פרופ' עוזי רבי שוחח הבוקר (ראשון) עם אילה חסון ב-103FM בעקבות החלטת הליגה הערבית אמש לסרב לתוכנית המאה. בשיחה סבר שאבו מאזן נמצא לקראת סוף שלטונו ולכן מסיר את המסיכות.

כשנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ פרסם את תכנית המאה עמדו בחדר שלושה שגרירים מעומאן, ובחריין. המצרים והסעודים אמרו שיש לבחון בעיון את התוכנית, ואילו אתמול שרי החוץ של הליגה הערבית סירבו לתוכנית.
"את מתייחסת לליגה הערבית שהוא גוף נטול חיים מזה שלושה עשורים. אפשר להסמיך לאמירה הזו מעשה? לדעתי לא".

אז לא צריך לייחס חשיבות לאירוע אמש?
"צריך לייחס חשיבות לאירוע מכיוונו של אבו מאזן, שמנסה להחזיר את הסוגיה הפלסטינית לשולחן הדיונים, כי זו הפכה להיות סוגיה שהייתה מרכזית במאה ה-20, וסובלת משוליות הולכת וגדלה בימים האלו של המאה ה-21. אבו מאזן מבחינתו מנסה לקושש תמיכה דיפלומטית ברחבי העולם הערבי ומצליח להביא את מדינות ערב לומר זאת. זו דקלרציה שאין מאחוריה שום ממש. אם נשאל מה המשמעויות האופרטיביות של ההצרה הזו, נראה שיש סוג של מס שפתיים.

"לא מעט שגרירים ערביים, שלושה במספר, היו גם היו בסופו של דבר בנאומו של טראמפ. עסקת המאה בנויה על הבנה מקדמית של האמריקאים עם מדינות ערביות שהן תדחופנה את ידן עמוק לכיס כדי לממן חלק ניכר ממה שהתכנית הזו תדרוש אם וכאשר היא תצא לפועל".

בוא נניח לפוליטיקה הפנים ישראלית בצד, כל השנים הפלסטינים פחדו להתקדם כי מדינות ערב לא עמדו מאחוריהן. הן פחדו לדון בסוגיה כבדת משקל כמו ירושלים בלי שיש להם תמיכה של כל העולם הערבי. כעת הסיטואציה יכולה להשתנות?
"אני סבור שכל הסיפור של תכנית המאה, וכל מה שאנחנו מדברים עליו, הוא חלק מהבבואה למציאות מזרח תיכונית שהיא אחרת לגמרי. אני מבין בהחלט את השימוש במושגים כאלו ואחרים ואני חושב שיש הרבה מאוד שיח שנסמך על הרבה מאוד דוגמאות עבר, נורמות מהעבר וטרמינולוגיות מהסוג הזה".

השיח של פעם כבר לא רלוונטי?
"את מתרגמת אותי היטב. אני לא יודע מה יהיה עם תוכנית המאה, אינני יודע אם אכן כחול לבן, שאומרים שתוכנית המאה תואמת כמעט אחד לאחד את המצע שלהם, הם אכן מתכוונים לכך. אני יודע שכל ראש ממשלה ישראלי מעתה ואילך יהיה זה מפה או משם יצטרך להתייחס לתוכנית המאה כ'פריים רפרנס', זה יהיה לעתיד לבוא הדבר שחוזרים אליו".

אבו מאזן אמר שהוא לא צריך להכיר במדינה יהודית.
"אבו מאזן נמצא בסוג של 'טופס טיולים'. הוא שואל את עצמו איך יזכרו אותו במוזיאון הערבי או המזרח תיכוני וקיבל החלטה כשאמר 'אני לא אזכר כמי שמכר את ירושלים'. כמו שקורה אצל האיש בנאומיו, אפשר לשלוף כמה דברי בלע כמו התכחשות מוחלטת לצביונה היהודי של ישראל. לדעתי זה גול עצמי. יש בתוכנו הרבה מאוד אנשים שרוצים שלום ועושים הכל לשלום וזו סטירת לחי מצלצלת בפרצופו של כל מי ששאל את עצמו במשך עשרות שנים למה התכניות האלה, שטחים תמורת שלום, מדוע זה עולה ונופל חליפות? לדעתי יש כאן משהו מהותי ואבו מאזן בעצם הסיר את המסכה".