ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) שוחח הערב (רביעי) עם ענת דוידוב ב"איפה הכסף" ב-103FM, והתייחס לראיון מעורר הסערה של יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, הבוקר באותה תחנה, בו איים כי אם היועמ"ש מנדלבליט לא יתפטר מתפקידו, יתפרסמו הקלטות נוספות שלו.
מה אתה אומר על הדברים האלה של מיקי זוהר?
"מיקי זוהר הוא רק השליח פה. הדברים האלה הם חלק ממערכה שהתחילה כבר מזמן, שמטרתה היא לחלץ את בנימין נתניהו מצרותיו על ידי המצאת סיפור, שלפיו איזה ארכי פושע בשם שי ניצן סחט את היועץ המשפטי כדי להגיש אותם (כתבי האישום), ונשענים על מיני סיפורים. בשיחה מוקלטת מלפני חמש שנים - מישהו שמדבר עם מישהו שחושב שהוא חבר שלו - ומדבר כמו שמדברים בין חברים, ומתלונן על זה שלא סוגרים לו את התיק, וכל מיני דברים שאין להם קשר לכלום, וכל מטרתם היא איום שלא ייאמן פשוט על היועץ המשפטי לממשלה, על האיש בראש מערכת התביעה, כי זה מה שנשאר לבנימין נתניהו".
אז אתה אומר שבעצם מיקי זוהר הוא השליח, שליח של מי? של ראש הממשלה שמתנער ממיקי זוהר, שעתיים אחרי שהדברים האלה נאמרו?
"נו באמת, גם השיטה הוא מוכרת לנו. הוא שליח, וגם מירי רגב, שמחוללת מהומה מדי פעם כדי להסיח את הדעת, היא שליחה. הרי בנימין נתניהו, מה לנו ולהתנערות שלו? בנימין נתניהו עמד בפתח בית המשפט, מאחוריו עטויי מסכה כל צמרת הליכוד, והטיח האשמות דומות. בנו מתבטא על זה בערך כל שני וחמישי, על הקנוניה הזו שבמסגרתה שי ניצן סחט את מנדלבליט להגיש כתבי אישום תפורים נגד ראש הממשלה. זה מה שנשאר לו, אחרי שהוא השתלח בשוטרים, ובפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה, וכל זה לא עזר, וגלגלי הצדק ממשיכים לטחון, והוא עוד מעט, בעוד חודש-חודשיים יהיה נאשם כמעט מדי יום בבית המשפט, אז מה שנשאר לו זה להפריח את תיאוריות הקונספירציה המופרכות האלה ולשלוח אנשים חסרי מעצורים כמו מיקי זוהר לאיים על היועץ המשפטי".
בסופו של דבר, מה שאומר לנו הבוקר מיקי זוהר זה שיהיו עוד דברים. הוא מאיים בחשיפה של עוד ועוד דברים. כאלה דברים שעשויים להביא להתפטרותו של מנדלבליט, ובכך הפרשנות היא שיבוטל כתב האישום נגד ראש הממשלה. אבל אני רוצה שתתייחס גם לעצם הדברים ולסגנון של שני החברים - שאני לא יודעת אם עדיין הם חברים, אחרי הדברים האלה שנחשפו - שמדברים בסגנון כזה. יועץ משפטי לממשלה מדבר ככה על פרקליט המדינה. ובסוף שני האנשים האלה עבדו ביחד, ויכול להיות שהוא כן הרגיש שהוא נסחט כי הדברים לא נסגרו בעניין שלו.
"אני חושב שאולי מנדלבליט צריך לשלם את המחיר על זה שהוא חשב שאפי נוה חבר שלו. זאת אומרת, תחשבו על המצב הזה שבן אדם שהוא ראש לשכת עורכי הדין ויושב בוועדה למינוי שופטים, מקליט שיחה ומחזיק אותה חמש שנים, ומן הסתם מוציא אותה עכשיו כחלק מהמאבק שלו עצמו מול כתבי האישום שמונחים לפתחו. בשיחה הוא (מנדלבליט) מדבר כמו שמדברים אנשים עם החברים שלהם ואומר 'המניאק הזה מחזיק אותי בגרון'. אז אולי יש מי שמתחלחל מזה שהיועץ המשפטי לממשלה מדבר ככה בשיחה פרטית, אז אני מבשר לו, אני וכל בן אדם נורמלי מתבטא ככה הרבה מאוד בשיחות פרטיות. זה לא אומר שהם לא יכולים לעבוד ביחד, גם לא נדרש מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה שיהיו חברים.
"מנדלבליט היה באמת במצוקה מסוימת, מפני שהוא החליט - אגב כמו הרבה מאוד אזרחים ישראלים - שהתיק נגדו לא נסגר לאורך הרבה מאוד זמן, והדבר הזה הוא באמת דבר לא ראוי, לא רק מול אביחי מנדלבליט אלא מול כל בן אדם. בין זה, לבין תיאוריית הקונספירציה הזאת שלא נשענת על שום דבר, חוץ מהטחת בוץ, לבין איומי... ואת יודעת, מתרעמים בצמרת הליכוד כשמדברים על כנופיית פשע - זו בדיוק השפה של משפחת פשע, זו סחיטה באיומים. 'אם אתה לא תעשה את מה שאנחנו רוצים - קרי במקרה הזה, תתפטר או תבטל את כתבי האישום נגד נתניהו - אנחנו נדאג לחסל אותך מקצועית'".
'אנחנו נדאג' היה לנו לפני שבוע אצל מירי רגב וברקוביץ'.
"בוודאי, הדבר הזה מזהם את האווירה הציבורית, אבל זה חלק ממערכה בת שנים שמנהל בנימין נתניהו, שבניסיון שלו להיחלץ איך שהוא מצרותיו המשפטיות, מוכן להרוס הכול - את מערכת התביעה, את מערכת המשפט, את המשטרה, את להב 433. כל דבר שעומד בינינו לבין כאוס מוחלט, בנימין נתניהו מוכן לחסל".
מתוך 3.5 מיליארד שהוקצו למענקי החזרה לעבודה, הועברו רק 600 מיליון שקלים. איפה הכסף?
"הכסף לא מנוצל מפני שיש פה מערך שהוא טלאי על טלאי. זאת אומרת, קודם מקבלים החלטה לא נכונה, אולי מובנת בלחץ של ראשית ימי הקורונה, על לאפשר לכולם להוציא את העובדים לחל"ת. אחר כך בונים מערכת חזרה לעבודה, שפעם אחת, בפעימה הראשונה שלה, מבוססת על להחזיר עובדים חדשים, אז המעסיקים האחרים מתלוננים ובצדק שמי שנלחם על העובדים ולא הוציא אותם לחל"ת, לא מקבל כסף. ואז בונים טלאי על טלאי, ופשוט, למעסיקים, בטח למעסיקים קטנים, פשוט לא ברור מה לעשות, לא ברור להם מה יותר טוב להם. אלה לא אנשים שמעסיקים מערכות רציניות, משמעותיות, של חישוב מס או ראיית חשבון או איך להוציא יותר כסף מרשות המסים. אז פשוט, הם לא מקבלים את הכסף".
620 אלף אנשים נמצאים בחל"ת, נכון? זה המספר המדויק?
"לא, קודם כל יש כמובן תמיד ויכוח על המספרים, אני לא יודע כמה זה כרגע. לדעתי, 230 אלף, זה המספר הנוכחי של אנשים שהוצאו לחופש עם יציאה לסגר השני".
על זה (620 אלף) מדווח שירות התעסוקה, היום.
"אז את המספר הזה אני פחות מכיר. הוא מתכוון לדעתי לדורשי עבודה בכלל, שפוטרו או הוצאו לחל"ת".
לא, יש יותר, אבל זה המספר. לא חשוב. העיקרון הוא אותו עיקרון.
"נכון, ולכן, הסיפור הגדול פה הוא שבמקום לבנות מלכתחילה מערכת שתתמרץ מעסיקים להחזיק כמה שיותר עובדים על ידי סבסוד שכר, על ידי זה שחלק מהשכר ישולם על ידי המעסיק, אפילו עבור עבודה חלקית. נגיד שיש מעסיק - וזה עלה אתמול בדיון שהיה בוועדה לביקורת המדינה בראשותי - אם יש עסק, חנות או עסק כזה שכל העסק נסגר בצו של הממשלה, אין דרך אלא להוציא את העובדים לחל"ת, אחר כך להחזיר אותם, לזה צריך חל"ת גמיש, לא איזה משהו קשיח שאת מוציאה אותם לחודשיים, אלא תוכלי לפי הסגר להכניס ולהוציא. אגב, הפקידים, מאחורי גבם של השרים, כבר בנו מערכת כזו.
"הביטוח הלאומי, בתבונה רבה, בנה כבר מערכת כזו. אבל בחלק גדול מהמשק יש ירידה שנובעת מירידה בביקושים, ונגיד שהירידה בתפוקה של 20% - אז או להוציא 20% מהעובדים לחל"ת או להקטין את היקף העבודה שלהם ב-20%, ואת ה-20% האלה תסבסד המדינה, מפני שהרי הירידה בביקושים נובעת מהצעדים שהממשלה עשתה. את הדבר הזה לא עשו, במקום זה, הפקידים, בניסיונם באמת הכן והטוב - אני חושב שאחד הדברים שאנחנו רואים בדיונים זה איך פקידים בשירות התעסוקה ובביטוח הלאומי מנסים לחפות על מחדלי הממשלה, בונים מנגנונים. רק, המנגנונים האלה נראים כל כך מסובכים שרוב המעסיקים פשוט לא יודעים לנצל אותם.
"ויש עוד נקודה, כשהוכרז על מענק של 7,500 שקל למי שיחזיר עובדים לעבודה - אלה הכותרות שאת ואני ראינו, את דיווחת עליהן, אני ראיתי אותן - למעשה, מכיוון שזה לאורך ארבעה חודשים, זאת אומרת זה 1,800 שקל מחודש לחודש. בגלל שעשו עוד פעם סגר, ואנשים לא עובדים עכשיו, אז 1,800 שקל מזה למשל הולך לאיבוד. המעסיק חושב שהוא יראה 7,500 שקל, בעצם הוא לא רואה. התוצאה הסופית, הובטחו בהתחלה שישה מיליארד שקל, אחר כך ההערכה ירדה ל-3.5, בפועל, כמו שאמרת, 600 מיליון. שלושה מיליארד שקל שהיו צריכים ללכת כדי לעודד חזרה לתעסוקה, לא הוצאו".
כמעט שמונה חודשים אנחנו בתוך המשבר הזה, המדינה העבירה רק כ-57% מהסיוע שהיא התחייבה אליו. בחלק מהסעיפים שהוקצבו או תוקצבו, לא עבר אפילו שקל אחד. יש מחלוקות על סמכויות, כלומר הולכים פה לאיבוד. שוב איפה הכסף, שוב אנשים נפגעים כאן. זאת הולכת להיות אבטלה מובנית, זה הולך להיות משהו שילווה אותנו הרבה שנים, הרבה מאוד טרגדיות.
"ואני אגיד לך גרוע מזה, היא הרי לא מתחלקת שווה אצל כל המועסקים במשק, אז היא פוגעת קשה כמובן בעצמאים ובעסקים קטנים, דיברנו על זה הרבה. ובשכבות גיל, היא פוגעת בעיקר באנשים צעירים. יש הערכה ששיעור האבטלה בגילאים 35-25 עולה על 30%. היא יוצרת מצב, שלא רק שיהיו פה הרבה מאוד מובטלים, שכמו שאת אומרת, זה מבני, יהיה מאוד קשה למצוא להם עבודה".
זה דור אבוד.
"כן, וזה כמובן מחריף מאוד את הפערים בין אלה שיש להם ואין להם, זו מחלה חברתית. עכשיו, אני רוצה להגיד בסיכום הדבר הזה - חלק מהדברים האלה אולי היו בלתי נמנעים, באמת במשבר עולמי כמו שאנחנו רואים, כמו שהקורונה גרמה. וחלק גדול מזה, זו מדיניות לא עקבית ומושפעת מלחצים פוליטיים, זה ציבור שלא מבין מה המדיניות ולכן לא יכול לנהוג לפיה. זה, זה שלא הקימו מהתחלה מנהלת שתנהל את כל העסק באופן מקצועי ורוחבי, זה הכשלים השלטוניים שאנחנו רואים בכל פינה, בכל יום, בכל דיון. היום עשיתי דיון על מערכת החינוך, אתמול עשיתי על החל"ת. בכל דיון את רואה את הדברים האלה".