היעדר אכיפה ושכר נמוך: נתוני איכות החיים בגליל נחשפים

ממצאי דוח המחקר של "המכון לחקר הגליל" מבית המכללה האקדמית גליל מערבי לשנת 2021 מגלים נתונים עגומים במיוחד בכל הנוגע לאיכות חייהם של התושבים במחוז.

על פי הנתונים, מספר התיקים הפליליים שנפתחים מדי שנה במחוז עומד על 2,075 בלבד לתחנה מול 4,479 במחוז הדרום - נתונים המעידים על היעדר אכיפה וענישה מספקים. בנוגע לשיעור המורשעים בעבירות חקלאיות, שנמצאות בשנה האחרונה בכותרות, עומד מספר ההרשעות במחוז צפון על 816 בלבד אל מול 1,963 במחוז חוף ו־1,066 במחוז מרכז.

"שיעור המורשעים הנמוך בעבירות חקלאיות", מציינים החוקרים, "מעורר תהייה בנוגע לשאלת מידת מיצוי הדין עם הנאשמים. זאת בשל העובדה שעל פי מרכז המחקר והמידע במשרד החקלאות, מספר העבירות במחוז צפון הוא הגבוה בישראל לצד מחוז יהודה ושומרון".

אחד הנתונים המשמעותיים לנושא האכיפה הוא מספר התחנות הזעום יחסית – 17 בלבד בכל המחוז. ממוצע של תחנת משטרה אחת שנאלצת לכסות שטח של 263 קמ"ר. במחוז מרכז, הקטן פי 3.5 ממחוז צפון, ישנן 15 תחנות משטרה, שכל אחת מהן מכסה שטח של 86.3 קמ"ר בממוצע.

תחום החינוך במחוז הצפון זוכה אף הוא לציון טעון שיפור בדוח. המחוז נמצא בתחתית הטבלה הארצית בשיעור הזכאות הכללי לבגרות עם 76.1% לעומת 86.1% במחוז מרכז, 82.1% במחוז חיפה ו־77.8% במחוז דרום. שיעור הזכאים לבגרות בהיקף חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית במחוז הצפון הוא הנמוך במדינה – 19.8% ו־50% בהתאמה.

על פי הדוח, גם בתחום התעסוקה המצב במחוז לא מזהיר בלשון המעטה. שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום הוא מהגבוהים במדינה, כאשר השכר הממוצע עומד על 8,026 שקלים בלבד – קטן ב־3,000 שקל מהשכר הממוצע החודשי במחוזות תל אביב והמרכז.

בתיירות, שיעור הגידול במספר בתי המלון במחוז צפון, שעמד על 7.5% ב־2017, פחת לשיעורים נמוכים בהרבה בשנים 2018 ו־2019 (1.2% ו־2.3% בהתאמה), זאת מול גידול של 11.2% במספר בתי המלון במחוז המרכז ב־2017 ו־3.3% ב־2018 (ב־2019 לא היה שינוי). עצירת הגידול מעידה על בלימת פיתוח תחום התיירות במחוז.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן דוד, התייחס לדוח המדאיג ואמר כי "אזור הגליל ממשיך להיות אחד האזורים העניים ביותר בישראל. עם זאת, פוטנציאל הפיתוח שלו עולה על זה של יתר אזורי הארץ, זאת מאחר שבגליל מתגוררים כ־1.49 מיליון איש ולפיכך הוא המחוז השני בגודל אוכלוסייתו לאחר מחוז המרכז, בעוד שההכנסה והתוצר לנפש שבו הם מהנמוכים בישראל. פער ההכנסה והתוצר לנפש לעומת האזורים המפותחים מצביע על כך שניתן די בקלות להוביל את האזור לצמיחה מואצת".

עוד הוסיף בן־דוד: "אזור מאוכלס כמו הגליל משווע להשקעות של חברות הייטק מקומיות ורב־לאומיות, שיאפשרו לקלוט בקלות כוח אדם מיומן שנמצא שם. המכון לחקר הגליל ימשיך להציג בפני קובעי המדיניות בישראל נתונים אשר יעלו את האזור למודעות ציבורית, בתקווה שאלה יוכלו לראות את הפוטנציאל הרב הטמון בפיתוחו של אזור חשוב זה עבור מדינת ישראל".

פרופ' אסנת עקירב, ראשת המכון, מדגישה: "העובדה כי הגליל הוא אחד האזורים העניים בישראל אינה גזירת גורל, אלא פועל יוצא של אי־משילות. אי־המשילות באה לידי ביטוי בכך שלאורך שנים רבות ממשלות ישראל לא הגדירו את פיתוח הצפון כיעד אסטרטגי ממעלה ראשונה".