"החל מהשבוע הבא תקציב חד־שנתי הופך לבדיחה", כך אמר הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור בישיבת הנהלה שהתקיימה באוצר השבוע. לדברי מרידור, החל מהשבוע הבא ברור שאישורו של התקציב, גם אם יוגש לממשלה, לא יקרה לפני פגרת החגים אלא רק אחריה, בסוף אוקטובר תחילת נובמבר, מועד שבו האוצר חייב להיות כבר בעיצומו של התהליך לאישור תקציב 2021.
אם במועד הזה הכנסת תהיה עדיין עסוקה באישור תקציב השנה החולפת, פירוש הדבר שישראל תתחיל שנה נוספת בלי תקציב. לדעתו זו של מרידור שותפים היום כל בכירי האוצר: המנכ"לית קרן טרנר, החשב הכללי רוני חזקיהו, ערן יעקב, אסי מסינג, שירה גרינברג וכל הנהלת האוצר. לדעה הזו שותפים גם מרבית הכלכלנים הבכירים בישראל, שפרסמו השבוע הצהרה משותפת בעניין.
בהצהרה קבעו הכלכלנים כי בעת הזו ישראל זקוקה לתקציב מעודד צמיחה ל־15 חודשים ולא לתקציב חד־שנתי שיכסה בקושי את שלושת החודשים שנותרו לשנת 2020. חתומים עליה יעקב פרנקל, איתן ששינסקי, צבי אקשטיין, אבי בן בסט, חיים בן שחר, ראובן גרונאו, מומי דהאן, אלחנן הלפמן, יוסי זעירא, מנואל טרכטנברג, מנחם יערי, עלמה כהן, עומר מואב, אפרים צדקה ואסף רזין. הלפמן, יערי ופרנקל הם חתני פרס ישראל לכלכלה.
ההתפתחויות הללו ובעיקר התפנית בעמדת בכירי האוצר, יקשו מאוד על נתניהו להסביר בשבועות הקרובים מדוע הוא מתעקש על תקציב חד־שנתי. עד כה טען נתניהו כי באוצר ובצמרת הכלכלנים בישראל תומכים בתקציב חד־שנתי. זה היה נכון לשעתו. במציאות הנוכחית המצב התהפך ב־180 מעלות, ובמשחק הצ'יקן המתקיים כעת בין ראש הממשלה לראש הממשלה החליפי, המניות של גנץ בעלייה, של נתניהו בירידה.
כל זה לא אומר שנתניהו ימצמץ קודם. ראש הממשלה יודע שרק העברת תקציב חד־שנתי תותיר בידיו אופציה נוחה לבריחה מהרוטציה שאמורה להתקיים בשנה הבאה. הוא עדיין רחוק מלוותר על האופציה הזו.