שיחה סוערת התקיימה הבוקר (שני), בין חבר הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו) לבין העיתונאי ינון מגל, בתוכניתו עם בן כספית ב-103FM. במהלך השיחה, שהחלה בהתייחסות להשתתפותו של אבידר בהפגנות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עברו השניים להתווכח על התנהלותו של מגל, שהיה בעברו חבר כנסת. "אגיד לך איפה ראיתי שכונה תקשורתית, אתה וריקלין רקדתם את אותו ריקוד הזוי בפתיחת המשפט", אמר אבידר והוסיף: "אתה שר ואתה קקטוס והכול בסדר, אבל כשאתה רקדת בבית המשפט כעיתונאי אתה איבדת אותי. אמרתי רבאק, אתה יכול לתמוך בתזה ולשכנע, אתה רוקד את הריקוד ההזוי הזה? לצד אוטובוסים של אנשים ששילמו להם?"



מה שלומך?
"המצב במדינה פחות טוב, זה משליך עליי".

הפכת לסמל הבועט והמשתולל של כל המחאה.
"לא הייתי קורא לזה משתולל. אתן לך דוגמה מיום חמישי האחרון. יום שלם שהוקדש להסכם השלום עם האמירויות ואני מתפקידיי הקודמים מושקע בדבר הזה, וחשבתי שראוי שיום כזה נעביר בשקט. רה"מ נאם, בהתחלה לא הלכתי כדי שלא יגיד מילה ואפריע לו. סיימנו את היום הזה, מתקרבים לסוף, מתקרבים למהדורת החדשות ופתאום יריב לוין עושה מה שהוא יודע תמיד לעשות, כי זה לא כנסת - זה במה, שמתי שהממשלה רוצה היא מקבלת מה שהיא רוצה בלי שום הגיון, מעלה את רה"מ לדבר והוא אמור לדבר על ההסכם עם האמירויות והוא פותח בנאום על הצלחת הסגר, ועל זה שמאירופה באים ללמוד אותנו.

זה פשוט לא הגיוני, עברנו סגר של שבועיים-שלושה, 300 אלף מבוטלים חדשים, לאנשים אין מה לאכול ואני מקבל כל הזמן פניות מאנשים, פניות אומללות שאני לא יודע אפילו מה להגיד להם חוץ מ'ליבי איתכם, תתאזרו בסבלנות, אל תאבדו תקווה' והוא עולה ומספר לנו שהסגר מוצלח? אמרתי לו תעצור, יש 300 אלף מבוטלים חדשים, תתבייש. גם בדיון שהיה אמור להיות על האמירויות הוא לקח את זה לפלטפורמה פוליטית ולא היה ממלכתי ואין ממלכתיות בדיון הזה".

איך הפכת לסמן שמאלי?
"אני נראה לך שמאלי?".

אתה בהפגנות השמאל.
"זה לא הפגנות השמאל, אתן לך שמות של אנשי ימין שמצטרפים אליי".

די נו.
"אני לא סתם אומר, אני מזמין שתכנס אליי לעמוד ותראה, הם יודעים מי אני, אני בישראל ביתנו, אני בא להילחם על העתיד של הילדים שלי וזה לא מעניין אותי מחיאות הכפיים. אני לא בא כדי לקבל מחיאות כפיים ואני מתעלם מכל ההצעות שאני מקבל – 'תתחבר עם ההוא או תתחבק עם ההיא', את מי זה מעניין בכלל? אני יוצא להפגנות האלה בשביל שלושת הילדים שלי, נקודה. אני רוצה שתהיה להם דמוקרטיה גם כשיהיו מבוגרים ומגיע להם, ריבונו של עולם".

בן: ינון טוען שאלה הפגנות שמאל; ינון: נו באמת, זה גם לא אשכנזים; בן: מרדכי רחמים הוא שמאל ואשכנזי; ינון: שאמר שהוא לא נגד ביבי; בן: אמר שביבי צריך ללכת בפירוש ודוד מידן איש המוסד גם הוא לא אשכנזי; ינון: גם אלי לא. בן: ממה אתה חושש?
"קשה להלאות אתכם בפרטים אבל ביום בו נכנסתי לכנסת הייתי בעצם לאחר סבב הבחירות השלישי הייתי בוועדת חוץ וביטחון שלושה חודשים, אתה יושב שם וחברי כנסת נכנסו לוועדות ובאים נציגי ממשלה ומספרים לך סיפור וזה לא נשמע טוב. אתה מבין שמישהו משחק איתך כאן אבל אתה חושב מה יגידו עליי שאני הזוי או יוצא נגד השב"כ או נגד אמ"ן? זה לא מכובד, מה אני אנרכיסט?"

אתה עושה שכונה.
"עוד פעם?"

עושה שכונה.
"אני עושה שכונה?"

כן.
"לקחת אותי לדיון אחר, אין לי בעיה".

ספר לו על המגזר החרדי שעשה שכונה אתמול.
"אגיד לך איפה ראיתי שכונה תקשורתית, אתה וריקלין רקדתם את אותו ריקוד הזוי בפתיחת המשפט".

אתה משתולל כל הזמן.
"אתה שר ואתה קקטוס והכול בסדר, אבל כשאתה רקדת בבית המשפט כעיתונאי אתה איבדת אותי. אמרתי רבאק, אתה יכול לתמוך בזה ולשכנע, אתה רוקד את הריקוד ההזוי הזה? לצד אוטובוסים של אנשים ששילמו להם? אני רוצה להגיד עוד משהו לינון, תראה אחד הכלים שיש לי כאופוזיציה ואני יודע שאני מדבר עם ח"כ לשעבר, אמנם תשעה חודשים, כשיש לי מצב רוח רע, אני שם את הנאום שלך בערבית כי מי שכתב לך אותו לא יודע ערבית. עשית שכונה בערבית, ביישת אותנו". 

צביקה יחזקאלי כתב לי אותו.
"אתה נתת נאום של כמה דקות שאמרתי ריבונו של עולם אתה לא יודע לדבר ערבית, מה אתה עושה גימיק? המשותפת ישבו וצחקו עלייך".

הוא לא יודע ערבית?
"הוא בטח יודע, אתה לא יודע, אמרת 11 שגיאות בערבית".

היו לזה 700 אלף צפיות אבל מי סופר.
"אני יכול לתת לך אפשרות למיליון וחצי, השאלה כמה מגוחך אתה רוצה להיות".

אתה מדבר על מגוחך.
"כן, אני אומר לך שברגע שרקדת עם ריקלין את ריקוד ההזיה הזה וכעיתונאי שמכבד את עצמו".

מה הפריע לך בריקוד?
"מה הפריע לי בריקוד? שעיתונאי בישראל הולך לרקוד בהתרסה בכניסה לבית משפט, זה היה מחזה מבעית". 

אבל זה מוזר שזה מגיע ממך שאתה נראה כפרובוקטור מספר אחד.
"איך אני הפרובוקטור מספר אחד?  תסביר לי".

צועק ומשתולל, עושה גימיקים.
"אני לא עושה גימיקים, אני טיפ-טיפה יותר מבוגר ממך, גימיקים לא יהפכו אותי לכוכב וזה לא מעניין. כאשר אני נמצא במציאות שיש לקואליציה 72 ח"כים ומגיע לדיונים של ועדת חוק ומשפט או חוץ וביטחון ומקיימים דיונים לפעמים 28 שעות בלי שעת שינה, ואתה מגיע לשלב ההצבעות ונכנסים ח"כ מכחול לבן, הליכוד והחרדים ואומרים קואליציה בעד והם מצביעים והם לא מבינים על מה הם הצביעו. התפקיד שלי זה להעלות את הזוועות האלה לסדר היום הציבורי, אני עושה את זה בוועדות ובנאומים".

ינון עושה גימיקים.
"אתה עשית גימיק באותו נאום בערבית הזוי, הזוי לא פחות".

ינון איש של גימיקים וגם אתה, וזה בסדר.
"אני לא איש של גימיקים".

בן: נתניהו התפאר בסגר; ינון: אבל כבר דיברנו על זה.
"אני מוכן לנגן איתך בגיטרה אבל לא לרקוד, יש גבולות. לא יודע מה אתה לובש, ראיתי אותך עם ריקלין בברמודה אבל לא יודע מה קורה אצלכם ב-103. שכחת שהתראיינתי אצלך שהיית בברמודה צהובה".

בא טעון כולו. אתה גאה?
"אגיד לך במה אני גאה, שאופוזיציה קטנה ואני כח"כ מאוד לא משמעותי בסיעה קטנה בספסלים האחוריים מצליח להעלות כבר חודשים רבים מספר נושאים לסדר היום הציבורי, שאם לא הייתי מעלה אף אחד לא היה יודע. אחד מהם שמיליון איש במדינת ישראל נכנסו לבידוד על לא עוול בכפם בגלל טכנולוגיה לא מדויקת של השב"כ. אף אחד אחר לא רצה לצעוק כי זה לא מכובד ולא נעים, לאחר מכן על חוק הסמכויות של נתניהו אני צרחתי ובאמת צרחתי אין מה לעשות, כאשר בא רה"מ, לוקח סמכויות של שר הבריאות שהוא השר שיחליט על סגרים, כשמביא חוק שלישי של הארכת מעצר ב-VC המטרה היחידה שלו שכאשר יעצרו אלפי מפגינים הם לא יוכלו לראות".

אתה על טורים.
"אסביר את הדבר".

תעלה את הטורים.
"אני יכול להגיד ואתה יכול להאמין או לא, תסתכל, כל שבוע אני עולה לדוכן הכנסת ונותן נאומים. הם לא נכתבים בשנייה, אני קם באמצע הלילה וכותב. זה כואב לי, זה בנפשי ואני יכול להיות איש ימין ומרשה לעצמי להגיד יותר ממך ואני לא נותן לך ציונים, ובו זמנית לדאוג שההחלטות במדינה יתקבלו בצורה הגיונית".

ינון: אני לא הולך להפגנות בבלפור כדי להפיל את מנהיג הימין; בן: הוא לא מנהיג הימין, הוא מנהיג כנופיה.
"הייתי בדיון בבג"ץ לפני מספר ימים בנושא ההגבלות על ההפגנות, אתה רואה דבר הכי פשוט שיכול לגרום לי לקפוץ לתקרה, מינית פרויקטור, יש לו צוות, החלטת ללכת לסגר".

חוזרים לנקודת ההתחלה, איך מפלגת ימין הופכת לסמן שמאלי שלא נאמר שמאלני.
"שמאלני בנרטיב שנתניהו רוצה לצרוב".

הוא מנהיג הימין ואתה רוצה להפיל אותו.
"אחד הדברים הכי יפים שנכתבו אי פעם על ידי מנהיג יהודי היו של ז'בוטינסקי, הייתה אליו הערצה פי אלף מההערצה לנתניהו, נתנו לו תארים מעולמות, לא רוצה להגיד הפשיזם, הוא אמר – אל תעריצו אותי. אתם צריכים להעריץ את סדר היום, האדם לא חשוב. ומה אתה עושה? כאשר הוא הולך ומביא הסכם עם טראמפ אתה אומר הכי טוב בעולם, כאשר מבטל אותו הנה הוא הכי טוב, כאשר מביא הסכם עם האמירויות אתה אומר 'המנהיג הגדול'. אין לך מושג למה הוא הסכים".

ואתה בדיוק הפוך, הוא תמיד כישלון.
"לא נכון, אל תסלף. כאשר הוא מביא הסכם עם האמירויות ואני חושב שה חשוב אני מצביע בעד ולא נגד".