הערב (רביעי) הוגשה תשובת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בעתירת התנועה לאיכות השלטון שעתרה נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לח"כ חיים כץ (ליכוד) חסינות בכל הנוגע לתיק בו החליט היועמ"ש להעמיד את כץ לדין וזאת בטענה לחוסר סבירות.
הערב נראה כי היועמ"ש חולק עמדה זו יחד עם העותרים. בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בתגובה לעתירה לבג"ץ נכתב: "הכנסת פעלה בחוסר סמכות כאשר העניקה חסינות לחיים כץ בעבירות מתחום טוהר המידות, ולכן יש לבטל את ההחלטה".
עוד נכתב בהודעת היועמ"ש: "לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי".
כזכור, כנגד כץ הוגש כתב אישום בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום נגד כץ, בין השנים 2015-2010 בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש יועץ פיננסי של חברת אקוויטל - חברת החזקות ציבורית משמעותית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בהמשך העניקה ועדת הכנסת ובהמשך מליאת הכנסת חסינות לכץ אותה מבקשים בבגץ העותרים להסיר ויתכן שגם היועץ המשפטי לממשלה בהמשך באמצעות הכנסת או לחלופין היה ובגץ יקבע כי הענקת החסינות הייתה בלתי חוקתית.
מקורבים לחיים כץ אמרו כי "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמטיבות עם הציבור, יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו, במטרה למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החסכון של אזרחי ישראל".
"החוק שחוקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה" הוסיפו מקורביו של כץ וציינו כי "כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק. הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".