"לצערנו, בג"ץ רוצה להיות שחקן בשדה פוליטי, ואף שממש לא בטוח שהוא יפסול בסוף את חוק ראש הממשלה החליפי או חלק ממנו, כי פסילת חוק יסוד זה מעשה חסר תקדים ולא ברור על מה אמור להתבסס משפטית, השופטים כנראה רוצים לשדר למערכת הפוליטית שהיא בידיים שלהם". כך תקף אמש בכיר בתנועת הליכוד את בית המשפט העליון ושופטיו.
גורם נוסף בליכוד הצטרף אמש למתקפה: "בג"ץ חצה קו אדום וממשיך את האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק. אולם אם בג"ץ יפגע בהסכם ויפסול אותו, הוא יפגע גם בעצמו. ובכלל, אם זה כך, אזי כל חוקי היסוד יכולים להתחלף".
גם יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר התייחס בראיון לרדיו 103FM לסוגיה ואמר: "אני לא חושב שבג"ץ צריך להתערב בעניינים קואליציוניים או בעניינים פוליטיים כאלו ואחרים. כשחתמנו על ההסכם הזה עם כחול לבן, עשינו את זה אחרי כמעט שנה שלמה שבה לא היינו יכולים להקים ממשלה. אחרי שלוש מערכות בחירות קשות, הגענו להסכמה בינינו, שהיא הסכמה פוליטית שזו הדרך להקים ממשלה. אני מבין מה שאומרים בבג"ץ, אבל להגיד שזה נעשה בניגוד לחוק זה מצחיק, כי אנחנו חוקקנו את זה בחקיקת יסוד וברוב מיוחד".
ובתוך כך התייחס אמש שר האוצר ישראל כ"ץ למשבר התקציב בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 ואמר כי בכוונתם לקדם את התקציב לשנת 2021 בחקיקה במהלך חודש דצמבר. "נביא לאישור הממשלה עשרות חוקי הסדרים שיביאו תנופה למשק, ומצפה מכולם לתמוך בזה". אמש דווח כי בכחול לבן יש נכונות להגיע לפשרה ולאפשר את אישור התקציב גם בחודש ינואר 2021 בכנסת. עם זאת, יש גורמים במפלגה שמתנגדים ורוצים לפרק את הממשלה אם התקציב לא יעבור עד סוף חודש דצמבר השנה.
זאת ועוד: לאחר שבג"ץ הוציא ביום חמישי האחרון צו על תנאי בעתירה בנושא חוק ממשלת החילופים שהגישו התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית ועוד, והורה למדינה לנמק תוך 21 יום מדוע אין לבטל את החוקים המסדירים את ממשלת החילופים, התקבלו תגובות רבות להחלטה. ההערכה היא שבג"ץ לא יתערב בסופו של דבר בתיקון חוק היסוד שעוסק בראש הממשלה החליפי, אך להחלטה המשפטית בנושא יהיו השפעות פוליטיות המקרבות ככל הנראה את הבחירות.
יניב רוזנאי, פרופ' חבר במרכז הבינתחומי הרצליה ומומחה לתחום החוקתי, פרסם בסוף השבוע פרשנות להחלטת בג"ץ, שבה כתב, בין היתר: "החלטת בג"ץ לדון בהרכב של תשעה שופטים בעתירה נגד התיקונים לחוק יסוד הממשלה בעניין ממשלת החילופים, היא בהחלט דרמטית, אך אין מדובר ברעידת אדמה. בצו על תנאי מתבקשת המדינה להסביר חלק מהשינויים בחוק יסוד הממשלה. כלל לא בטוח שבית המשפט יתערב בתיקון החוקתי. אך זה לא מה שמטריד את מתנגדי ההחלטה; הם מוטרדים ביחס לשאלת הסמכות העקרונית לדון בחוקי היסוד. גם כאן, איני מבין על מה יצא הקצף. לא תהא זו הפעם הראשונה שבית המשפט דן בחוקי יסוד או בתיקונים להם".
ביקורת חריפה בתוך הליכוד נמתחת בימים האחרונים על חבר הסיעה ח"כ שלמה קרעי, על רקע הצעת החוק "הבחירות לכנסת - תיקון ושינויים בפעילות ועדת הבחירות המרכזית והרכבה", שהוא מקדם. על פי ההצעה, פוליטיקאים עתידים לקבל לידם כוח משמעותי בפיקוח על פעילות ועדת הבחירות המרכזית. ההצעה מבקשת להחליש את ועדת הבחירות המרכזית ולהעניק כלים לחברי הכנסת היוצאת לפקח על הדרג המקצועי. בין היתר, מקדם ח"כ קרעי שינויים במנגנון ובתהליך בחירות לכנסת, כשאחד הסעיפים המדוברים הוא שוועדה משותפת של הוועדה לביקורת המדינה וועדת הכספים תפקח על התקציב, המבנה, התקנים וההתנהלות של ועדת הבחירות המרכזית.
בכיר בסיעת הליכוד שמתנגד להצעה של ח"כ קרעי אמר בשיחה ל"מעריב": "היוזמה שלו, ששווקה עוד לפני שקודמה בפועל, היא לא טובה לליכוד ועלולה אף לגרום לנו נזק לקראת הבחירות, יהיו מתי שיהיו. אין ספק שקרעי משרת את האינטרסים הפרטיים שלו לקראת הפריימריז האפשריים להרכב הרשימה".
גורמים בכחול לבן הגיבו להצעת החוק של ח"כ קרעי והבהירו: "אין סיכוי שנתמוך בחוק שמבקש לפגוע במעמדה של ועדת הבחירות המרכזית, אנחנו נגד כל ניסיון פוליטיזציה של הליך הבחירות".
ח"כ קרעי עצמו אמר בתגובה: "הציבור דורש ותומך בשינויים שהצעתי, שינויים שיביאו להגברת השקיפות וטוהר המידות במערכת הבחירות".