נשיאת הנציבות האירופית ד"ר אורסולה פון דר ליין נמצאת בימים אלה בביקור בישראל, במהלכו היא מקדמת, בין היתר, את רכש הגז הטבעי מישראל לאירופה. פון דר ליין, קראה הבוקר (שלישי) בטקס באוניברסיטת בן גוריון בנגב להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לבין האיחוד האירופי על רקע משבר הגז בשל המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים, אולם לא התייחסה כלל לתהליך המדיני מול הפלסטינים ולשיחות הגרעין עם איראן.

שרת האנרגיה ח"כ קארין אלהרר צייצה היום (שלישי) בטוויטר כי "כבר במרץ הקמנו צוותים שעובדים עם האיחוד האירופי על הסכם למכירת גז טבעי ישראלי לאירופה. אמשיך לפעול ליצירת משק אנרגיה אמין ויעיל המשמש דוגמה לעולם". 

פון דר ליין, שעומדת בראש הזרוע הביצועית של האיחוד האירופי מאז 2019, קיבלה הבוקר תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב בטקס חגיגי בנוכחות נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ', והרקטור, פרופ' חיים היימס. התואר הוענק לה על קידום הדמוקרטיה, השלום והאחדות בין המדינות ועל ידידותה העמוקה עם ישראל ומאבקה באנטישמיות.

בנאומה בטקס, הצהירה פון דר ליין כי "האיחוד האירופי וישראל נועדו להיות חברים ובעלי ברית". באופן מפתיע, נשיאת הנציבות לא התייחסה בנאומה כלל לשתי סוגיות מרכזיות שלא פעם מהוות מקור למחלוקת בין שני הצדדים – היחסים עם הפלסטינים ושיחות הגרעין עם איראן שבהן האיחוד האירופי ממלא תפקיד מרכזי במאמצי התיווך כדי לחדש את ההסכם בין טהרן לבין המעצמות.

בסוף השבוע, ביקרה פון דר ליין בקייב בפעם השנייה מאז תחילת הפלישה הרוסית, וזאת לקראת הדיון במעמדה של אוקראינה כמדינה מועמדת לאיחוד האירופי. "המלחמה של רוסיה היא מלחמה נגד הדמוקרטיה עצמה, מלחמה נגד זכותם של אזרחי אוקראינה לקבל החלטות בעצמם", הכריזה בנאומה הבוקר. "עבורנו, האירופים, ההימור לא יכול להיות גבוה יותר".

פון דר ליין הזכירה שרוסיה החלה לנתק את הגז לחלק ממדינות אירופה וציינה כי המלחמה הדגישה את הצורך של האיחוד להתנתק ממקורות האנרגיה הרוסיים. לדבריה, המשבר מספק הזדמנות לישראל ולאיחוד לשתף פעולה בתחום האנרגיה והיא הזכירה שני פרויקטים מרכזיים בים התיכון – כבל חשמל תת ימי וצינור גז – שגם יתרמו למאבק בשינויי האקלים.

"הגיע הזמן להציב את שיתוף הפעולה שלנו למען מי שזקוקים לו ולמען המאבק באקלים", קראה נשיאת הנציבות. "עלינו לעשות שימוש בכל הידע שברשותנו כדי להביא חדשנות טכנולוגית, כדי להפוך את העולם לטוב יותר. כדי שגם ילדינו יוכלו להתנסות בכל העונות – קיץ, חורף, סתיו ואביב".

פון דר ליין ציינה כי אתגר משמעותי נוסף שניצב בפני האיחוד האירופי הוא היחלשות הדמוקרטיות, וזאת בשל התפשטות של מידע שגוי, התערבות של גורמים חיצוניים בבחירות, לאומנות, שנאת זרים ואנטישמיות. "דמוקרטיה מעניקה לעם את הקול, כוח לשנות דברים עם קולותיהם, החירות לדבר מה שאתה חושב, לשנות את דעתך, החופש להיות עצמך, אם אתה שונה מהרוב, אתה תמיד שווה בפני החוק", אמרה פון דר ליין ששיבחה את ישראל בתור "דמוקרטיה תוססת". "אנחנו צריכים לחזק את הדמוקרטיה שלנו. להגן על חופש התקשורת, החופש של מערכת המשפט. להגן על הדמוקרטיה בריאה זו עבודה קשה, אבל הכרחית".

נשיאת הנציבות האירופית, שמוקדם יותר השנה הציגה אסטרטגיה חסרת תקדים של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולקידום החיים היהודיים ביבשת, הבהירה כי שתי המטרות הללו נמצאות בליבת הפעילות של האיחוד. "הסיפור של אירופה הוא הסיפור של העם היהודי. אירופה בנויה על הערכים היהודיים של אחריות אישית, צדק וסולידריות", אמרה. "כמעט 80 שנה אחרי השואה, חיים יהודיים משגשגים שוב, אבל האנטישמיות לא נעלמה. היא מרעילה את החברה שלנו והתקפות אנטישמיות מתרחשות באירופה. זה הרוע הישן. כל דור חייב לקבל אחריות שהעבר לא יחזור. העם היהודי ימשיך להאיר על אירופה למשך שנים רבות".

הנשיאה הגרמנייה של הנציבות, האישה הראשונה בתפקיד, גם הדגישה את תפקידו ההיסטורי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בפיוס בין ישראל לבין גרמניה לאחר השואה וציינה כי "לא הייתי פה היום לולא בן גוריון". "בגלל בן גוריון, אנחנו הגרמנים הבטנו לקורבנות בעיניים בפעם הראשונה", אמרה. "הוא נקט בצעד הראשון בדרך לפיוס כדי לבנות עתיד טוב יותר".