סערת חוק הרכוש הפולני: "עשינו כל מאמץ למנוע מהצעד הזה לצאת לפועל"

ביום שבת האחרון הגיעה לשיאה אחת המחלוקות החריפות בשנים האחרונות בין מדינת ישראל לבין ממשלת פולין, עם חתימתו של נשיא פולין, אנדז’יי דודה, על חוק הרכוש הפולני, שמגביל תביעות רכוש מצד ניצולי שואה שרכושם נגזל במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הולאם בזמן השלטון הקומוניסטי בפולין.

“לאחר ניתוח מעמיק החלטתי לחתום על החוק שישים קץ לעידן הכאוס המשפטי, לחוסר הוודאות של מיליוני פולנים ולחוסר הכבוד לזכויות היסוד של אזרחי המדינה”, אמר דודה לאחר חתימתו.

הצעד הזה בוצע חרף בקשות חוזרות ונשנות מישראל ומארצות הברית שלא לאשר את החוק. אחד הגורמים שעמדו בחזית המאבק הזה היה גדעון טיילור, יו”ר ארגון איל”ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש), הארגון העיקרי שפועל בשנים האחרונות למען החזרת הרכוש שנלקח מיהודים בשואה.

“בשנים האחרונות עשינו כל מאמץ למנוע מהחוק המביש הזה לצאת לפועל”, אומר כעת טיילור, המתגורר בניו יורק. “קיימנו פגישות עם ממשלות שונות ברחבי העולם, החל מישראל וארצות הברית ועד אוסטרליה וקנדה. כולן תמכו בנו בנושא הזה. שוחחנו ונפגשנו עם אנשי הממשלה הפולנית, אבל זה לא עזר”.

מה הייתה המטרה העיקרית שלכם בשיחות הללו?
“בעיקר ניסינו להביא את הנושא החשוב הזה לתשומת הלב העולמית, ובגלל שעכשיו הוא צרוב בדעת הציבור ברחבי העולם, הנושא הזה לא יכול להיעלם. הממשלה הפולנית לא תצליח לטאטא את הנושא ולהחליק אותו. אנשים בכל רחבי העולם ראו בבהירות את הכוונה המבישה של הממשלה הפולנית לטרוק את הדלת בפני ההיסטוריה. יש לנו ניצולי שואה כעדים לעיני כל העולם, וזה מה שנוסך בנו את האנרגיה החדשה להמשיך ולהיאבק למען הצדק”.

בית צריך יסודות

בפועל, החוק החדש אוסר ערעורים על החלטות מנהליות שהתקבלו לפני יותר מ־30 שנה, קובע שתביעות רכוש שלא הוכרעו ב־30 השנים האחרונות – ייסגרו, ומונע את פתיחתן של תביעות רכוש חדשות.

לאישורו הסופי היו כמה השלכות: בין היתר, דרג היחסים בין המדינות הורד, ושר החוץ יאיר לפיד הורה לממונה על השגרירות בוורשה לחזור לישראל להתייעצויות, וכן הודיע כי בשלב זה לא יישלח שגריר ישראלי לפולין. מנגד, ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי החליט להחזיר את משפחת השגריר הפולני בישראל לפולין מתוך חשש לבטיחותם בשל המצב, על רקע “הגברת השנאה כלפי פולין והפולנים בישראל”.

אלא שהיחסים בין ישראל לפולין החלו להתערער עוד לפני החתימה על החוק המדובר. בשנת 2018 אישר הפרלמנט הפולני הצעת חוק שאסרה לייחס לעם הפולני או לממשלת פולין אחריות לרצח העם היהודי ואסרה שימוש בביטוי “מחנה השמדה פולני”. עבירה על החוק הייתה צפויה לגרור עונש של עד שלוש שנות מאסר.

הצעה זו עוררה זעם בישראל וגרמה למשבר משמעותי ביחסים בין המדינות, שהגיע לסיומו ביולי 2018 כשראש ממשלת ישראל דאז בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין מורבייצקי חתמו על הצהרה משותפת בעניין חלקם של הפולנים בשואה.

משפחה של חייטים

ארגון איל”ר הוקם בשנת 1993 בתיאום עם ממשלת ישראל. לטיילור עצמו יש זיקה אישית לנושא כמי ששורשי משפחתו טמונים בפולין. “סבי הגיע מעיירה יהודית קטנה באזור ביאליסטוק, אבל לא היה למשפחתי רכוש משלה, המשפחה הייתה ענייה מדי בשביל זה”, הוא מספר.

“היינו משפחה של חייטים, ובמקור השם שלנו הוא ‘חייט’. היה בית כנסת שבו משפחתי נהגה להתפלל, והוא נשרף על ידי הנאצים בשואה והפך אחרי זה לבית קברות. לימים ביקרתי שם עם אבא שלי, אחותי ובתי. אין לי פה אינטרס כלכלי, אבל יש לי קשר רגשי. אחרי השואה המשפחה שלי עברה לאירלנד, ובהמשך אני עברתי לניו יורק”.

שוחחת עם ניצולי שואה מאז שהחוק אושר?
“כן, הם היו כל כך עצובים ומאוכזבים, אך לא נכנעו או ויתרו. זה מאבק שהם מנהלים במשך הרבה שנים. הם ראו חוקים באים והולכים ויודעים שזה לא חוק שהממשלה הפולנית תצליח ליישם בקלות. רבים מהניצולים אמרו לי: ‘הפתרון לתסבוכת הזו אולי לא יבוא בעודנו בחיים, אבל הילדים והנכדים שלנו יזכו לראות את הצדק יוצא לאור בשבילנו ובשביל ההיסטוריה המשפחתית שלנו’".

"זה לא העניין של הכסף, אלא יותר עניין רגשי־אישי־משפחתי. הקשר הרגשי הזה לשטח שהיה שייך למשפחתם מאות שנים ונלקח מהם בשואה – הוא מה שמניע אותם להילחם על הנושא”, ציין.


מה הצעד הבא שלכם במאבק?
“אני באמת לא יודע, אבל אני כן יודע שברגע שאתה לוקח מבן אדם רכוש ובית, אתה צריך לדעת שהנושא הזה לא נגמר. שום חוק טכני פולני לא יכול למחוק זאת. גם חברות הנדל”ן שיבואו לעשות עסקים בפולין, יצטרכו להבין שהרכוש הזה שייך לאנשים ונלקח מהם ללא רשות, שהרכוש הזה לא שייך לפולנים, והזכויות של בעלי הרכוש המקוריים לא ייעלמו, לא מוסרית ולא מבחינות אחרות. המעשה הבוטה של הפרלמנט הפולני מותיר בספק את עתיד היחסים של חלק מהעולם עם פולין".

"כואב לי להגיד את זה, אבל אני חושב שהגיע הזמן שהקהילה היהודית הבינלאומית תעריך מחדש את מערכת היחסים שלה עם ממשלה שמתנהגת בקשיחות ומחקה את המסורות הגרועות ביותר בהיסטוריה הפולנית. מאחר שהשכנוע המוסרי בבירור לא היה יעיל, אולי הגיע הזמן להתייחס לפולין באופן אחר”, סיכם.