"האוצר ביקש לסגור נציגויות בחו"ל בלי בחינת ההשפעות על יחסי החוץ של ישראל"

"הקיצוץ הניכר, בשיעור של 14.7% בבסיס תקציב משרד החוץ לשנת 2019 הוביל למשבר תקציבי במשרד וכתוצאה מכך, פעילויות רבות, לרבות פעולות ליבה, לא התקיימו, דבר שעלול להשפיע על יחסי החוץ של מדינת ישראל ועל השירות לאזרחים בחו"ל", כך עולה מדוח מבקר המדינה על מערך החוץ והמשבר התקציבי במשרד החוץ שפורסם היום (שני).

מהדוח עולה כי ל-161 מדינות היו בשנת 2019 יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל ומספר הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בעולם עמד על 103. עוד עולה מהנתונים, כי 35 גופי מדינה היו פעילים אשתקד בחו"ל.

תקציב משרד החוץ הסתכם בשנת 2019 בסכום של 1.385 מיליארד שקל, לעומת 1.623 מיליארד שקל ב-2018. בעוד שבשנים 2019-2015 תקציב המדינה עלה בכ-25% - תקציב משרד החוץ ירד בכ-14%.

המבקר סבור שמשרד האוצר הוביל מהלך לסגירת נציגויות דיפלומטיות של ישראל בחו"ל, למרות שהצעתו לא נשענה על בחינה יסודית של השפעות פעולה זו על יחסי החוץ של ישראל.

"החלטת הממשלה על סגירה מדרגת של שבע נציגויות טרם יושמה וזאת, בעקבות החלטת הדרג המדיני ומשכך, משרד האוצר לא העביר את התוספת התקציבית החד פעמית שהותנתה בסגירת הנציגויות", קובע מבקר המדינה, וממליץ לבחון את תקציב מערך החוץ, באופן שיותאם לתחומי האחריות, ליעדים ולמנגנון ההפעלה של גורם ממשלתי במערך הזה וזאת, על בסיס עקרונות של יעילות ואיגום משאבים.

"אצבע מאשימה לאגף התקציבים"

תגובת משרד החוץ: "דוח מבקר המדינה על משרד החוץ הוא דוח מקצועי ומעמיק שמעיד על בחינה רצינית של הנושאים בהם הוא עוסק. הן בתחום מערך החוץ של המדינה ובעיקר נושא המשבר התקציבי של משרד החוץ. הדוח מצביע באופן ברור על כך שהגוף המקצועי ביותר, עם הראייה הרחבה ביותר של נושאי חוץ הוא משרד החוץ. זו גם צורת העבודה במדינות רבות ברחבי העולם. למשרד החוץ יכולת ייחודית במערכת הישראלית, ידע כולל ורחב ופריסה בכל רחבי העולם". 

"הדוח מפנה אצבע מאשימה לאגף התקציבים במשרד האוצר על התנהלות לא מקצועית שבאה לידי ביטוי הן בהחלטה לסגור נציגויות ישראל בחו"ל, אשר לא נסמכה על בחינה מקצועית וסדורה, ואף יותר מכך על הכנת תקציב ללא תיאום כלל עם אנשי משרד החוץ אשר ראו לראשונה את הצעת התקציב שלושה ימים בלבד טרם הגשתו לאישור הממשלה. הדוח מצביע על כשל בתהליך תקצוב משרד החוץ השנת 2019. המסקנה הנובעת היא חד משמעית ומדגישה הצורך בהגדלת התקציב העומד לרשות משרד החוץ כמו גם על הצורך בקיום הליך סדור של קביעת תקציב הולם למשרד החוץ בעתיד, שיכלול גם היוועצות בין אנשי האוצר לבין הגורמים המקצועיים במשרד החוץ לפני הצגת התקציב לממשלה, אשר יאפשר התייחסות מתאימה מצד משרד החוץ להצעת התקציב,.  

מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, אמר בתגובה לדוח: "אני קורא לאנשי האוצר ללמוד כל מילה וכל עמוד בדוח הזה, שמציג בצורה חד משמעית את הפגיעה במשרד החוץ לאורך שנים ובעיקר בתקציב 2019. מדינת ישראל זקוקה למשרד חוץ חזק והדרך להגיע לכך היא בתקצוב ראוי שמאפשר פעילות מתאימה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים המהותיים העומדים בפנינו".

שר החוץ ישראל כ"ץ אמר בתגובה לדוח: "בחודשים האחרונים בהם מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עם משבר הקורונה, הוכיח שוב משרד החוץ את חשיבותו לחוסן הלאומי של ישראל ואת מרכזיותו בפעילות של ממשלת ישראל בעולם, בין אם בהשבת אזרחי ישראל לארץ בתקופת המשבר ובין אם בפעילות בעולם כולו להבאת ציוד הכרחי להתמודדות עם המגפה".