלים על כמה מדינות ערביות. נצטרך לראות איך להגיע לכלל פתרון שיהיה מקובל על כולם". צרפת אימצה את התגובה האירופית החיובית כלפי עצם תוכנית טראמפ, אך עמדה על עקרון שתי המדינות.
בריטניה, שבעוד יומיים כבר לא תהיה חברה באיחוד, הרשתה לעצמה לפרסם עמדה עצמאית. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון אמר: "שום תוכנית אינה מושלמת, אך זאת מכילה את רעיון שתי המדינות. היא מבטיחה כי ירושלים תהיה בירתם גם של מדינת ישראל וגם של הפלסטינים. אני קורא לאבו מאזן שישתתף פעם אחת במאמץ ושיצטרף ליוזמה".
מתווה השלום ממשיך לעורר תגובות מעורבות בארה"ב. הרפובליקנים מהללים את התוכנית, בעוד הדמוקרטים, ובהם מתמודדים בפריימריז לנשיאות, תוקפים אותה ומזהירים מפני ההשלכות.
הסנאטור הדמוקרטי ברני סנדרס, מהמועמדים המובילים במרוץ לנשיאות, אמר כי התוכנית "אינה מקובלת" משום שהיא "רק תקבע את הסכסוך". "כל הסכם שלום מתקבל על הדעת חייב להיות תואם לחוק הבינלאומי ולהחלטות האו"ם", צייץ. "הוא חייב לשים קץ לכיבוש הישראלי ולאפשר הגשמה עצמית לפלסטינים במדינה עצמאית משלהם, לצד ישראל בטוחה. 'תוכנית השלום' לכאורה של טראמפ אפילו לא מתקרבת לזה".
גם שתי חברות בית הנבחרים המוסלמיות יצאו נגד התוכנית. אילהן עומאר האשימה: "זו לא תוכנית שלום. זו גניבה, זו מחיקה". "טראמפ ונתניהו היו יכולים להבטיח צדק ולהביא את כולם להסכם השלום", אמרה. "במקום זה, שני מנהיגי המדינות המותקפים האלה, שהודחו והואשמו בבית המשפט, השיגו הסכם שלום 'רק שלנו'. זה מביש וחסר כנות".
רשידה טליב, חברת הקונגרס ממוצא פלסטיני, הוסיפה: "לא במקרה התוכנית פורסמה על ידי נשיא שהודח באותו יום שבו הואשם נתניהו בשחיתות". "התעלול הפוליטי הזה אינו מקרב אותנו לשלום או לצדק", צייצה.
מנגד, הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם שיבח את פרסום התוכנית ואמר: "זו פריצת דרך רבת חשיבות ומדהימה עבור התקווה שכה חיכינו לה לשלום בין ישראל ובין הפלסטינים". "ממשל טראמפ איחד את הפלגים הפוליטיים המרכזיים בישראל מאחורי פתרון שתי המדינות, שמבטיח ביטחון לישראל ויוביל לעלייה של אלף אחוז באיכות החיים של העם הפלסטיני", מסר. "אני מקווה שהפלסטינים יראו בזה הצעה רצינית ויבואו לשולחן".
באשר לסיקור בתקשורת, בארה"ב עדיין מתמקדים בדרמה סביב משפט ההדחה של הנשיא טראמפ בסנאט. אולם נרשמו גם התייחסויות לפרסום התוכנית. בעל הטור ב"ניו יורק טיימס" תומס פרידמן, השוהה בישראל, סבור כי היוזמה לא נועדה לקדם שלום בין ישראל לבין הפלסטינים אלא לעזור לטראמפ ולנתניהו לנוכח מצוקותיהם המשפטיות. "שניהם פעלו מתוך צורך דחוף להסיט את השיח ולחזק את הבסיס המשותף שלהם - יהודים ימנים ואוונגליסטים", כתב.
כתב ה־BBC לענייני ביטחון ג'ונתן מרקוס ציין כי התוכנית "ממסגרת את כל הסוגיות של הסכם הקבע לטובת ישראל". "השאלה כעת היא לא כמה טוב ההסכם הזה יביא, אלא כמה נזק הוא עלול לגרום בשל ההתעלמות מהשאיפות הפלסטיניות", כתב. ב"גרדיאן" נטען כי התוכנית היא בבחינת מכת מוות לרעיון שתי המדינות, "שקודמיו של טראמפ ציפו לו".