אלו הולכים להיות שלושה חודשים מרוכזים ועמוסים עם כל כך הרבה אתגרים בתוכם", אומרת עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, רגע אחרי פיזורה של הכנסת ה־23 וההכרזה על הליכתה של ישראל לבחירות רביעיות בתוך פחות משנתיים, הפעם בצל נגיף קורונה, שיתקיימו ב־23 במרץ 2021.
"בחירות בכלל, ללא קשר לקורונה, הן מאוד מורכבות. זה הפרויקט האזרחי הכי גדול במדינה. עכשיו יש את אתגר הקורונה שמעצים עוד יותר את המורכבות. קודם כל, המורכבות היא במוטו שהצבנו לעצמנו: לקיים את הבחירות כסדרן על הצד הטוב ביותר, לפי כל הכללים של השיטה, לאפשר לכל אזרח לצאת להצביע תוך שמירה על בריאות הציבור ונקיטת כל האמצעים למניעת הדבקה. זה האתגר הכי גדול".
חוק הבחירות לכנסת ה־24, שאושר שלשום במליאת הכנסת, קבע הנחיות מיוחדות לבחירות בצל התמודדות עם מגיפת הקורונה בניסיון לתת מענה לשאלות הגדולות, בהן כיצד יצביעו חולים ומבודדים, איך ניתן למנוע הדבקה בנגיף במהלך הליך ההצבעה ועוד.
איך הליך ההצבעה הולך להיראות בבחירות על רקע הקורונה?
"חולים יצביעו בקלפיות נפרדות לחלוטין, לא באותו מתחם עם מצביעים רגילים. אנחנו עדיין לא יודעים איפה זה יהיה. אותו הדבר גם לגבי מבודדים. יש כאלה שאומרים: 'אתם הולכים לבזבז המון כסף, אז למה צריך גם קלפי נפרדת לחולים וקלפי נפרדת למבודדים?'. אבל חולים הם הרי חולים, ומבודדים הם ספק חולים.
הקלפיות לחולים ולמבודדים יתחלקו לשניים: חלק יהיו במבנים קבועים וחלק אחר במתחמי 'הצבע וסע', כדי שאנשים יבואו עם הרכב הפרטי ולא יצאו ממנו בכלל. נפתח עמדה מיוחדת לכך. אתגר נוסף הוא המיגון לחברי ועדת הקלפיות האלה. הם צריכים להיות מוגנים מכף רגל ועד ראש. גם תהליך ההצבעה צריך להיות שונה. יכול להיות שאותם מצביעים יצטרכו כפפות או אלכוג'ל, יצטרכו לחתום על הצהרה שהם מבודדים או חולים. צריך יהיה להכין להם ערכות אישיות עם הצהרה, עט ומעטפה כדי שלא יהיה מגע.
מדובר הפעם במאות קלפיות. זה לא כמו במרץ האחרון (בבחירות לכנסת ה23, א"ש), אז היו 7,000 מבודדים ו־18 קלפיות ייעודיות עבורם. אתמול היו כ־112 אלף מבודדים וכ־28 אלף חולים. בבחירות במרץ גם לא היו קלפיות לחולים. זה היה ממש בהתחלה".
זו תהיה הפעם הרביעית כאמור בתוך שנתיים בלבד שעו"ד עדס וצוותה יעמלו לקראת מערכת בחירות. מבחינתה, האתגר הכי גדול הוא חוסר הוודאות. "אני יודעת מה מספר החולים היום, אני לא יודעת מה יהיה המספר בעוד שלושה חודשים", היא אומרת. "צריך להיערך לדברים האלה: למצוא מקומות, לגייס עובדים, לקנות ציוד. לא כל אחד ירצה לעבוד בקלפיות הללו. רק עשרה ימים לפני הבחירות אדע כמה חולים ומבודדים צפויים, וגם לא בוודאות.
המספר הרי משתנה מדי יום, וגם בבוקר הבחירות. זה הקושי העצום. לכמה צריך להיערך? לנתונים העדכניים כיום או למה שהיה לפני חודש וחצי? כנראה שנלך על התרחיש הגבוה ולא ניקח סיכון. אבל כל מה שנעשה לא יספיק ונצטרך את שיתוף הפעולה של הציבור. נעשה הכל כדי להגן על בריאות הציבור, אבל אם הציבור לא יבין שיש לו חלק ניכר בהצלחה של היום הזה - נהיה בבעיה".
למה את מצפה מהציבור?
"מצופה מכולם שלא יהיו התגודדויות בתור לקלפי כמו שראינו בקניונים, וגם אם יש תור, אז שישמרו על מרחקים ויישמעו להנחיות ממוני הקורונה בכל מתחם. כמו כן, מבודדים וחולים צריכים לדעת שנעשה מאמץ עילאי כדי לאפשר להם להצביע, אבל הם חייבים לצאת להצבעה ולחזור מיד הביתה".
אנחנו לא בדיוק עם ממושמע.
"איך משרד הבריאות מבטיח כיום שמבודד לא יצא מהבית? הם הרי לא בודקים בכל רגע נתון שהוא בבית. הם סומכים על כך שאנשים לא יצאו, ויכול להיות שהם גם יוצאים. אם בחיי היומיום אף אחד לא שם להם מאבטח בדלת כדי שלא יצאו מהבית, אין סיבה לעשות זאת ביום הבחירות. אנחנו מקווים שבהסברה נכונה - ונעשה הרבה הסברה בעניין - כל אחד יבין שיש לו אחריות כלפי האחר. ואם חולה או מבודד יחליט בדרך לשתות קפה, אז מי שישב לידו בפארק הציבורי עלול להיפגע. אני מקווה שזה יעבוד, אני חושבת שבסוף אנשים יבינו שנעשה פה מאמץ מיוחד".
איך תמנעו התקהלויות בתור לקלפי?
"נקטין את מספר הבוחרים בקלפי, נוסיף קלפיות, נמגן את חברי ועדות הקלפי. זו גם הפעם הראשונה שיוצבו קלפיות בבתי אבות, וזה משהו שהצבתי לעצמי כמטרה כדי לשמור על המבוגרים. יש עלויות אדירות לדברים האלה. זה מאמץ לוגיסטי מאוד גדול".
סוגיית הספירה
עדס, 53, המכהנת בתפקידה הנוכחי מינואר 2010, מודה כי עבורה "הבחירות הן חיידק, אבל בצעירותי, אם היו אומרים לי שזה מה שאעשה, זה הייתי הכי לא אני", היא מודה. "לראות את עצמי בעבודה מנהלית זה בכלל לא היה בכיוון".
לא מאכזב אותך ששוב פעם נקלענו לבחירות?
"יש לי את הדעה שלי כאזרחית ולא אשתף לכאן או לכאן. כשאני מסתכלת על הבחירות, אני מנתקת את ה'אני' שלי בעניין הזה. יש לי כמובן דעה פוליטית משל עצמי, אבל היא לא באה לידי ביטוי בעשייה שלי. אני והצוות שלי מנתקים בין הבחירה האישית שלנו בקלפי לבין העשייה".
מה גילית על עצמך בשנתיים האחרונות בתפקיד, שהיו אינטנסיביות במיוחד?
"כנראה שאתגרים חדשים מאתגרים אותי תמיד יותר, ויש לי הרבה רצון לפתור ולממש אותם, ובעיקר להראות את היכולות של ועדת הבחירות, שזה גוף שאני כל כך גאה לנהל אותו. לצערי, בשנתיים האלה לא היה לי זמן לעצמי. הייתי כל כך זקוקה לזמן לעצמי אחרי הבחירות האחרונות, אמרתי שאני לוקחת את עצמי, נוסעת לכמה שבועות. הייתי זקוקה לזה פיזית ונפשית. סיימנו את הבחירות, נכנסנו לסגר ולא נסעתי. אבל יש בי תחושת שליחות וזה משהו שאני נושמת אותו. אני שחקנית נשמה, אני חיה את מה שאני עושה. תמיד זה אתגר בשבילי".
עדס מספרת כי אחד הרעיונות שעלו בהקשר של בחירות בצל הקורונה היה לפרוש את הבחירות על פני כמה ימים. "לפני למעלה מחודשיים, עוד לפני שידענו שהולכים לבחירות, הקמתי את הוועדה לבחינת בחירות בצל קורונה", היא מספרת.
"ידענו שצריך לקיים חשיבה מעמיקה ולא יהיה לנו זמן לעשות זאת ממש לפני הבחירות. אחד הרעיונות היה לערוך את הבחירות במשך שלושה ימים כדי שלא יהיו התקהלויות. אבל ככל שהעמקנו בנושא, הבנו שיש כאן מורכבות שלא נכונה לשיטת הבחירות במדינה. יום הבחירות הוא יום שבתון, שבו בבתי הספר ובמבני הציבור מוצבות קלפיות. אם הבחירות ייערכו מספר ימים, כל הימים האלה לא יהיו שבתון, ואז יהיה צריך להשבית את הפעילות במבנים האלה. שנית, ביום שבתון אתה מצליח לגייס עובדים, אבל בימים רגילים הם עובדים בעבודות אחרות. הפעם בכלל יהיה קשה יותר לגייס עובדים, כי אני מניחה שאנשים יפחדו לעבוד".
סוגיה נוספת שמטרידה את עדס היא ספירת הקולות. "בפעם האחרונה היו בערך 320 אלף מעטפות כפולות", היא אומרת. "הבחירות נערכו ביום שני, היו שלושה ימים לקיום מבצע ספירת הקולות, וסיימנו אותו ביום חמישי. בבחירות הקרובות מספר המעטפות הכפולות הולך להכפיל את עצמו כנראה בגלל כל המבודדים, החולים, הקלפיות שיוצבו בתי האבות, וכל תוספת עובדי יום הבחירות שיצביעו במעטפות כפולות. נגיע לכחצי מיליון מעטפות כפולות, אבל יהיו רק יומיים למבצע הזה כי הבחירות ייערכו ביום שלישי. נשאלת השאלה: איך אני עושה זאת גם מבחינת לוחות הזמנים וגם במסגרת שבה העוסקים במלאכה צריכים לעבוד בהתאם לתו הסגול?".
בזכות חשין
לוועדת הבחירות היא הגיעה בגיל 20 וחצי, אחרי שחרורה מצה"ל. "תכננתי ללמוד אופנה, הייתי צריכה להכין תיק עבודות ואז להירשם ללימודים", היא מספרת. "הציעו לי עבודה זמנית, להיות מנהלת הלשכה של המנכ"לית הקודמת. באתי רק לתקופת בחירות, לחצי שנה, ונשארתי. התאהבתי בעבודה, התאהבו בי והתקדמתי לתפקידים שונים. התאהבתי באדרנלין, הבנתי שזה מקום שבו אני גם יכולה להשפיע. אמרתי לעצמי שרק אם אגיע לראש הפירמידה, אני נשארת כאן".
בסוף הגעת.
"עבדתי קשה מאוד ועדיין אני עובדת קשה מאוד. כל יום אני צריכה להוכיח את עצמי מחדש, כי כל יום יש אתגר חדש, מאבק חדש, הרבה פעמים מנסים לערער על האמינות של הוועדה".
בגיל 32, במקביל לעבודתה בוועדה, פנתה עדס ללימודי משפטים. "השופט מישאל חשין ז"ל, שהיה אז יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ואדם נפלא ומדהים, שאל אותי: 'מה התואר שיש לך?'. עניתי לו שאין לי תואר", היא נזכרת. "הוא אמר: 'עכשיו את נרשמת ללימודים'. הוא התעקש שאלמד משפטים ולא עזב את הנושא עד שראה את האישור שנרשמתי. אני מאוד פרפקציוניסטית, אז לאחר שסיימתי ללמוד, לקחתי שנה של חופשה ללא תשלום ועשיתי סטאז'".
מה את אוהבת בתפקיד הנוכחי?
"קשה לי מאוד לתאר את ההרגשה האישית שלי כשאנחנו מאשרים את תוצאות הבחירות, וזה תם ונשלם. זה רגע השיא מבחינתי, זה משהו שכל פעם מחדש מאוד מרגש אותי, שהצלחנו לעשות את זה, מימשנו את הדמוקרטיה במדינת ישראל. זה נשמע בומבסטי, אבל העובדה שאני חלק מדבר כל כך חשוב ועצום למדינה, נותנת לי תחושה שזה הייעוד שלי. כנראה לא במקרה הגעתי לכאן. אני חיה ונושמת את זה, והרגע של אישור התוצאות - אין רגע יותר מאושר מבחינתי. קשה לי לתאר משהו שמשתווה לתחושה הזאת. אני אוהבת את זה".
את מוטרדת מהשפעת הקורונה על אחוזי ההצבעה?
"מצד אחד יש קורונה, ואפשר לחשוב שאנשים יפחדו לצאת להצביע, מצד שני, אנשים לא חוששים לצאת לסופר ולעמוד בתורים בקניונים. כולנו חיים פה, כולנו רוצים יציבות שלטונית ומבינים שכנראה המערכת הזאת תכריע את הכף, וכולנו צריכים להשתתף בה. אי אפשר באמת לדעת מה יהיה, הכל נורא דינמי, אבל אני מאמינה שבסוף אחוזי ההצבעה לא ירדו".