מערכת הביטחון עוד לא הציגה הערכה מסודרת וחוות דעת מקצועית מדויקת באשר להשלכות הביטחוניות האפשרויות של סיפוח חלקים מיו"ש בידי ישראל. אולם ל"מעריב" נודע כי רוב זרועות הביטחון יקבעו כי קיימת סבירות גבוהה לאלימות בעקבות מהלך חד־צדדי שכזה. השב"כ יוביל כנראה את ההערכה המחמירה. בדיונים שהתקיימו באחרונה בין השב"כ לצה"ל ובדיונים ביטחוניים פנימיים נמסרה הערכת שב"כ, שלפיה סיפוח חד־צדדי של אזורים ביו"ש בידי ישראל יעורר גל של אלימות, שייפתח כנראה בגזרה הדרומית.
על פי אותה הערכה, האלימות עלולה לזלוג גם ליהודה ושומרון, ובמקרה הגרוע ביותר - להפוך לסבב אלימות כולל בין ישראל לפלסטינים, אולי עד כדי אינתיפאדה שלישית. בין התרחישים, גם התפרקות של הרשות הפלסטינית, אם כי שב"כ ואגף המודיעין של צה"ל מאוחדים בדעתם שאבו מאזן לא ירצה לסיים כך את חייו. המנהיג הפלסטיני חושב כעת על מורשתו, והעובדה שיירשם בהיסטוריה כמי שבימיו התפצלו הפלסטינים לשתי ישויות נפרדות (יו"ש ועזה) ואחר כך התפרקה הרשות הפלסטינית, מעוררת בו פלצות. ההערכה, אם כן, היא ששב"כ ינפק אזהרה מפורשת מסבב אלימות, שעלול לצאת מכלל שליטה.
מה תהיה ההערכה של צה"ל? ככל הנראה, דומה. באגף המודיעין כבר הוכנו מסמכים, שבהם נשמעת הערכה דומה להערכת שב"כ: החלת הריבונות של ישראל על חלקים מיו"ש תגרום לתגובה אלימה מדרום, שתתחיל עם מה שמכונה "ארגונים סוררים", וכמובן גם הג'יהאד האסלאמי. חמאס לא יוכל לעמוד מנגד, בעוד ארגונים אחרים מוחים על הסיפוח - ויצטרף לאלימות.
השאלה החשובה ביותר היא האם האלימות בחזית הדרומית תזלוג גם ליו"ש. בשב"כ מעריכים, בסבירות גבוהה, שכן. בצה"ל נוטים להעריך שכן. סימן השאלה הגדול הוא איך ינהג התנזים, המיליציה הפלסטינית בת עשרות אלפי החברים המזוינים, שמסוגלת להבעיר את הגדה כולה כמעט בן לילה.
הצטרפות התנזים לאלימות בשנת 2000 סימנה את הפיכתן של המהומות לאינתיפאדה השנייה. על התנזים אין שליטה ברורה, ובשבועות האחרונים כבר נרשמו כמה חיכוכים בין הארגון לבין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. אם אכן ייסחף התנזים לאלימות, כדי לא להותיר את הבכורה בידי חמאס, אנו עלולים למצוא את עצמנו באינתיפאדה שלישית. על פי ההערכה, זו תהיה השורה התחתונה של השב"כ, וגם של צה"ל.
ראשי הזרועות אמורים לשבת מול הדרג המדיני, הקבינט, הקבינט המצומצם או הקברניטים (פורום המטבחון כולל את נתניהו ויריב לוין, גנץ ואשכנזי), ולפרוש תמונה מלאה של המצב ותרחישיו בעקבות מהלך סיפוח.
סימני השאלה הבולטים, בנוסף לזליגה אפשרית של אלימות ליו"ש והצטרפות התנזים, קשורים לירדן ולמדינות המפרץ. מה יהיה המצב ברחוב הירדני אל מול מהומות אפשריות בשטחים? האם הרוב הפלסטיני בירדן יאלץ את המלך לנתק את הקשרים עם ישראל? האם יזלגו המהומות גם לירדן? מה תהיה המדיניות המעשית של מדינות המפרץ, ובעיקר אלה המקיימות מסכת יחסים חשאית הדוקה עם ישראל? האם הצהרותיהן התקיפות של מדינות אלה, ובעיקר איחוד האמירויות, הן לצרכים הצהרתיים בלבד, או שמדובר במדיניות אמיתית ומהותית שתגרום לישראל נזק אסטרטגי אל מול מהלך של סיפוח? השאלות הללו פתוחות עדיין ומערכות המודיעין של ישראל עדיין יושבות על המדוכה ומנסות לגבש מדיניות סדורה.
חלק מהתשובות יינתנו על ידי המוסד, בראשותו של יוסי כהן. השאלה האם מוחמד בן־זייד, השליט הכל־יכול של איחוד האמירויות, אכן ינקוט צעדים נגד ישראל וישפיע גם על "תלמידו" מוחמד בן סלמן הסעודי, תופנה לכהן, האמון על היחסים החשאיים עם המפרץ. תשובתו של כהן בנושא הזה, יחד עם הערכות אמ"ן, יעמדו במוקד הדיונים על ה"בעד" וה"נגד" של מהלך סיפוח שטחים ביהודה ושומרון בידי ישראל.
עוד לא ברור מתי יתקיים דיון ביטחוני נרחב בין הדרג המדיני לצבאי בנושא הסיפוח. הארגונים השונים מסתפקים בינתיים בדיונים פנימיים. צה"ל והשב"כ משתפים פעולה וקיימו מספר דיונים משותפים. בשבוע הבא יהיה תרגיל מלחמה משותף לשני הארגונים הללו. אף אחד עוד לא יודע להגיד מתי יתקיים התרגיל האמיתי, כלומר - הסיפוח שאותו הבטיח נתניהו לבוחריו ושאותו הבטיח טראמפ לנתניהו. האישור המיוחל אמור להגיע מהבית הלבן, שם יתקיים השבוע (על פי דיווח של ברק רביד בערוץ 13) דיון מכריע בסוגיה.