ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות צפויות לחתום ביום שני הבא בדובאי על הסכם חסר תקדים להקמת תחנת כוח סולארית ענקית במדבר הירדני לייצור חשמל עבור ישראל. בתמורה יוקם בישראל לחוף הים התיכון מתקן התפלת מים ייעודי עבור ירדן. שתי המדינות ירכשו זו מזו את החשמל והמים שיופקו בשני המתקנים, כך אמרו חמישה בכירים ישראלים שמעורים בנושא.
ההסכם שייחתם בשבוע הבא הוא תוצאה של מגעים חשאיים שהחלו בין שלוש המדינות בעקבות "הסכמי אברהם" וביתר שאת אחרי הקמת הממשלה החדשה בישראל. מדובר בפרויקט שיתוף הפעולה האזורי הגדול והייחודי ביותר שהוקם בין ישראל וירדן מאז החתימה על הסכם השלום - בין השאר כיוון שרובו יתרחש בשטח הממלכה.
ההסכם היה אמור להיחתם כבר לפני שבועיים במהלך ועידת האקלים בגלזגו. מלך ירדן עבדאללה השני אישר אז את החתימה על ההסכם, אך ראש הממשלה נפתלי בנט ביקש לדחות את החתימה. בכירים ישראלים אמרו כי הסיבה לכך הייתה החשש כי החתימה על ההסכם תגרור ביקורת מהאופוזיציה, שעלולה לסכן את העברת התקציב.
שרת האנרגיה קארין אלהרר, היועץ לביטחון לאומי איל חולתא ובכירים במשרד החוץ העבירו מסרי הרגעה לירדנים, לאמירתים ולממשל ביידן לפיהם ישראל מעוניינת בהסכם וכי מדובר בדחייה קלה בלבד עד אחרי העברת התקציב. בשבוע האחרון חודש המו"מ בין הצדדים כדי לסגור את הפרטים האחרונים וביום שלישי בצהריים הודיעו הירדנים כי הם מוכנים להתקדם לחתימה.
על ההסכם יחתמו השרה אלהרר, שר המים הירדני, מוחמד אל נאג'ר, שר החוץ של איחוד האמירויות, השייח עבדאללה בן-זאיד, והשליח האמריקני למשבר האקלים, ג'ון קרי. האחרון היה מעורב במו"מ בין הצדדים ועודד אותם להתקדם לקראת הסכם. קרי אף שוחח כמה פעמים בעניין עם שר החוץ לפיד ועם מלך ירדן עבדאללה השני.
בירושלים התלבטו אם להתקדם לחתימה על ההסכם. הסיבה העיקרית לכך הייתה הקישור שההסכם יוצר בין רכישת החשמל מירדן לרכישת המים מישראל. אנשי צוות המו"מ הישראלי ניסו לשכנע את הירדנים להסיר את הסעיף הזה, אך הירדנים רק הסכימו לרכך אותו. ישראל הסכימה להסתפק בכך.
פקידים ישראלים בכירים שמעורים בנושא אמרו כי ההסכם מבוסס על חזון שהציג לפני שנתיים ארגון EcoPeace Middle East שכולל פעילי סביבה ישראלים, ירדנים ופלסטינים שמנסים לקדם שיתופי פעולה לשמירה על הסביבה ומאבק במשבר האקלים תוך כדי חיזוק היחסים והשלום בין הצדדים.
בבסיס הרעיון שהעלה הארגון עמד ההיגיון הבא: ישראל זקוקה לחשמל מאנרגיה מתחדשת, אך אין לה מספיק שטח להקמת חוות סולארית גדולה. שטחים כאלה קיימים בשפע בירדן. לעומת זאת, לירדן יש צורך קריטי במים מותפלים, אך המוצא היחיד שלה לים הוא בדרום המדינה, רחוק ממרכזי האוכלוסייה. לישראל יש רצועת חוף ארוכה עליה קיימים מתקני התפלה, וניתן להקים מתקני התפלה נוספים במרחק לא רב ממרכזי האוכלוסייה בירדן.
פקידים ישראלים בכירים ציינו כי לאחר "הסכמי אברהם" עלה הנושא בשיחות עם איחוד האמירויות בהקשר של שיתופי פעולה אזוריים בתחומי האנרגיה והמים, בהן יכולות להשתתף גם מדינות כמו ירדן. בתקופת הממשלה הקודמת בה היחסים בין ירושלים לרבת עמון היו קרירים מאוד הירדנים לא הביעו נכונות לשתף פעולה עם רעיונות כאלה, אבל לאחר הקמת הממשלה החדשה והתחממות היחסים הפתיחות לכך עלתה.
בחודש ספטמבר עלה הרעיון לפרויקט בפגישה בין שגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל-חאג'ה לבין שרת האנרגיה קארין אלהרר. פקיד ישראלי בכיר אמר כי כמה ימים לאחר מכן התקשר השגריר פעם נוספת למנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי והזמין אותו לפגישה משולשת באבו-דאבי בה ישתתפו גם נציגים של ממשלת ירדן.
אדירי טס לאבו-דאבי יחד עם נציגים של משרד החוץ. בפגישות השתתפו אנשי משרדי האנרגיה והאקלים של איחוד האמירויות, נציגים של לשכת ראש ממשלת ירדן וכן המנכ"ל של חברת "מסדר" האמירתית - חברה בת של קרן ההשקעות של אבו-דאבי "מובאדלה".
פקידים ישראלים בכירים סיפרו כי באותה פגישה הציעו האמירתים שחברת "מסדר" שמתמחה באנרגיה מתחדשת תקים במדבר הירדני חווה סולארית ענקית לייצור חשמל. השדה הסולארי יוכל לייצר כ-1.2 ג'יגה-וואט של חשמל ויהיה ייעודי עבור מכירת חשמל לישראל. תאריך היעד להפעלת המתקן הוא בשנת 2026. ההסכם בין הצדדים יבהיר כי המדינות שואפות להגדיל את החווה הסולארית בעתיד כדי שהיא תוכל לייצר עד 5 ג'יגה של חשמל מאנרגיה סולארית.
החשמל שישראל תרכוש מהחווה הסולארית בירדן צפוי לעמוד על כ-8-7% מכלל האנרגיה המתחדשת בה ישראל תשתמש בשנת 2030 וכ-2 אחוז מכלל צריכת החשמל של ישראל. המתקן יחובר לרשת החשמל הישראלית - מחצית מהחשמל שיווצר תועבר בזמן אמת לישראל ומחצית תיאגר כמה שעות בירדן ותוזרם בלילה לישראל. רכישת החשמל ע"י ישראל תזרים לירדן רווחים שמוערכים בכחצי מיליארד שקלים בשנה - ואלה יחולקו בין ממשלת ירדן לחברת האמירתית שמפעילה את החווה.
מאז ספטמבר התקיימו שורה של סבבי מו"מ נוספים בין הצדדים כדי לסכם את הפרטים. פקידים ישראלים בכירים ציינו כי בפגישת המו"מ השלישית הציעו הירדנים לשלם בהסכם מרכיב נוסף - רכישת כמויות נוספות של מים מותפלים מישראל.
בהסכם שהתגבש ושייחתם בשבוע הבא יש סעיף שמדבר על אפשרות להקמה של מתקן התפלה ייעודי עבור ירדן בישראל או רכישת מים ירדנית ממתקני התפלה קיימים. בהסכם מצהירים הירדנים על כוונה לרכוש כ-200 מיליון קוב בשנה של מים מותפלים מישראל - פי שניים מהמצב היום.
פקידים ישראלים בכירים מדגישים כי בניגוד לפרויקטים משותפים עם ירדן שנכשלו כמו "תעלת הימים" הפרויקט הנוכחי הוא פרויקט כלכלי שלצד שיתוף הפעולה בין המדינות אמור לייצר רווחים כספיים לשני הצדדים. "חיזוק היחסים עם ירדן זה אינטרס לאומי אסטרטגי והפרויקט הזה יעשה את זה וגם יכניס כסף", אמר פקיד ישראלי בכיר.
אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו על ההסכם עם ירדן: "תנועת אם תרצו רואה חשיבות רבה בחיזוק היחסים הדיפלומטים של ישראל עם מדינות ערב. שיתופי הפעולה הכלכליים הם הוכחה שישראל לא צריכה לוותר על ריבונותה על מנת למצוא שותפים במזרח התיכון. יחד עם זאת, אסור לטאטא את החתירה הירדנית תחת הריבונות הישראלית בירושלים. רק לאחרונה חשפנו מיליוני שקלים שהועברו על ידי ארגונים ירדנים לשיפוץ בתים בעיר העתיקה. בחודשים האחרונים נחשפה גם מעורבותם של מאות עובדים ירדנים בהר הבית. אנו קוראים לראש הממשלה לדרוש מהירדנים להפסיק להפר את הריבונות הישראלית בירושלים".