סקר מנדטים שנערך אתמול (חמישי) עבור “מעריב־סופהשבוע” על ידי מנחם לזר, מנהל פאנלס פוליטיקס, מצביע על המשך מגמת ההיחלשות של הליכוד והתחזקות משמעותית של מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט. נתוני התחלואה הגבוהים, סגר חגי תשרי שמעיק על הציבור, ההחלטות המשתנות לעתים תכופות, המריבות בצמרת והתחושה בציבור שמשבר הקורונה מנוהל בצורה כושלת, נותנים את אותותיהם במפת המנדטים.
על פי הסקר, אילו הבחירות היו מתקיימות היום, הייתה מפלגת הליכוד צוללת ל־27 מנדטים לעומת 36 מנדטים בכנסת הנוכחית. בשיא כוחה, בחודש מאי האחרון, התייצבה הליכוד בסקרים על 41 מנדטים, כלומר איבוד של 14 מנדטים בתוך פחות מחצי שנה. בסקר קודם שנערך על ידי מנחם לזר באמצע החודש שעבר היו לליכוד 30 מנדטים.
המרוויח העיקרי מאובדן המנדטים של הליכוד הוא יו”ר ימינה, ח”כ נפתלי בנט, הנושף בעורפו של ראש הממשלה נתניהו ומקבל בסקר הנוכחי 22 מנדטים, לעומת 20 בסקר קודם. ימינה עלתה בסקרים ב־11 מנדטים בתוך כחמישה חודשים. יש עתיד-תל”ם בראשות ראש האופוזיציה, ח”כ יאיר לפיד, ממשיכה להיות המפלגה השלישית בגודלה עם 16 מנדטים, אך לפיד אינו מצליח ללקט את המנדטים שמאבדת הליכוד ולהוות איום של ממש על נתניהו.
שאר המנדטים בסקר מתחלקים כך: הרשימה המשותפת 15, כחול לבן בראשות בני גנץ 10, ש”ס 9, ישראל ביתנו 9, יהדות התורה 7 ומרצ 5. מתחת לאחוז החסימה: עוצמה יהודית 1.5%, העבודה 1.0%, הבית היהודי 0.5%, דרך ארץ 0.5% וגשר 0.0%.
בסקר נבדקה גם אפשרות הופעתה של מפלגה חדשה בראשות הרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט וראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי. רשימה כזאת הייתה זוכה ב־8 מנדטים, שמגיעים מ: כחול לבן (2); יש עתיד-תלם (2); ימינה (1); ישראל ביתנו (1); קולות צפים במפת המפלגות הקיימת (2). וזו תמונת המנדטים המלאה בתרחיש איזנקוט־חולדאי: הליכוד 28, ימינה 20, הרשימה המשותפת 14, יש עתיד-תלם 13, ש”ס 9, רשימת איזנקוט־חולדאי 8, כחול לבן 8, ישראל ביתנו 8, יהדות התורה 7, מרצ 5.
בסקר השתתפו 515 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט (פנייה להשתתף בסקר נשלחה ל־3,098 חברים בפאנל). הסקר בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. הסקר נערך ב־8 באוקטובר 2020. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.4%.
סקר "מעריב": 46% מהציבור סבורים שהסגר הוא פוליטי
46% מהציבור סבורים כי החלטת הממשלה להטיל את הסגר שבו המדינה מצויה כעת נובעת משיקולים פוליטיים, לעומת 39% הסבורים כי ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים. כך עולה מממצאי סקר שנערך עבור "מעריב" על ידי מנחם לזר - מנהל פאנלס פוליטיקס.
15% אינם יודעים לקבוע אם הסגר הוטל משיקולים עניינים או פוליטיים.
פילוח התוצאות מראה כי רוב המשיבים החילונים (61%) אמרו שהסגר הוטל משיקולים פוליטיים. 62% מהדתיים ו־59% מהחרדים סברו שהשיקולים היו ענייניים.
עוד עולה מהסקר כי אף שאחוז גבוה בציבור סבור שההחלטה הייתה פוליטית, 90% מהציבור מקפידים על קיום הוראות הסגר, 55% מתוכם מקפידים מאוד, ו־35% די מקפידים. לעומתם השיבו 7% כי הם "לא כל כך מקפידים", ורק 1% אינו מקפיד כלל על קיום ההוראות.
ניתוח התוצאות מצביע על כך שככל שעולה הגיל, עולה ההקפדה על ההנחיות: 64% מקרב בני 60 ומעלה מקפידים מאוד, לעומת 49% בקרב קבוצת הגילים עד 29. הקבוצה הבולטת באי־ההקפדה היא החרדים: 21% מהם אמרו שהם לא כל כך מקפידים או בכלל לא.