הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים) מקיימת הבוקר (ראשון) את ישיבתה הראשונה. מדובר בוועדה מיוחדת, בראשות חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן), שהוקמה כדי להכין את חוק יסוד הממשלה החדש, שאושר ביום חמישי בקריאה טרומית. הוועדה המיוחדת תדון ב"חקיקת הרוטציה" ותכין את החוק לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
בפתח הדיון הציג יו"ר הוועדה, ח"כ גינזבורג, את סדרי הדיון בהצעת החוק. הדיון בוועדה המסדרת החל בסערה מיד עם פתיחתו, כשחברי האופוזיציה המסתמנת, תקפו את פרק הזמן העומד לרשות הוועדה לצורך קידום החוק והעלו טענות על קשיים חוקתיים, שיש לטענתם בהצעת החוק.
חבר הכנסת יאיר לפיד, יו"ר האופוזציה המיועד (יש עתיד-תל"ם) אמר במהלך הדיון כי "יש פה חבילת חקיקה שמשנה את תולדות הדמוקרטיה הישראלית, ואין פה אף אדם שבאמת מבין לא בחוקי יסוד, לא בהליך פרלמנטרי, שום דבר". לדבריו, כחול לבן נמצאים במצב שיש להם אפס השפעה, שותף זוטר בממשלת נתניהו. "הם יהיו חתומים על ריסוק הדמוקרטיה הישראלית", סיכם.
ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן), מיוזמי הצעת החוק, אמר כי "הצעת החוק הזו בנויה על מודל רוטציה ויציבות שלטונית כשהמטרה לייצר ממשלה במבנה פריטטית, בשנה וחצי הראשונות בנימין נתניהו ובשנה וחצי שלאחר מכן בני גנץ. הרעיון הוא לייצר איזונים ומנגנונים שיאפשרו שהממשלה תהיה יציבה. הצעת החוק לוקחת בחשבון שאנחנו בשיתוק פוליטי ומשטרי במשך למעלה משנה. מדינת ישראל זקוקה ליציבות ולממשלה פריטטית ושוויונית שמייצגת את רצון הבוחר ולכן הבאנו אותה".
ח"כ אוסאמה סעדי ("הרשימה המשותפת") אמר כי "מדובר בהצעת חוק שמשנה חוק יסוד. יש בה שינויים משטריים שכמוהם לא היו במשך עשרות שנים במדינת ישראל. מן הראוי היה להביא את השינויים הללו בחקיקה ממשלתית ולא בהצעת חוק פרטית".
לאחר מכן דרש ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) "לקבל אומדן של עלות תקציבית של המהלך הזה לכל שר וסגן שר". עוד אמר חבר הכנסת, כי "אין תקדים בעולם המערבי לשינוי שיטת המשטר בשבוע ימים. אני מבקש לקבל השוואה בינלאומית ממרכז המחקר של הכנסת. האם יש תקדים לדבר הזה בעולם המערבי?".
חברי הכנסת מיקי לוי וקארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) דרשו לעצור את הדיון לצורך עבודה יסודית של הייעוץ המשפטי ולהכנת מסמך ייעוץ מקיף על כל הצעת החוק והבעיות העולות ממנה לדעתם.
ח"כ עידן רול (יש עתיד-תל"ם): "צריך שנזכור כולנו שאנחנו מקבלים החלטות אבל אנחנו נבחרי ציבור. יש כאן דבר מאוד מורכב עבור הציבור הרחב. לא ראוי להשאיר את הדברים שישפיעו על כל אזרחי ישראל בשנים הקרובות, לכן נדרשת חוות דעת כתובה שניתן יהיה להפיצה ברשת ובכלי התקשורת, שהציבור יוכל להתרשם, זו חלק מההגינות של המשטר הדמוקרטי. ההתנהלות הזו לא מכבדת את ההליך הדמוקרטי".
חברי הקואליציה המסתמנת, הגנו על הצעת החוק והצורך לקדם אותה בעת הזו, נוכח המשבר הפוליטי והבריאותי: ח"כ אורית פרקש-הכהן (כחול-לבן): "מציגים את החקיקה הזו כשינוי משטרי יסודי ולא כך, אלא תוספת לחוק יסוד הממשלה. הסדרת ממשלת רוטציה על רקע המשבר החוקתי-פוליטי של למעלה משנה, שבא המחוקק ואומר שזהו המודל שיאפשר את הפסקת הכאוס הפוליטי הזה. עם עיקרון הפריטטיות, שמביא לידי ביטוי במדינת ישראל יש שני גושים, שתי תפיסות עולם וזה העיקרון שעומד בבסיס הצעת החוק הזו".
ח"כ עוזי דיין (הליכוד): "הזמן דוחק וזו לא החלטה של היועץ המשפטי. יש כאן שינויים בסדרי הממשל וצריך לדון בהם ובשביל זה היועץ המשפטי נמצא כאן, אך הוא לא קובע את הזמן".
ח"כ משה ארבל (ש"ס): "בממשלה שבה יש עתיד ישבה ב-2015, וח"כ מיקי לוי היה בה סגן שר, הביאו הצעת חוק ששינתה את חוק יסוד הממשלה, שינוי סדרי ממשל, כמה זמן לקח לשנות את החוק? תחילת העבודה עליה הייתה ב-10 במרץ ולמחרת, ב-11 במרץ, סה"כ יממה אחת. הצעת החוק הפכה חוק שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. על מנת שלא נגרר לבחירות רביעיות, מה שמונח כאן היום, ראוי שיקודם כמה שיותר מהר לטובת אזרחי מדינת ישראל".
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, השיב לשאלות חברי הכנסת ופתח בהסבר כללי: "בחלק מהנושאים יש קשיים ומעוררים שאלות לא פשוטות. הצעת החוק מבקשת לעשות שינויים משטריים בחוקי יסוד, תיקונים מאוד רגישים וראוי שהוועדה תדון בהם לעומק. יש מקומות שיש בהם חסרים ואנחנו נצביע עליהם על-מנת שהוועדה תוכל להסדיר את כל מה שנדרש. ראוי היה שהליך חקיקה כזה בשינויי חוקי יסוד היה מתבצע בדיונים ממושכים על-פני זמן, אך יש פה סד זמנים שקשור בהרכבת הממשלה, זה מקשה על הוועדה לעשות את הדיון שהייתה יכולה לעשות על-פני זמן רחב, אך אנחנו כייעוץ משפטי נבטיח שהדיון יהיה ממצה, גם הח"כים וגם הגורמים המקצועיים יביעו את עמדתם ונעבוד ביסודיות על כל סעיפי הצעת החוק".
עימות בדיון במליאה
החוק כאמור אושר ביום חמישי ברוב של 62 תומכים מול 37 מתנגדים ללא נמנעים. הוועדה המסדרת, בראשות ח"כ אבי ניסנקורן, אישרה בתום דיון ממושך את הבקשה להעניק פטור מחובת הנחה לתיקון לחוק יסוד הממשלה שנועד לאפשר את הקמת ממשלת החירום.
משמעות ההחלטה היא זירוז הליכי החקיקה של חוק היסוד החדש שיאפשר להקים את ממשלת הרוטציה. הקואליציה החדשה נערכת לקדם בהליך מזורז את התיקונים לחוק: יסוד הממשלה. זאת, כדי שאפשר יהיה להשביע בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה ברוטציה.