כאשר ראש הממשלה נתניהו ואשתו שרה ירדו ממטוס אל על שנחת במנחת הסמוך לבית הלבן, נראה הדבר כסצינה הרגילה אליה התרגלנו כבר במהלך שנות כהונתו. הזוג צעד במורד המדרגות מהטוס אל עבר השטיח האדום, ונופף לעבר הכתבים והמצלמות.
אולם הפעם דבר היה אחד שונה: הפעם עטו שניהם מסכות על פניהם על אף שטכנית, הם לא זקוקים לה. במהלך הטיסה שלהם לארה"ב הם שמרו על מרחק של יותר משני מטרים מכל מי שאינו בן משפחתם. אולם בזמן שבישראל נערכים לסגר בעוד ימים בודדים, בערב ראש השנה, זה לא היה הזמן המתאים להיצמד לטכניות בלבד.
נתניהו כבר זכה בעבר להכרה נרחבת על הישגיו הדיפלומטיים, אשר עומעמו על ידי מה שהוא ותומכיו ראו כהסחות דעת פוליטיות. הפעם בכל מקרה, נראה כי נתניהו והסובבים אותו מבינים כי מדובר בהזדמנות יוצאת דופן. זוהי הזדמנות שראש הממשלה לא ייתן לה לחמוק מבין אצבעותיו.
כפי שמראים הסקרים האחרונים, הישראלים שמחים על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין. זהו רגע היסטורי ובעל משמעות עמוקה למדינה אשר כילתה את מרבית תקופת קיומה כמדינה מנודה באזור. אפילו רבים מיריביו הפוליטיים של נתניהו מעוניינים להכיר בהסכמים הללו.
יחד עם זאת, ברור כי לישראלים אין כעת זמן או סבלנות להצגות בטקס החתימה בבית הלבן, בזמן שהם תוהים כיצד הם הולכים לשלם חשבונות בסיסיים כשהעסק שלהם נסגר. אין להם זמן או סבלנות להתרגש מהמעמד כאשר הם תוהים כיצד להעסיק את ילדיהם שנאלצים להישאר בבית למשך השבועות הקרובים, או בעת שהם חושבים כיצד יאלצו לחגוג את ראש השנה ושאר חגי תשרי בבית, רחוקים ממשפחתם האהובה, או סתם כאשר הם מודאגים מהעלייה החדה בתחלואה בקורונה.
אז נתניהו מעט מנמיך את הווליום הפעם. הוא לא נשא הצהרה מפוצצת בעלייתו למטוס ביום ראשון, והמריא מיד לאחר מסיבת העיתונאים בה בישר על הסגר הצפוי בחג, יחד עם דגל ישראלי, אמריקאי, אמיראתי ובחרייני ברקע. הוא גם לא אמר דבר כשירד מהמטוס אתמול. התמונה ופיסת המידע הראשונות שאנשי לשכתו פרסמו מוושינגטון הייתה של ראש הממשלה בבית בלייר - מעון האורחים הרשמי של הבית הלבן, מקום הלינה האהוב עליו, בזמן שיחת ועידה עם שר הבריאות אדלשטיין, פרופ' גמזו ואחרים.
בוושינגטון, נגיף הקורונה עומד בראש מעייניהם של אנשי המשלחת. לעיתונאים נאמר שהחוק למסע הוא שאיש, כולל כל התקשורת, אינו יכול לעזוב את שטח המלון בשום שלב, למעט לטקס החתימה ביום שלישי. נתניהו, אמרו עוזריו, לא יעזוב את בית בלייר. בשל כך יערוך פגישות מעטות בהשוואה לאלו שהיה עורך בזמן רגיל, ואף לא יסעד עם איש למעט אשתו וילדיו שהצטרפו אליו לנסיעה, כמו שבדרך כלל הוא נוהג לעשות. כל מי שיפר את החוק יאלץ לשוב לישראל בדרך אחרת ממטוס ראש הממשלה, ואז ייאלץ להיכנס לבידוד למשך שבועיים.
כאשר איתמר אייכנר מידיעות אחרונות זיהה את ראובן עזר, יועצו הבכיר של נתניהו לענייני חוץ בריצה במסלול חיצוני, עלה מרמור קל בקרב העיתונאים, שנאלצו לאכול ארוחת בוקר בחדר ועידות קטן שהוסב בדיוק לכך. בסופו של דבר, ראש הסגל של נתניהו נאלץ לחדד את הנהלים, ולעיתונאים הותר לעמוד מטרים ספורים מהמלון כדי להשיג רקע טוב יותר לצילומיהם.
חשוב בהרבה, הקפסולה של רה"מ גרמה לכמה סיבוכים בין הצוותים הישראלי והאמריקאי שעובדים על קיום האירוע. הצד הישראלי ביקש לעמוד בנפרד משאר האורחים שיעמדו בקפסולות שלהם. הצד האמריקאי מנגד, נאבק למצוא דרך שבה האירוע שצפוי להכיל כאלף בני אדם יוכל להתקיים בצורה הטובה ביותר.
כמובן, היו דברים נוספים לעבוד עליהם לקראת האירוע, כמו למשל ההסכמה הממשית בין הצדדים על פרטי ההסכם. מאז שנודע דבר הסכם הנורמליזציה עם בחריין בסוף השבוע, היה ברור שהאירוע יכלול הצהרה של שני הצדדים על רצונם לכונן שלום. בנוגע להסכם עם איחוד האמירויות, הרי שהקשר עמה גלוי כבר יותר מחודש, וההסכם בין נתניהו ושר החוץ האמיראתי עבדאללה בן זאיד אמור להיות גדול ומשמעותי. כל כך משמעותי שבן זאיד הביא עמו ארבעה שרים נוספים שיחתמו על החלקים בהסכם הנוגעים לתחומי אחריותם. למרות כל זאת, עד אתמול, לא היה ברור אם ההסכם צפוי להיקרא "שלום", "נורמליזציה" או בכלל בשם אחר. המשא ומתן נמשך עד הרגע האחרון. בלי החלטה מסודרת של הדקה התשעים, כנראה שהסיפור הגדול ביותר שהיה יוצא מוושינגטון היה ניצחון הקורונה על הדיפלומטיה.