באדמות היישוב הבדואי הלא מוכר סעווה שבנגב התקיים אתמול אירוע לרגל יום האדמה, אשר אורגן על ידי ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי וועדת ההיגוי של ערביי הנגב. ביום רביעי השבוע יתקיימו האירועים המרכזיים של יום האדמה בתהלוכה שתצא מסכנין, והעצרת המרכזית תתקיים ביישוב דיר חנא בגליל.

למקום הגיעו מאות, ובהם יו"ר ועדת המעקב חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה והח"כים אחמד טיבי ואוסמה סעדי. הם שתלו עצים וקראו להפסיק את נישולם של הבדואים מאדמות הנגב. למרות המתיחות בעקבות הפיגוע בשבוע שעבר בבאר שבע, שבו נדקרו למוות ארבעה ישראלים על ידי מחבל בדואי, העצרת אתמול עברה בשקט וללא אירועים מיוחדים.

ח"כ טיבי אמר בעצרת: "אנחנו כאן ביישוב סעווה בנגב כדי לומר שהממשלה הזו יותר עוינת ותוקפנית לערבים הבדואים בנגב מאשר כל ממשלה שקדמה לה. משילות הוא ביטוי שמגלם בתוכו: הריסת בתים, עקירות וריכוז אוכלוסייה ונישול הערבים מאדמה לטובת חוות יחידים ליהודים. המאבק הזה הוא מאבק ציבורי לא אלים נגד מדיניות האפליה של ממשלת ישראל נגד הציבור הערבי".

ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, שיזם את האירוע, סיפר: "הגיעו ערבים ויהודים, והם שתלו באישור בעלי הקרקע עצי זית שנתרמו למטרה זו, וגם דרשו להכיר בבעלות של התושבים על האדמות והכרה לכפרים הלא מוכרים. בעלי האדמה הערבים יודעים מה לנטוע באדמת הנגב, בניגוד לנטיעות העוינות של קק"ל".

חברי הכנסת של רע"ם נעדרו מהעצרת בנגב והשתתפו באירוע שהם ארגנו ביחד עם התנועה האסלאמית ועמותת אלאקצא לעידוד הקניות בשווקי העיר העתיקה בירושלים, לקראת חודש הרמדאן. באירוע זה נטלו חלק יותר מ־10,000 איש, והוא מתקיים זו השנה ה־13 ברציפות.

דניאל חיימוביץ  (צילום: דני מכליס)
דניאל חיימוביץ (צילום: דני מכליס)


התנועה האסלאמית ארגנה הסעות ב־15 אוטובוסים, שהביאו את המשתתפים מהיישובים הערביים בגליל ובנגב ומהערים המעורבות.

נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ' דניאל חיימוביץ' התארח אתמול באירוע "שבתרבות" בבאר שבע עם רועי כ"ץ, וחשף בראיון כי באוניברסיטה התגלתה פעילות תא אסלאמיסטי, שפעל כמשמרות צניעות ואיים על סטודנטיות וסטודנטים בדואים. הוא סיפר כי התא כלל שלושה סטודנטים, אך סירב להשיב לשאלה האם הסטודנטים המאיימים עדיין לומדים באוניברסיטה. "כשגילינו זאת נחרדנו, יהודים וערבים כאחד", הוסיף פרופ' חיימוביץ'.

"הם צילמו סטודנטיות בדואיות ושלחו את התמונות לחמולות שלהן, כדי שיבחנו האם הן צנועות. הם ממש פעלו כמשמרות צניעות נגד בדואיות צעירות ואיימו לשלוח את התמונות להוריהן. זו מציאות מורכבת, טיפלנו בזה בצורה אחרת, הבאנו גברים מהמגזר שיסייעו בכך. הפעילות הייתה מצומצמת, ומדובר בתא קטן מאוד – שטופל".