ועדת החוקה האריכה את חובת הבידוד במלוניות ב-24 שעות כדי לאפשר מציאת תחליף

ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה היום (ראשון) להאריך את חובת הבידוד במלוניות ב-24 שעות בלבד, במהלכן יגבש משרד הבריאות פתרונות חליפיים לפיקוח על מחויבי הבידוד כפי שביקש יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר. ההצעה אושרה ללא מתנגדים.

בתוך כך, הוועדה דנה גם בתקנות הפעימה השנייה של ההקלות שנכנסו לתוקף הבוקר ובשורת תקנות נוספות. היום נפתחו כ-180 קניונים פתוחים וסגורים לצד חנויות רחוב ברחבי הארץ לאחר מאבק ממושך ובכפוף לתנאי התו הסגול המחמיר. במקביל נפתחו גם בתי מלון (ללא מסעדות), מוזיאונים וספריות, גני חיות וחדרי כושר. המסעדות ובתי הקפה עתידים להיפתח בעוד שבועיים בדיוק, במידה ותוכנית התו הירוק שנכנסה לתוקף החל מהיום, לא תגרום לעלייה בתחלואה בנגיף הקורונה.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר בפתח הדיון כי הוא נוטה שלא לאשר את הארכת ההכרזה על הבידוד במלוניות לשבים מחו"ל: "אני חושב שצריך לשקול את נושא המלוניות היטב, מעבר להגבלת היציאה והכניסה לארץ שגם בו יש קשיים עקב אי-הבנת סיבות הומניטריות. אני נוטה מאוד שלא לאשר את ההכרזה הזו ואם כן אז לזמן קצוב מאוד. לנושא הזה אין כרגע הצדקה מספיקה. נכון שכדי ללכת על בטוח יש הרבה מה לעשות, אבל בסופו של יום רק  שליש מהאנשים נשארים בסוף במלוניות, חלקם פטורים כמחלימים או מחוסנים, חלקם פטורים של נשים בהיריון, גיל ועוד. המוטציות בשני השלישים הנותרים יודעות לברוח גם ולעומת הבלאגן בשדה".

עוד אמר ח"כ אשר, כי הוא "מציע כחלופה איזה מכשיר אלקטרוני כזה או אחר", והוסיף כי "מאחר ולא מדובר בכמויות ענקיות אולי המשטרה תראה לנו איך אפשר לאכוף בידוד בבית ולא במלוניות, מה גם שכשני שליש מקבלים פטור מהמלוניות".

חבר הכנסת המשיך: "אני לא כזה מבין גדול במוטציות, אבל אני חושב שאם יש חשש למוטציה מסתורית שאנו לא יודעים עליה - לא השליש של אלה במלוניות עשרה ימים יציל את המצב. כמו שידענו ללכת לקראת הממשלה כמו שצריך מחשש מה יקרה אני חושב שצריך להפעיל את השכל הישר. אני חושב שכשיבואו לבן אדם ויגידו לו או מלונית או מתקן מעקב אלקטרוני שיאכוף את הסגר שלך בבית אז זה מצוין. או שהמשטרה תדאג לעשות את זה".

בהמשך הודיע אשר כי הוא מוכן להאריך את תקנות המלוניות ב-24 שעות, אם תתבצע פנייה מהממשלה. ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה כי משרד הבריאות מבקש עוד 48-24 שעות לפחות, שכן הלילה בחצות פוקע החוק ובלא חקיקה מחודשת, כל השבים ארצה יהיו רשאים להתפזר לבתיהם ללא חובת בידוד במלונית.

לאחר מכן דיברה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הד"ר שרון אלרעי-פרייס, שאמרה כי "הייתה הודעה על וריאנט אוגנדי שאנו לא יודעים מה משמעותו מעבר לכך שהוא יותר מדבק. אנחנו הולכים אחורה לבדוק אם נכנס כזה וריאנט למדינת ישראל. הרבה פעמים הידע הוא בדיעבד, לכן נושא הבידוד הוא קריטי. למיטב ידיעתי אין כרגע אופציה לאזיק אלקטרוני שניתן להפעיל מהיום להיום. הטכנולוגיה קיימת אבל אני לא חושבת שהיא נמצאת בישראל. גם אם נדרש לחקיקה מהירה העזר הטכנולוגי לא בידינו כדי שנעשה עכשיו שינוי במלוניות".

היא ציינה כי "היה כבר אירוע שאוטובוס הגיע למלונית עם 20 עד 30 אנשים כשאין לנו אופציה טכנולוגית לוודא שהם בבית ושהמשטרה סוגרת את עניין האכיפה. שמירת הבידוד של הבאים מחו"ל ירד ל-20% אחוז. אנשים שמשתחררים הביתה לא שומרים על בידוד".

ח"כ אשר שאל: "מאיפה הנתונים על הבידוד?".

ד"ר אלרעי-פרייס השיבה: "זה מהטלפונים. אתה רואה כמה אנשים שחוזרים מחו"ל שומרים על בידוד והמספרים הולכים ויורדים".

ח"כ אשר: "התוצאה ההיא שכשני שליש לא נמצאים במלוניות".

ד"ר שרון אלראי פרייס הזהירה את יו"ר ועדת חוקה ואת חברי הוועדה מפני החלטה לבטל בידוד במלוניות של חוזרים מחו"ל: "אם תקבלו החלטה כזאת מבלי שיש פתרון אחר האחריות תהיה שלכם".

ח"כ עופר כסיף אמר כי "הדיבור על אזיקונים לחוזרים מחו"ל הוא טירוף. הבחירה אינה בין בריאות הציבור לזכויות הפרט, אלא באיזון בין השניים ושמירה על סבירות ומידתיות. נשיאת העליון כבוד השופטת אסתר חיות הזהירה כבר לפני כשנה מהמדרון החלקלק של שימוש בכלי חירום כדרך קבע, וגם אני הזהרתי שוב ושוב. חשוב להבין שהשימוש באמצעים רודניים קיצוניים לצד החיסיון על דיוני קבינט הקורונה פוגעים באמון הציבור ובשיתוף הפעולה שלו עם ההנחיות וההתחסנות".

לאחר מכן דנה הוועדה בהגבלת הכניסה והיציאה מישראל. ד"ר אלרעי-פרייס ציינה כי בפברואר 2021 נחתו עד כה 3,955 בני אדם בארץ,  מתוכם כ-1,537 פונו למלון, 2,418 שוחררו לבידוד ביתי וכ-150 שוחררו בוועדת חריגים במלון. חבר הכנסת ישראל אייכלר אמר כי "המלוניות זה בתי כלא כי המערכת כושלת באבטחת בידודם בבית. זאת שלילת זכויות אדם בסיסיות ביותר".

בטרם יצאה הוועדה להפסקה הסביר ח"כ אשר כי תקנות המלוניות יפקעו הלילה בחצות. הוא לא מתכוון להצביע על הארכת התקנות כך שמחצות לא תהיה אפשרות לשלוח אנשים למלוניות.

לאחר מכן אמר סגן שר התחבורה אורי מקלב כי משרד הבריאות אחראי לעיכוב בהגדלת מכסות הנכנסים מ-600 ביום ל-2,000. לדבריו, "אין דומה סגירת השמיים לשבוע או שבועיים להארכה של סגירתם, שהיא פגיעה במכפלות. כל אחד מכם יודע מה המשמעות. אישה צעירה עם ילד בן שלושה חודשים התדפקה על דלתי ביום שישי ואמרה שזו השבת החמישית שהיא תהיה בלי בעלה שלא יכול להגיע לארץ והם פה באשרת סטודנט. מדובר באב שלא יכול לחזור לאשתו ולילדו. שאלתי אותה מדוע לא תיסע אליו לאנגליה והשיבה שאין לה יכולת לצאת כי הוצאת דרכון לוקחת בין שלושה לשישה חודשים לא בקורונה. גם השרה מקבלת את זה שיש להתייחס למשפחה כיחידה. אין צורך הומניטרי יותר מזה.

לא יכול להיות שיגבילו ב-600 כשכל המשרדים האחרים העמידו את האנשים כך שניתן יהיה להגדיל ל-2,000. המעכב היום את הכנסתם הוא משרד הבריאות. ההחלטה יכולה להתממש כבר מעכשיו. משרד התחבורה עושה את כל המאמצים ולא מנותק מהציבור. הוועדה עובדת ביעילות ומנפיקה באופן מידי את האישורים. לוועדת החוקה יש את הכוח לשפר את החלטות הממשלה".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בזכויות היסוד"

לקראת הדיון המכון הישראלי לדמוקרטיה שלח לוועדת החוקה חוות דעת בה קרא לה למצות ככל האפשר אמצעים שאין בהם פגיעה בזכויות יסוד, לתעדף נקיטת "הטבות" למחוסנים ולמחלימים ולמזער את הפגיעה בפרטיות. 

כותבי חוות הדעת, פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, הבהירו  כי הם תומכים תמיכה מלאה במתן חיסונים, וסבורים שהמאמץ הנרחב של המדינה לשם עידוד ותמרוץ התחסנות נרחבת- מוצדק. עם זאת, חשוב לשמור במהלך זה על זכויות יסוד, ובמידה שנחוץ לפגוע בהן כי יהיה זה באופן מידתי. 

החוקרים מציינים כי למרות שהשיח מתרכז ב"תמרוץ להתחסן", יותר נכון ומתאים כי ההצדקה לאמצעים הדיפרנציאליים תנבע מהיעדר הצדקה אפידמיולוגית להגביל את מי שאינו מסוכן, אשר התחסן או החלים מקורונה. בהתאם לכך, ניתן להצדיק הסרה דיפרנציאלית של מגבלות על התקהלות בהתבסס על הערכת סיכון בנוגע לתחומים שאינם חיוניים, כגון: תרבות, אירועי ספורט, חדרי כושר. בנוסף, יש להסיר מגבלות נוספות עקב הסיכון המופחת הנוגעות לחובת הבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת, לחובת הבידוד במלונית בחזרה מחו"ל וכן לדרכון ירוק למי שטסים מחו"ל. 

באשר למי שאינם יכולים להתחסן או אינם מעוניינים בכך, החוקרים מציעים כי על המדינה לאפשר הצגת בדיקה מעודכנת כחלופה לחיסון. ובכל מקרה, יש להקפיד לשמור על זכויותיהם של אלה שאינם יכולים להתחסן, מאחר ואין הם בוחרים בכך. בנוגע להטלת מגבלות ביחס למקצועות מסויימים, בהם מורים וצוות רפואי, ככל שייעשה שינוי חקיקה שיאפשר זאת, יש לשאוף לשמור על פגיעה מינימלית בזכויות היסוד.

בנוגע להגבלות במקום העבודה, "החוק אינו מעניק למעסיק – פרטי או ציבורי - סמכות לדרוש אישור בדבר התחסנות או החלמה. דרישה שכזו מצד המעסיק יכולה להיעשות לפי הסמכה בדין, בחתימת העובד על כתב ויתור סודיות רפואית או בהתאם לדרישות תכלית ראויה. למול זכותו של העובד לפרטיות, עומדות זכויותיו וחובותיו של המעסיק לנהל את העסק ביעילות, לוודא שהעובד כשיר מבחינה בריאותית לבצע את תפקידו ושאינו מסכן את עצמו, את העובדים בחברתו או את לקוחות המעסיק". 

לסיכום חוות הדעת כותבים החוקרים כי "על המדינה למצות ככל האפשר אמצעים שאין בהם פגיעה בזכויות כלל, של הסברה ושכנוע, של אנשים המהססים או מתנגדים להתחסן. מעבר לכך, אמצעים שיש בהם קשר ישיר לכך שאותו אדם מהווה סיכון פחות, עדיפים על אמצעים דיפרנציאליים שנועדו "לתמרץ" להתחסן ותו לא. וכמו כן, כל הפעלה של אמצעי חייבת להיעשות תוך שקילת הזכות לפרטיות ומזעור הפגיעה בה".