נגיף הקורונה ממשיך להתפשט ברחבי העולם ולגבות קורבנות רבים בנפש. פרופסור רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שוחח עם אילה חסון בתוכניתה ב-103FM והביע את דעתו על המצב המדאיג לנוכח התפשטות הנגיף. בהמשך הגיב גמזו לשיח הפוליטי על מוכנות בתי החולים, ועל 5,000 המתים מדי שנה בבתי החולים, מה שיו"ר כחול לבן בני גנץ מכנה "תיק 5000".
כל פעם שמוצאים נדבקים חדשים בנגיף הקורונה צריך לספור מחדש את 14 הימים של הבידוד?
"כן. בהחלט. כי כל תהליך ההדבקה יכול להיות תהליך שרשרתי, ובתהליך כזה צריך להרחיב את זמן הבידוד".
אז בעצם, 14 ימי הבידוד של האנשים על 'ספינת הקורונה' נספרים מחדש מאתמול, בעוד שהם קיוו שכבר חלפו 4 ימים?
"כן, אבל הכול תלוי במידת החשיפה. אם אותו נדבק היה מבודד או לא היה חשוף או בא במגע, אז איכשהוא אפשר לא לספור, אבל בדרך כלל הם כן באים במגע, והם כן היו מסתובבים ואז אתה בהחלט יכול וצריך לחשב מחדש את תקופת החשיפה של יתר האנשים".
אבל איך אפשר לדעת? נניח שאותו נדבק היה בחדר ואחד האנשים שהביא לו אוכל נגע בו?
"אז לכן קיימים מרווחי הביטחון באותם מצבים, ואנחנו מכירים את זה גם ממצבים אפידמיולוגיים אחרים, לאו דווקא בקורונה, ואנחנו סופרים מחדש את תקופת החשיפה. כן, זה לא נעים - אבל זו הדרך שלנו לוודא הסגר ולמנוע את התפשטות המחלה".
ברור. אנחנו רואים בבתי החולים את כל החליפות המפחידות, שנראות כלקוחות מסרט אימה ומדע בדיוני. החליפות שלהם נוגעות בדברים האלה אז הן שומרות רק עליהן ולא על מי שבא איתן במגע, נכון?
"כן, אבל בסיכומו של דבר תהליך ההגנה הוא קודם כל זה שאנחנו מונעים מאותם אנשים שמטפלים וחשופים להרבה מאוד חשודים (במחלה) להיות בסכנה. אנחנו יודעים שתהליך ההדבקה הוא לאו דווקא מתוך מסכות או חליפות. זה תהליך הדבקה טיפתי, שהוא במגע אנושי, ולכן יש פחות בעיה ממה שאת מתארת עם החליפות".
איך אנחנו, בישראל, ערוכים?
"אנחנו ערוכים מצוין. קודם כל הנחיות והחלטות משרד הבריאות להקטין את המגע של אנשים מבחוץ באותם אזורים בהחלט יצרו חליפת ביטחון למדינת ישראל. בתי החולים ערוכים ומתורגלים. כל יום מקבלים חשודים ומטפלים בהם נכון. בודקים אותם, ותוך מספר שעות מקבלים תשובה מאוד מהירה ממעבדת הנגיפים המרכזית, ואנחנו ערוכים למקרה הראשון, כמובן בידודים במסגרות של חדרי בידוד תת־לחץ. כל זה בכל בתי החולים. כמובן, אנחנו מרגישים שכל האזרחים באמת נשמעים להנחיות, גם אלה שחוזרים מאותם מקומות".
וההנחיות הן טובות.
"חד־משמעית".
מי שחזר מתאילנד צריך להיות בבידוד של שבועיים?
"לא, מי שחזר מתאילנד יבודד רק אם יש לו סימפטומים. מי שחזר מסין ישלח לבידוד גם אם אין לו סימפטומים. אז יש מדרג מסוים בהנחיות, ויש בהן הרבה מאוד היגיון. תראי, תמיד ניהול של תהליך התמודדות עם איום אפידמיולוגי - מעורבות בו החלטות לא פופולריות, אבל אין מה לעשות".
זה חשוב, מה זאת אומרת? ברגע שיהיה מקרה ראשון, חלילה, זה כמו חבר מביא חבר.
"נכון".
לגבי השיח הזה, הפוליטי, על מוכנות בתי החולים, ועל 5,000 המתים מדי שנה בבתי החולים, מה שבני גנץ מכנה "תיק 5000". זה מספר מדאיג, לא?
"אני יצאתי אתמול כנגד זה. אני מבקש לא להפוך את מערכת הבריאות לכלי ניגוח פוליטי. אנחנו מערכת טובה, אולי המערכת הציבורית הטובה ביותר שיש למדינת ישראל - ואני לא מוכן שיקחו וידברו על כל מיני מספרים שאני מכיר הרבה יותר טוב ממי שמדבר עליהם. ויותר מכך - אנחנו באמת עושים עבודה מאוד מאוד טובה. רמת בתי החולים היא הגבוהה ביותר. את יודעת מה? אולי זה מצטלם טוב, אבל בעיית מערכת הבריאות שלנו היא לא בתי החולים. זמינות הרופאים בקהילה - שם הבעיה, שם האתגר, שם האתגר בעתיד. משרד הבריאות עושה עבודה טובה מאוד בשנים האחרונות ויש עוד הרבה מה לעשות. אבל, באמת, היה כאן ניסיון, הייתי אומר ציני ופופוליסטי, ואני חושב שצריך לעצור אותו בעודו באיבו, וזה מה שניסיתי לעשות. ויצא שחלק מחבריי קצת קשה להם, אבל לי אין בעיה לעמוד ולהגיד: עזבו את המערכת שלנו, בלי הניגוח".
אתה אומר שאין בעיות בבתי החולים בישראל, שהכול גן עדן?
"לא גן עדן. יש לנו הרבה מאוד אתגרים, והאתגרים, כמו שאני מכיר אותם, נמצאים על שולחן משרד הבריאות, ויש הרבה מאוד מורכבויות הממתינות לממשלת ישראל וראש הממשלה הבא - אבל אני לא רוצה שיקחו את זה למקום של 'תראו, זו מערכת קורסת'. היא לא מערכת קורסת, היא מהטובות בעולם ברמה טכנולוגית טובה - גם בבתי החולים הציבוריים וגם בקופות החולים".
השאלה לגבי צפיפות, מיטות וכו'.
"תראי, צריך תוספת מיטות ותקנים, וכל הדברים האלה קיימים אבל לקחת את זה ולשדר שהמערכת בקריסה - זה לא מקובל עלי. ואני אומר - את כל האנרגיות האלה קחו, שימו אותם כשתהיו ראשי ממשלה ושרים ואז תעזרו למערכת".