שרת החוץ לשעבר ציפי לבני שוחחה עם בן כספית וינון מגל בתכניתם ב-103FM לקראת כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ודיברה על אתגריו באזור. לבני הבהירה, על סמך היכרותה עם ביידן: "ביידן וממשלו יהיו טובים למדינת ישראל יהודית, דמוקרטית ובטוחה. פחות למי שרוצה שישראל תהיה יותר מתנחלת ויותר מספחת".
אנחנו ליהקנו אותך, ואנחנו שמחים שנעתרת, בכדי שתנסי להרגיע את הימין בישראל מהעובדה שחוזרים אנשי אובמה עם ביידן. עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?
"אני מכירה את ביידן היטב. עבדנו יחד הרבה שנים בתפקידי השונים ובתפקידיו. פגשתי אותו בפעם האחרונה לפני כשנתיים כשהוא רק עזב ולפני שהוא התחיל את הקמפיין. ביידן וממשלו טובים למדינת ישראל יהודית, דמוקרטית ובטוחה. הם יהיו פחות טובים לכל מי שרוצה שישראל תהיה יותר מתנחלת ויותר מספחת, אבל פחות דמוקרטית. בואו נאמר את האמת, כאן אני דווקא מסכימה עם ינון - יש מחלוקות במדינת ישראל, וכדאי שנדבר עליהן".
אז את חושבת שהוא הולך להחזיר אותנו לשתי מדינות לשני עמים? הקפאת בנייה בהתנחלויות וכל הדבר הזה?
"אין לי ספק שהוא ישנה את היעד שכתוב בווייז של המדיניות האמריקאית. אין ספק שזה יהפוך מארץ ישראל השלמה, סיפוח, הרחבת הבנייה, ומכות לפלסטינים ליעד של שתי מדינות לשני עמים, אבל גם אין לי ספק שהוא לא יתניע את המכונית הזו מחר בבוקר ולא יכנס לאיזושהי אווירת משא מתן והסכם שלום רחב כי הסיכויים לכך נמוכים וגם אני אומרת את זה. אני כן חושבת שהוא יפעל בכדי ששני הצדדים לא ישימו מחסומים כדי לא להגיע לשלום בעתיד".
זאת אומרת להשאיר את הרעיון בחיים? לתחזק את רעיון שתי המדינות, אבל לא לעשות את השגיאה של אובמה?
"קודם כל טוב שאומבה קיים את התהליך המדינה, ואולי אפתיע את ינון כשאומר שבתקופת אובמה, ותחת המשא ומתן של קרי, נתניהו הסכים לנהל משא ומתן על פי מסמך מסגרת אמריקאי שקובע מאוד קרוב לפרמטרים של קלינטון. הוא כמובן לא היה מוכן לומר את הדברים בפיו, ושזה יישאר רק כמסמך אמריקאי, אבל תאמין לי שהוא ניסח כל אות וכל מילה. לכן, זה מאוד תלוי בעיתוי. כשאובמה נכנס לתפקיד אז גם המצב אצלנו וגם המצב בצד הפלסטיני איפשר, אבל עכשיו המצב בשני הצדדים פחות מוצלח מהרעיון שאקח פלסטיני וישראלי, אכניס אותם לחדר סגור, משם יצא שלום עלי האדמות. גם אם אין אף אחד שמחכה לנו עכשיו בתחנת השלום זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית דמוקרטית למדינה דו לאומית".
אבל גם טראמפ דיבר על שתי מדינות לשני עמים.
"בוא נדייק. טראמפ אמר בישיבת העיתונאים הראשונה שלו עם נתניהו 'מדינה אחת, שתי מדינות, אנאערף', רק באנגלית. האמת היא שזה היה שלב בו שמחתי כי הוא אמר דבר מאוד חשוב - שתוצאת המדיניות הזו אמורה להיות עסקה, וכשיש שני צדדים צריך להגיע להסכמות ביניהם. לאחר מכן מה ששורטט היא רשימה שלקחה את כל הרצונות הישראלים ושפך אותם על הכתב. זה היה לא ריאלי, בלתי אפשרי. כפי שאני מנסה להיות ריאלית גם כשאני נכנסת לחדר המשא ומתן, כך גם הממשל האמריקאי צריך להיות ריאלי. ביידן, ריאלי מספיק בשביל להבין שעכשיו צריך לעשות פעולות בכדי השאיר את הדלת פתוחה, אבל לא לנסות ולהגיע מחר בבוקר להסדר קבע. אני לא מבטיחה שמחכה שלום מעבר לפינה, אבל זה כן צריך להישאר היעד הלאומי שלנו ובעיקר לא צריכים לשים עוד ועוד מכשולים בדרך לשנו בכדי להגיע להסדר בעתיד, ועוד התנחלויות הן עוד מכשולים בדרך".
על מה נתניהו הסכים לוותר באותו נייר שהאמריקאים כתבו?
"בגדול זה היה מאוד קרוב לפרמטרים של קלינטון. זאת אומרת, שהבסיס הוא גבולות 67, עם התאמה למציאות בשטח".
ירושלים?
"את ירושלים הם השאירו די פתוח".