ביום ראשון, 12 בספטמבר, באיחור של שבועיים, ליוותה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן את בתה הקטנה לכיתה א'. זה היה מרגש ואפילו משמח, אלמלא ההבנה הכואבת שמישהו אחר היה עם הילדה בימים הראשונים במקומה.
"בגלל העברת התקציב הייתי בעומס כל כך גבוה, שלא הספקתי להתפנות לזה", היא אומרת בצער. "להיות יו"ר קואליציה של שמונה אג'נדות זה חתיכת תפקיד. מאז ששרה דורון הייתה יו"ר הקואליציה לפני 30 שנה, לא ישבה אישה על הכיסא המאתגר הזה, ואני נדרשתי להמון עבודה. התרוצצתי ימים ולילות במשרדי האוצר כדי להגיע להסכמות ולייצר את הסגירות האחרונות. בין לבין היה החג, ובגלל שאני בשיח קרוב עם כל המפלגות, הרמתי טלפון באופן אישי כמעט לכל חברי הכנסת, כי היה לי חשוב לאחל להם שנה טובה באופן אישי".
למה רק כמעט? למי לא התקשרת?
"למי שלא הצליח לענות לי. את יודעת, בכל זאת ערב חג".
סילמן דווקא מצליחה לענות לכולם, ולא רק בערב חג. הלו"ז שלה מתפקע באופן לא הגיוני. היא מתחילה את הבוקר בחמש, ומסיימת את הלילה בשלוש אחר חצות. לרוב היא מתפנקת בשעתיים שינה. "איילת שקד קוראת לי 'קפצון', כי אני לא נחה לרגע", היא מחייכת. "אבל הצורך במינימום שעות שינה זו מתנת אל שמפנה לי המון זמן לעבודה. וגם לדברים מעניינים. רק אתמול יצאתי עם זאב אלקין ורבקה רביץ לסיור לילי בחפירות עיר דוד. וכשאני נוסעת עם נירה שפק מיש עתיד לחזק את העוטף, אנחנו ממשיכות לקנות על הדרך תכשיטים".
וכשיש פיליבסטרים ולילות לבנים במליאה?
"אז אני ישנה על הספה בחדר שלי בכנסת. אין לי זמן לחזור הביתה או ללכת לבית מלון. יש לי בחדר מצעים ומברשת שיניים וכל שאר הדברים שאני צריכה ללינה. בניגוד לאחרים, אני באמת נשארת לשמור על המליאה. אני יכולה לישון אפילו על הכורסה, זה באמת בסדר מבחינתי. אנשים יודעים שהחדר שלי פתוח כל הלילה, ותמיד יש בו כיבוד וקפה ואוכל טוב. זה חדר עם אווירה טובה, כיף להיות בו, כי בסוף יו"ר קואליציה צריך להגיע להסכמות וחשוב שהן יקרו במקום עם אנרגיות טובות, שמעוצב בדרך קצת אחרת".
איך חדר של יו"ר קואליציה צריך להיות מעוצב?
"לחדר שלי יש טאץ' נשי. על הקיר תלויה התמונה של אורי אורבך, וכתוב עליה 'לשמיים מגיעים אחרי 120 גם עניים וגם עשירים. שם לא שואלים אם קנית בתים ורחובות, שם העיקר שאספת מצוות'. ויש גם 30 מגנטים להעצמה אישית בתחום בריאות הנפש. הרבה מילים שיכולות לרפא ולהיפטר מסטיגמות. יש על השולחן שלי משפטים כמו 'אני רוצה לחבק אותך'. 'את מושלמת כמו שאת', 'אין לך במה להתבייש', 'אני יודעת שזה כואב'.
"בגלל שאני באה מעולמות הבריאות, אני רוצה שאנשים שבאים לחדר שלי יוכלו להרגיש משוחררים, החדר של יו"ר הקואליציה צמוד ללשכת ראש הממשלה, ממש קרוב למליאה, כדי שאוכל להגיע לשם כמה שיותר מהר. וכמה שהחדר גדול ויפה, כי הוא מארח את היו"רים של כל שמונה הסיעות, עדיין אין בו שירותים ומקלחת צמודים. בגלל שאני ישנה בחדר, אני מתקלחת בחדרים של חברות כנסת אחרות. יש לי חברות מכל סיעה בכנסת ואני מתקלחת אצל כולן. יש להן אחלה מקלחות ספורט, והדלת שלהן באמת־באמת פתוחה בפניי. הגעתי למצב שאני יכולה היום להגיד למי יש את השמפו הכי ריחני בכנסת".
מאה ימי החסד של ממשלת השינוי הסתיימו זה עתה, הכנסת יצאה לפגרה ראשונה, ויו"ר הקואליציה סילמן מפנה את היומן הצפוף לראיון סיכום. שלושה חודשים בשלטון הם בטח לא תקופה בעלת משקל כדי לחלק ציונים ולהבחין בתהליכי עומק, אבל סילמן, מצוידת במשקפיים ורודים עם פאייטים, משוכנעת שכבר עכשיו אפשר להציג קבלות של ניצחון.
"סיימנו מושב ראשון בהצלחה מרובה", היא מסכמת בסיפוק. "אחרי תקופת שיתוק ארוכה אפשר סוף־סוף לראות יותר עשייה ופחות דיבורים. בדיוק סיימנו לנתב את התקציב וחוק ההסדרים לוועדות הכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית, והצלחנו לעמוד ביעדים ולהעביר את כל הצעות החקיקה שרצינו".
לא רציתם להעביר את חוק האזרחות? את החוק לאי־הפללה של משתמשי קנאביס?
"אני קוראת לזה דברים קטנים, טעויות אנוש. למרות שאנחנו קואליציה צרה, עמדנו ביעדים בהצלחה ולא היינו צריכים עזרה מאף אחד. אז נכון שהאתגר הגדול יהיה ביום שאחרי התקציב, אבל כבר בשלב הזה אני מאוד מרוצה".
גוש הימין שבחר בכם הרבה פחות מרוצה. הוא מרגיש שהפרתם את כל ההבטחות שנתתם לו.
"נכון, הממשלה הזו לא הייתה תסריט החלומות של גוש הימין, אבל הגענו אליה בגלל חוסר האחריות של הליכוד ומפלגות הימין האחרות. אחרי ארבע מערכות בחירות שבהן לא הצליחו להקים ממשלה, נתניהו עצמו הציע לבנט את ראשות הממשלה, אז זה כן בסדר? הייתה מציאות לא שגרתית שחייבה צעדים לא שגרתיים. בכנסת ה־21 אני עם חבריי פיזרתי את הכנסת במטרה לבנות ממשלת ימין, למרות שידעתי שהסיכוי שאחזור אליה קלוש. חתרנו לממשלת ימין פעם אחרי פעם, במשך ארבע מערכות בחירות שהתישו את עם ישראל, וזה לא צלח. היינו חייבים לצאת מהלופ הזה ולהתחיל לפעול, ולכן ההחלטה להקים את הממשלה הנוכחית הייתה נכונה, אמיצה ואחראית".
אתם יושבים עם מפלגה ערבית, שלפחות בקמפיין הבחירות שלכם טענתם שהיא תומכת בטרור.
"אני מגיעה מעולמות הבריאות, שהם מיקרוקוסמוס לחברה. בבית חולים עובדים כולם, ערבים ויהודים, שמאל וימין. כשחולה מגיע לבית חולים ועולה על שולחן הניתוחים, הוא לא שואל את הרופא שלו אם הוא ערבי, חרדי או להט"ב. ברגעים כאלה כל אחד מחפש רק חסד וחמלה. גם ערביי ישראל עושים את הצעדים הלא פשוטים עבורם בשותפות החדשה. וגם רבני הציונות הדתית, כמו הרב טאו והרב שמואל אליהו, היו לפחות בהתחלה בעד התמיכה של מנסור עבאס מבחוץ, כולל נתניהו והליכוד, שהסכימו לשבת עם עבאס בתוך הממשלה כדי לקדם את השותפות. היחיד שלא הסכים לזה היה בצלאל סמוטריץ'. הוא היה החסם היחיד שבגללו לא קמה ממשלת ימין, ובסוף הוא עוד מאשים אותנו על שאנחנו מעיזים לשבת עם עבאס".
אם כך, מינוי ח"כ וליד טאהא מרע"ם ליו"ר ועדת הפנים מקובל עלייך?
"אין לי תחושת אהבה או שנאה למינוי הזה. ועדת הפנים שייכת לרע"ם מתוקף ההסכמים הקואליציוניים. אני מאוד מקווה שיו"ר הוועדה יצליח לעשות את עבודתו בצורה הנכונה ביותר".
באופוזיציה רואים את הדברים אחרת.
"זה עוזר למישהו? זה מקדם משהו פרלמנטרי חוץ מלהעליב? היה לי קשה לשמוע את הנאצות והגידופים לכל אורך המושב הראשון, במיוחד של חברי הכנסת הדתיים והחרדים שמשתמשים בשפה נמוכה. איך זה יכול להיות כשאנחנו מדברים כל הזמן על שמירת הלשון? אני מגיעה מהעולם הדתי. אני עובדת עם הציבור החרדי הרבה שנים. מי שמדבר ככה לא עושה טוב לציבור ששלח אותו. אנחנו מייצרים מודל של עשייה וחיבורים. אחדות היא לא מילת גנאי, ואני לא מוכנה לשמוע שהשמאל הוא אויב או רשע, גם אם הוא חושב אחרת ממני".
הקריאות נגד הממשלה מגיעות לא רק מהנציגות החרדית בכנסת. גם הליכוד ממרר לכם את החיים.
"כשזה קורה, אנשים שואלים אותי איך אני שומרת על קור רוח, אבל אני יודעת שהכל הצגה אחת גדולה, אז אני מרשה לעצמי לא להתרגש. אני מאבדת עשתונות כשאני פוגשת אמא שלא מסוגלת לקנות אוכל לילדים שלה, או הורים שהבת שלהם סובלת מהפרעת אכילה מסכנת חיים ואין עבורה מיטה פנויה במוסד רפואי.
"בסוף המושב הראשון, אחרי שצברתי שעות רבות עם ראש הממשלה וחברי הקואליציה, אני יודעת שעם ישראל בידיים טובות בלי יותר מדי רעש וצלצולים של 'אני הנחיתי' ו'אני עשיתי' ו'אני קידמתי'. יש פרגון ויחסי עבודה נהדרים, וזה מראה שאפשר אחרת. החיים בכנסת הם לא חיים בלתי פוסקים של מריבות. ארבע מערכות בחירות המציאו שפת קמפיין. אבל קמפיין צריך להיות תחום בזמן. בסוף יש כאן אנשים שצריכים לעבוד למען הציבור ולא להמשיך לעסוק בהחרמות ובציוצים".
למרות החרמות והציוצים הצלחתם להעביר את התקציב בקריאה ראשונה, הישג לא מבוטל. תצליחו להעביר אותו גם בקריאה שנייה ושלישית?
"ברור. אין שאלה בכלל. ראיתי הרבה פרצופים שלא ציפו שנעביר את התקציב והבינו שהסיפור הזה גמור. אני אומרת, אם עד עכשיו הצלחנו למרות הקשיים, ככה זה גם יימשך".
הטענה המרכזית נגד התקציב הייתה שהוא לא מספיק חברתי.
"היו נושאים שנויים במחלוקת. בכל הקשור לנשים, אני באופן אישי ניהלתי את ההתמודדות עם המחלוקות ויצרתי צוותי עבודה. למשל בנוגע לגיל הפרישה לנשים, ישבנו חברות כנסת מכל המפלגות כדי לשמור על זכויות הנשים. תיקנו סעיפים והארכנו את זמן קבלת דמי האבטלה וההכשרות המקצועיות בגיל פרישה למי שרוצה לעשות הסבה. הרבה פעמים בעבר ניסו לטפל בהעלאת גיל הפרישה לנשים ולא הצליחו כי היה צריך להשקיע תיקונים ותקציבים. אנחנו עשינו תיקונים והעברנו תקציבים ווידאנו ביחד שהחוק הזה ייטיב עם הנשים ולא להפך".
ומה לגבי הרפורמות בחקלאות?
"רוב הדברים שהגיעו לוועדות עסקו בהטבות לחקלאים, והסעיפים שהיו שנויים במחלוקת יצאו מהצעת התקציב לפני הקריאה הראשונה. יש בכנסת שדולה חקלאית מאוד גדולה, והרבה נציגים עשו עבודה אמיתית כדי להגיע להסכמות מול השרים והאוצר. בסוף העברנו תקציב סופר־חברתי, שיש בו תוספת של מיליארדי שקלים למערכת הבריאות ולמשרדי הרווחה, למאבק באלימות במשפחה, לביטחון תזונתי, לאזרחים ותיקים, לנכים, למענק השנתי לניצולי שואה, למיגון הצפון והדרום, להקמת שני בתי חולים נוספים בבאר שבע ובקריות. ביושר אני אומרת, עשינו עבודה מצוינת".
איפה העבודה המצוינת בקורונה, במחדלי התחבורה, בהיעדר המשילות בצפון ובדרום, בבריחת האסירים, באלימות הגואה? הבטחתם יונה, והנה אנחנו פה, כמעט מתגעגעים לנתניהו.
"שקט ורפש זה הפקר דם ונפש. כסף קנה כאן שקט הרבה מאוד זמן. הממשלה הקודמת הפקירה את הנגב והגליל ואת המתיישבים ואת תושבי עזה. הפשיעה בחברה הערבית התפוצצה לנו מול הפנים במבצע שומר החומות. משפחות הפשע והנשק הבלתי חוקי היו רק הטריגר. כל מה שמופקר לאורך שנים עתיד להתפוצץ בסוף".
בריחת האסירים מהכלא השמור היא מחדל מפואר שהתרחש במשמרת שלכם.
"צריך להגיד את האמת, יש כאן הרבה דברים שלא טופלו הרבה מאוד זמן. אבל אנחנו לא מסתכלים לאחור ולא מחפשים אשמים אלא מתחילים לעשות סדר. האסירים נתפסו, וראש הממשלה יחד עם השר לביטחון הפנים קיבלו החלטה להקים ועדה כדי לבדוק את המערכות שהתנוונו בשנים האחרונות. נבחנים גם המתווים של העברת הכסף לרצועה, שלא יהיו מזוודות של כסף קטארי, וגם התגובה לבלוני התבערה משתנה, והיא מיידית ובלתי מתפשרת. אנחנו באנו לתקן. כשהתקציב היה תקוע אי אפשר היה להזיז כלום. ברגע שיעבור התקציב, אפשר לבנות תוכניות למיגור, לתיקון ולהתחדשות".
על דבר אחד אין חולק: סילמן היא יו"ר הקואליציה הראשונה שמצליחה לשמור על קשרי ידידות חמים עם כל חברי הבית, לרבות ובמיוחד יריביה הפוליטיים. התנהלותה האדיבה, מאירת הפנים, ונכונותה לסייע ולפשר מפלסות לה את הדרך בתפקיד שאין מאתגר ומתסכל ממנו.
"חברי כנסת יכולים לדפוק לי פיליבסטרים ומיד אחר כך לארח אותי בלשכה שלהם לקפה", היא צוחקת. "אני מתארחת אצל דוד ביטן למשל, כי אני יודעת שיש אצלו אוכל טעים גם בשעות הקטנות של הלילה. יש פער מאוד גדול בין השיווק והססמאות של הקמפיינים למה שקורה בכנסת בפועל. יש המון משחק. כל אחד מספק לציבור שלו את הכותרת שהוא צריך, ואחר כך יושבים וצוחקים על קפה. ההווי פה הוא מאוד חברי ומאוד מכבד. אנחנו לא רבים כאן כל היום. חשוב שיידעו שהבית הזה הוא בית של הסכמות".
בתוך ההסכמות, וגם בין אלה שלא מסכימים, סילמן מתווכת את עבודת הממשלה לכנסת כמו קופידון חמוש בשק של כוונות טובות. "לא כולם נולדו להיות יו"ר קואליציה ולא כל יו"ר קואליציה חייב להיות בולדוג", היא מאפיינת את התפקיד, "אני מצליחה לעשות את העבודה למרות שאין לי הרבה ניסיון בתחום, כי יש לי יכולת לראות את המידה הטובה בדרך לא מתלהמת. אני אחראית על שלמות הקואליציה, על החקיקה ועל סדר היום של מדינת ישראל, מה עולה ומה יורד. תפקידי לוודא שכל אחד מהחברים מרגיש שהוא מביא את עצמו לידי ביטוי".
יש לך לפעמים תחושה שזה בעצם להיות גם, קצת, גננת?
"אני לא מרגישה גננת. אני מרגישה שיש לי משימה חשובה של חיבורים. הייתי אומרת שזה להיות מעט שמכיל את המרובה, שמצליח לפשר ולקיים את האחדות. לדאוג שכולם נמצאים, שיש רוב לכל הצבעה, לבקר כל חקיקה שעולה, ומה יהיה הסדר שבה היא תעלה בכנסת. להיות שותפה לישיבות שמתקיימות לפני ועדת שרים, לשקף את עמדות חברי הכנסת ולהשתדל להביא ייצוג הולם של כל הסיעות המגוונות".
איפה האתגרים בתפקיד?
"אני צריכה אצבעות. אני צריכה ידיים. אני צריכה לוודא שיש לי רוב לכל חקיקה והסכמות בכל הנושאים, כי בסופו של דבר, לא כל מה שיורד מהממשלה עובר אוטומטית בכנסת. אני צריכה לחתור להגיע לפשרות וזה לא פשוט בכלל. וגם כשכבר משיגים הבנה, יש תקלות רבות. היה לי חבר כנסת שנרדם והיינו צריכים לחפש אותו בכל הכנסת כדי להעיר אותו להצבעה. כשאתה תלוי על בלימה, אתה זקוק לכל קול. והיה חבר כנסת חולה קורונה שלא הגיע להצבעה ושינה את כל סדר היום. ויש גם מי שהתבלבל ובלי כוונה לחץ על הכפתור ההפוך וחזרנו על הצעת החוק מההתחלה. ויש כאלה שמאוד קשה להם עם חקיקה מסוימת וצריך לשבת איתם באופן אישי ולהסביר אותה".
ובתוך כל העבודה הקשה באים חברי כנסת ומכנים אותך "ילדה קטנה", "ילדה טובה".
"בשורה התחתונה, קואליציה שמורכבת משמונה מפלגות שונות משתפת פעולה יחד, אז מבחינתי, הילדה הקטנה ככל הנראה יודעת מה היא עושה. רק לפני שבועיים העברנו תקציב, וסיימנו עם הבחירות השיפוטיות וחוק הדיינים עבר, ועם כל הכבוד ללילות הלבנים ולצעקות בוועדה המסדרת, בסוף אנחנו מעבירים את מה שאנחנו רוצים, ולכן אני חושבת שגם חברי האופוזיציה מבינים שהסיפור הזה של הילדה הקטנה עבר כלא היה ושהילדה הקטנה מגיעה להישגים. נכון, היה קמפיין מאורגן מעל הראש שלי, אולי אפילו הייתה מחשבה שאני איזו חוליה חלשה שניתן לשבור אותה. אבל במושב הזה אני הוכחתי שאין לדברים האלה מקום בשיח הפוליטי וגם בחיים עצמם".
עד כמה האמירה הזו השפיעה עלייך? באחד הדיונים דיברת בשקט, וכשהמשתתפים התלוננו שקשה לשמוע אותך, השבת "כי אני ילדה קטנה, זה דציבלים של ילדה קטנה".
"עניתי להם ממקום של להעמיד אותם במקומם. אני הרי לא יורדת לרמה של לצעוק או להתעצבן. אני לא מתרגשת מהמתקפות, כי אני מבינה שהנשק היחיד שיש לאופוזיציה הוא לפגוע, ולמרות שאני סופגת אש, אני מבינה שזה המשחק הפוליטי ותשומת הלב שלי מופנית למשימות ולא לעלבונות. ברגע שאתה ממשיך להיות אתה ואנשים רואים שאני מאוד עניינית, הם מבינים שהקמפיין הוא על חשבונם".
שום דבר לא הכין את עידית סילמן (40) לדרמה שנחתה על ראשה עם הניסיונות לכונן ממשלה חדשה בראשות בנט־לפיד. לפני כן הגיעה מתחום ההוראה והספורט ובהמשך ניהלה חיים שלווים כמנהלת שיווק בקופת חולים כללית. כשנכנסה לעשייה הציבורית, ניהלה את פורום הנשים של הבית היהודי, הובילה את המטה להשבת הבנים גולדין, שאול ומנגיסטו והקימה את בית הספר לפוליטיקה לכלל המפלגות. היא הייתה אהודה ומוערכת, תזזיתית ומחויכת בדיוק כמו השלט בכניסה אל הבית שלה ברחובות, שמציג איור של הדר גולדין ומתחתיו הכיתוב המחייב "נא להיכנס בחיוך".
האידיליה התנפצה כשהחלו הדיונים על הקמת הממשלה. בליכוד זיהו בה את הסיכוי הכמעט יחיד לערוק מימינה, להצטרף לליכוד ולטרפד את התוכניות לכולם. תחילה חיזרו אחריה באובססיביות, הציעו ג'ובים מפנקים ומתנות פוליטיות. אחר כך עברו לאיומים ולהפגנות סביב הבית. עקבו אחריה על המדרכה, עקפו אותה בכביש. המחאה הגיעה לשיאה כשהקימו את הממשלה ולקהל הבוחרים שלה התברר שהקמפיין שהמפלגה שלה הובילה לא טרח להגשים את עצמו אפילו בקו ההתחלה.
"הייתי נתונה לאיומים ולהטרדות", היא נזכרת. "עברתי תקופה לא קלה. נסעתי בכביש ומכונית דלקה אחריי, עקפה אותי בצורה מסוכנת וצעקה עליי עם מגפונים לכל אורך הדרך מהבית שלי ברחובות ועד הכניסה לירושלים. אפילו אין לי מושג מה צעקו שם, רק שמעתי את השם שלי חוזר על עצמו. זה לא היה כיף לפזר ככה את הילדים לבתי הספר. תלו פוסטרים מחוץ לבית הכנסת עם תמונה מזעזעת שלי בתוך ממשלה עם הכיתוב 'ממשלת שמאל' והילדים שלי היו עוברים ורואים את זה.
"אני זוכרת שפעם נסעתי חצי שעה לפני כניסת השבת בין בתי הכנסת שאנחנו מתפללים בהם כדי לתלוש את השלטים לפני שהילדים ייצאו לתפילה ויראו אותם. ואז חזרתי הביתה ובעלי אמר לי, עידית, יש מצב שיספיקו לתלות את זה עוד פעם. אז ממש כמה דקות לפני כניסת השבת יצאתי שוב ועשיתי סיבוב נוסף כדי לראות שהוא צדק, שוב נתלו השלטים ושוב תלשתי אותם.
"הגעתי למצב שנאלצו להצמיד לי אבטחה צמודה. פעם ראשונה בחיים. זה משהו שמאוד קשה להתרגל אליו. אני לא רגילה להיות עם אנשים 24 שעות, בטח לא בלילות. בטח לא בשבתות בדרך לבית הכנסת. צריך לעדכן את הלו"ז מראש וצריך להתחשב, כי זה שאני ישנה שעתיים וחצי בלילה זה יופי, אבל בגלל זה גם המאבטחים לא ישנים מספיק. אז כן, היו רגעים קשים, אבל הם לא הפחידו ולא החלישו אותי".
איך בעלך והילדים הגיבו?
"זה היה אצלי הקו האדום. אתה אף פעם לא יודע איך שיח אלים ופוגעני ברשתות משפיע על אנשים מסוימים לצאת ולעשות מעשה. אתה רוצה להיות בטוח שזה לא ייגע במשפחה שלך, אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך את זה. ישבנו ודיברנו עם הילדים, הסברנו להם על הטוב ועל העשייה ולא על הסגנון הנמוך והרע, אבל זה לא עזר לי כשהבן התקשר וסיפר שרכב נעצר לידו ואמר לו, 'אמא שלך היא שטן'. כשהיו הפגנות מול הבית, יצאנו אל המפגינים החוצה והזמנו אותם הביתה ודיברנו איתם. ובעלי הלך להתפלל איתם בבית כנסת, מתוך ראייה והצגת דוגמה אישית לילדים שגם את חוסר ההסכמה צריך להכיל".
העובדה שהיית על הכוונת של הליכוד עבדה גם בכיוון ההפוך. הציעו לך תפקידים פוליטיים בכירים. התלבטת?
"לא הייתה שום התלבטות. הבחירה להישאר בקואליציה הייתה עוד לפני שהצלחנו להרכיב את הממשלה. הציעו לי להיות שרת הבריאות, למשל, אבל ידעתי שאני לא הולכת על תפקיד אלא על אג'נדה ואידיאולוגיה. השנתיים האחרונות בנו לי עמוד שדרה מאוד יציב".
באת מעולמות הבריאות, היית יכולה היום להיות במקומו של ניצן הורוביץ, מה דעתך על התפקוד שלו?
"אני חושבת שהוא עובד בתקופה מאוד לא קלה. משרד הבריאות משתדל לעשות עבודה טובה ואחראית. הנה שנת הלימודים נפתחה כסדרה ובפעם הראשונה אחרי שנה וחצי חגגנו את החגים בלי סגר".
בלי סגר, אבל עם מאות אלפי חולים מאומתים ועשרות אלפי תלמידים שיושבים בבית בבידוד.
"מקדם ההדבקה בירידה קבועה, בתי החולים קיבלו את התקציבים שביקשו, אנחנו בשיא הטיפולים והחיסונים נגד זן הדלתא ועדיין נוקטים באסטרטגיה שמאפשרת חיים לצד הקורונה. יש חיסון שלישי שמתקדם יפה, תו ירוק, בדיקות מהירות שאפשר לקנות בסופר השכונתי ותוכנית לבלימת התחלואה שכוללת הגדלת ספיקה בבתי החולים. זו תוכנית הדגל של ראש הממשלה בנט, שהתעקש על חיים לצד הקורונה כדי לשמור על הבריאות ועדיין לא לפגוע בפרנסה ובכלכלה".
את מכירה את ראש הממשלה בנט מתחילת דרכו בבית היהודי. מה את יודעת לספר עליו?
"בנט תמיד הוביל תחושה של משהו חדש מתחיל. הוא היה שנים בצמתים של קבלת החלטות בזירה העסקית והציבורית ובכולם הוא הוכיח מנהיגות ושיקול דעת. אבל הוא גם יודע להיות חבר. לתת גב. הוא בן אדם של פחות דיבורים ויותר מעשים".
ואיילת שקד?
"היא חברה טובה. באמת. היא ממש מענטש עם לב זהב. מאוד עניינית ומסורה, מאוד מקצועית אבל גם יודעת ללכת דרך עם אנשים. בתקופה שניהלתי את השטח של ימינה וניסיתי להיכנס לכנסת, היא כל הזמן אמרה לי, עידית, בסוף את תהיי חברת כנסת. היא מאוד האמינה בי, ותמיד ידעה לבוא ולחבק ולהיות שם בשבילי. איילת אף פעם לא חיפשה את התהילה והתפקידים הנוצצים, אלא עשתה עבודה קשה ויסודית. היא הכי מגזרית שלא מגזרית יכולה להיות. הכי דוסית במלוא מובן המילה, מהנשמה, מבפנים, אישה של ארץ ישראל השלמה, שחמושה באידיאולוגיה מאוד גדולה".
נדמה שהיא נגררה לממשלה בעל כורחה.
"זה נכון. השאיפה של כולנו הייתה להקים ממשלת ימין. איילת ונפתלי נלחמו להקים ממשלת ימין. נתנו את הנשמה למדינה, אבל נתניהו יצר מציאות של נואשות פוליטית. היינו כאן בכמה סבבים של בחירות ותמיד חתמנו לו למרות שהוא זרק אותנו לאופוזיציה. לא רק איילת, כולנו עברנו תהליך כדי להבין בסופו שממשלת ימין לא תקום כאן. אם סמוטריץ' לא היה מתעקש, הייתה יכולה לקום פה ממשלת ימין. אבל סמוטריץ' טיפס על עץ גבוה מדי ולא ידע איך לרדת ממנו. אפילו נתניהו הבין מה שסמוטריץ' לא הבין. סמוטריץ' במו ידיו טרפד הקמת ממשלת ימין".
גם עמיחי שיקלי לא מבין? כי גם הוא מנסה לטרפד אתכם שוב ושוב.
"עמיחי הוא חבר שהחליט לעשות את הבחירה שלו. אני לא מסתמכת עליו בהצבעות. אני חושבת שצריך להתנהל בכבוד ולדבר בצורה מכבדת גם לאנשים שאתה לא מסכים איתם. במיוחד כאלה שנתנו לך את ההזדמנות. אבל אני מכבדת אותו ולכן לא מעוניינת לדבר עליו. אני לא בונה על ההצבעות שלו. יש לי מספיק אצבעות כדי לשרוד את הקואליציה".
איזו מערכת יחסים יש לכם עם שר החוץ לפיד?
"לפיד הוא חבר טוב. תמיד זמין כשצריך אותו ותמיד פנוי ותמיד נענה. אני חושבת שהוא עשה מעשה מאוד אמיץ בבניית הממשלה הזאת וביכולת לוותר ויתורים מאוד משמעותיים למען עם ישראל. הוא והמפלגה שלו עשו דרך חשובה כדי להגיע למרכז השיח והמיינסטרים. לפיד של היום מאוד אחראי ומשתף ובעל שיח, וכל חברי הסיעה שלו מאוד ערכיים ומשתפים פעולה. בועז טופורובסקי מהסיעה שלו הוא ממלא המקום שלי, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. כשהתחלתי לנהל את הקואליציה, יאיר אמר לי, אני והצוות שלי כאן בשבילך לכל דבר, ויש לך גב מלא מאיתנו. זו תחושה של שותפות אמת".
ובני גנץ?
"מאוד נעים הליכות, מאוד יודע לפרגן. הוא עשה בחירה מושכלת ונכונה כשחבר לממשלת האחדות. אני יודעת שנתניהו מציע לו הצעות, אבל אם גנץ היה רוצה להיענות להן, הוא היה עושה את זה מזמן. אני לא חושבת שהפנים שלו לשם".
הוא כבר לא סומך על נתניהו?
"יש פער אדיר בין נתניהו המדינאי לנתניהו הפוליטיקאי. כמה שהוא ענק במדינה, ככה הוא פישל בפוליטיקה. ערבב בלי סוף את הכל בכל, עד שאף אחד כבר לא היה מוכן לסמוך עליו בשותפות. הוא יורד מאוד נמוך על אנשים. זה שיח שחייב להיגמר. ראיתי סרטון שלו כשהוא מגמגם ומחקה את גנץ בצורה נוראית. אומר 'זה או אנחנו או הם'. מי זה הם? איראן? לא, זה כחול לבן ויש עתיד, שאם היו מוכנים לשבת איתך תוך דקה היית מתנער מבן גביר ומסמוטריץ' ורץ אליהם. הייתה לו האפשרות לבנות כאן ממשלה ארבע פעמים והוא לא עשה את זה. הוא נשמע יותר לשותפים קואליציוניים שאמרו לו כך וכך ולא עשה את מה שהיה נכון לו לעשות בעת הזאת".
מי לדעתך יהיה היורש שלו?
"אם נתניהו היה חושב פעמיים והיה מעביר את השרביט למישהו מתוך הליכוד, הייתה היום ממשלת ליכוד. כשמסתכלים על הליכוד, אפשר לראות שיש שם הרבה מאוד אנשים שלא מנהלים את כל הפיליבסטרים במליאות ולא מתמרמרים ולא עושים את הרעש הגדול ומאוד שומרים על עצמם ועל התדמית הממלכתית שלהם. לא תשמעי אותם מזלזלים באחרים או חוטאים בשיח נמוך ופוגעני. אני לא יודעת מי היורש של נתניהו, אבל אני כן רואה ושומעת אנשים שמגדירים את עצמם כמי שימשיכו אותו ביום שאחרי. אני מאחלת להם בהצלחה, כי נתניהו השאיר נעליים גדולות ותחרות עוד יותר גדולה".
היא נשואה ואם לשלושה, תושבת רחובות. מסייעת לעשרות עמותות וארגונים ופמיניסטית מאוד. "יש לנו בכנסת ובממשלה תשע שרות, יו"ר קואליציה אישה והרבה מאוד חברות כנסת נשים שמפרגנות לנשים", היא מתמוגגת. "זה כוח נשי שרק מוסיף טוב".
מה אתן אומרות למרב מיכאלי?
"אני חושבת שזו גדולה למצוא את הדרך לחזור בך ממשהו שאמרת כדי לעשות משהו שבתנאים מסוימים ובזמן אחר מתאימים ונכונים לך. לא הכל שחור ולבן ולא כל אמירה מתאימה לכל החיים. להיות אמא זה דבר נפלא, ואני כל כך שמחה בשביל מרב שהיא תחווה את זה. אני שמחה בשבילה שהיא בחרה בזה. והבחירה שלה היא גדולה, לא חולשה. וכל הנשים בכנסת תומכות בה ונהיה שגרירות טובות של הבחירה בדרך שלה.
"גם לי ברמה האישית לא היה קל להביא ילדים לעולם. עבדתי על זה קשה מאוד, עברתי הרבה מאוד שנים ותהליכים קשים של הפלות וטיפולים, ולכן ילדים זו נקודה מאוד רגישה אצלי. אז אני מאוד רגישה לנשים ואמהות ומאוד משתדלת להיות שם עבורן, וכשמנסים לפגוע בהן או כותבים משהו קשה ברשתות על נשים בכנסת ועל הילדים שלהם, זה נורא ואיום בעיניי ואני נלחמת בזה".
יש שוביניזם בכנסת?
"כל הדיבורים המיזוגיניים וכל הירידות השוביניסטיות הם דברים שנועדו לשחק משחק מול המצלמות. מאחורי הקלעים חברי הכנסת והשרים מאוד מכבדים נשים".
זה בסדר שמצד אחד קוראים לך "ילדה קטנה" ומצווים עלייך להתנהג כמו "ילדה טובה" ואחר כך מכבדים אותך מאחורי הקלעים?
"כשנאמרים דברים, אני מצרה על הסגנון. אין שום מקום לשיח מגדף ומסית ושוביניסטי ופוגעני. זה קווים אדומים, בפרט שהציבור רואה ושומע ובסוף אנחנו הרי צריכים לתת דוגמה אישית. אבל בפועל, אחרי שגם אלו שמתנגחים ומתנגדים מבינים שאין מה לעשות, הממשלה הזו חיה ובועטת ומצליחה ומנצחת, כולם מתכנסים להסכמות ומכבדים והופכים לחברים. גיליתי שיש בכנסת הזאת כל כך הרבה אנשים טובים שרק רוצים לעשות טוב, כל אחד מנקודת מבטו".
ומה גילית על עצמך?
"שיש לי משפחה חזקה ותומכת. בעלי שמוליק ויתר על מקום עבודה חדש בגלל שקיבלתי את ראשות ועדת הבריאות. רק לפני חודש הוא התקבל לתפקיד בכיר בקופת חולים מאוחדת, ולמרות שיכולנו לחתום על ניגוד עניינים בכנסת, הוא אמר לי, אפילו בגלל מראית עין, לא נכון שאת תנהלי את ועדת הבריאות ואני אכהן בתפקיד בכיר בקופת חולים.
"עוד גיליתי על עצמי שיש לי עמוד שדרה חזק, שאני לא מתרגשת לא מפוסטים ולא מהפגנות, ושיש לי יכולת לראות קדימה ולצפות פני עתיד. ההחלטה לחבור לממשלת השינוי הייתה לא פשוטה. נתתי צ'אנס ביג טיים, ואנחנו סופגים על זה קיתונות של אש. אבל אני מוכנה לקחת את ההזדמנות לטובת עם ישראל, כי אני מאמינה שבסוף ניבחן במעשים ושבראייה ארוכת טווח המדינה תחזור להתנהל בצורה נכונה".