מהבית היהודי ועד לראשות הממשלה: העשור ההפכפך של בנט בפוליטיקה

ראש הממשלה נפתלי בנט ייפרד מלשכתו אחרי שכיהן כראש הממשלה ה-13 של ישראל, עם שורה של כישלונות ומשברים לצד הישגים והצלחות. בנט, שהיה לראש הממשלה שכיהן במשך התקופה הקצרה ביותר בישראל, הודיע הערב (רביעי) כי הוא לא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת. מהכניסה לבית היהודי, ההצלחה בבחירות הראשונות, הקמת הימין החדש וימינה ועד להפיכתו לראש הממשלה - סיכום דרכו הפוליטית של נפתלי בנט.

מפלגת הבית היהודי

באפריל 2012 הודיע בנט על הקמת מפלגה חדשה - "הישראלים", יחד עם הרב אביחי רונצקי ואיילת שקד. מטרותיה המרכזיות של התנועה היו "החזרת הציונות למרכז", קידום התוכנית המדינית של בנט והידברות בין דתיים וחילונים. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות ביטול הכוונה להקדמת הבחירות, וממילא יצירת חלון זמן להתפקדות לבית היהודי, החליטו אנשי התנועה, בין השאר, בהשפעת חבר הכנסת אורי אורבך, להצטרף למפלגת הבית היהודי, ובנט הודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. הוא הביע רצון ליישם את הרעיונות של "הישראלים" במסגרת המפלגה, וכחלק מכך תמך בשילוב חילונים ברשימתה, וקידם את מועמדותה של איילת שקד בפריימריז. הוא חתם עם ח"כ יעקב כץ, שהיה אז יושב ראש האיחוד הלאומי, על הסכם, שלפיו אם ייבחר לראשות הבית היהודי, יפעלו לריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת.

בבחירות הפנימיות לראשות מפלגת הבית היהודי, ב-6 בנובמבר 2012, ניצח בנט את זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות, ונבחר ליושב-הראש שלה. באוגוסט 2013 הטיל מבקר המדינה על בנט קנס בסך 65,000 ש"ח בגין חריגה מהוראותיו של חוק המפלגות במימון התמודדותו. במקביל נקנסו בסכומים נמוכים יותר 53 מתמודדים אחרים בבחירות המקדימות של המפלגות.

לאחר הבחירות הפנימיות, הצטרפה למפלגת הבית היהודי, שייצגה באותה עת רק את המפד"ל, מתוך האיחוד הלאומי, רק מפלגת תקומה כשאורי אריאל בראשה, ובנט מונה ליושב ראש הרשימה המשותפת. דמותו של בנט מיקדה תשומת לב רבה בבחירות אלה, בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

רשימת הבית היהודי בראשותו קיבלה 12 מנדטים בבחירות לכנסת ה-19. בנט ניהל חלק נרחב מהקמפיין בסיורים ברחבי ישראל, ובפעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות המקוונות. מפעיל חשבונות טוויטר ופייסבוק באנגלית, ברוסית, בערבית ובצרפתית.

שר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות והשר לשירותי דת
  
לאחר הבחירות שרר נתק בין בנימין נתניהו לבנט. נתניהו, עליו הטיל נשיא המדינה להקים ממשלה חדשה, בין השאר בהמלצת בנט, לא מיהר להיכנס למשא ומתן עם הבית היהודי על כניסתה לקואליציה, וניסה להקים ממשלה עם העבודה, אך נדחה על ידי יושבת ראש העבודה שלי יחימוביץ'. בינתיים הבית היהודי הסכימה עם "יש עתיד" שאף אחת משתי המפלגות לא תיכנס לקואליציה ללא האחרת. לדברי ראש צוות המשא והמתן של הבית היהודי, אורי אריאל, קדמו לכך ניסיונות מצדו לגבש חזית משותפת עם המפלגות החרדיות, שנדחו על ידן.

מאמצי נתניהו לשבור את ההסכם כשלו. בימים האחרונים של המשא ומתן התגלעה מחלוקת בין נתניהו ללפיד על איוש תיק החינוך, שנפתרה בתיווכו של בנט בפשרה, שלפיה הרב שי פירון קיבל את תיק החינוך, הליכוד את משרד הפנים והבית היהודי את ראשות ועדת הכספים של הכנסת. בעקבות הפשרה הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושלוש.

בממשלה זו מונה בנט לשר הכלכלה ויושב ראש "קבינט יוקר המחיה",לשר הדתות ולשר לירושלים והתפוצות ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

כשר הכלכלה פעל בנט להסרת חסמים ביורוקרטיים, להגברת התחרות במשק, על רקע הריכוזיות במשק הישראלי. באוגוסט 2013 הוביל לאישור בוועדת הכלכלה של רפורמה במכון התקנים שנועדה להקל על ייבוא מוצרים שכבר עומדים בתקנים המקובלים בחוץ לארץ. הוא העביר בקבינט יוקר המחיה שינויי חקיקה לשדרוג מעמד רשות ההגבלים העסקיים ואפשר קידום מהיר של החלטות שמטרתן פירוק מונופולים ותיקים.

במהלך שהוביל יחד עם הממונה על ההגבלים, בוטל במרץ 2015 ההיתר שניתן למשווקי המוצרים החקלאיים מיישום חוק ההגבלים העסקיים, היתר שאפשר להם לתאם מחירים כלפי הצרכנים מחד וכלפי החקלאים מאידך. בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק קידום התחרות בענף המזון ובמאי נכנסו לתוקף תקנות שאישר במסגרתו, המחייבות את רשתות השיווק הגדולות לפרסם באינטרנט את קובץ מחירי המוצרים העדכניים בכל אחד מהסניפים שלהן ואת זמינותם במלאי.

בנט קידם תקן חדש המקל ומתמרץ בנייה ואכלוס מהירים של כיתות חדשות במעונות היום לפעוטות עד גיל 3, תוך העדפה של יישובים בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים. לפי התקן החדש, אושרו ב-2014 בקשות סבסוד עבור כ-700 כיתות מעון חדשות.

ביוני 2013 נאם בנט לפני כנס של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית שהתקיים בכנסת. בנט אמר שהוא מוקיר ומעריך מאוד את תנועתם, וקרא לכל הזרמים היהודיים "לייצר דיאלוג, לא מתוך תחושה שמישהו עליון למישהו, כי אף אחד לא יותר טוב מהשני, אלא מתוך שותפות". הרב דב ליאור כינס את הח"כים של תקומה כדי להביע את מחאתו על הדברים. מדוברות הבית היהודי נמסר כי בנט נפגש במסגרת תפקידו כשר התפוצות עם נציגי כל יהודי העולם ומנסה לקרבם לישראל ולפעול למניעת התבוללות.

בעקבות חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים ביולי 2013 דרש בנט להעביר חוק יסוד המחייב קיום משאל עם לפני כל מסירת שטחים ממדינת ישראל, בעקבות הסכם מדיני או בתוכנית מדינית חד-צדדית. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת חוק יסוד: משאל עם ברוח זו.

באוגוסט 2013 הודיע בנט על פתיחתה של "עזרת ישראל", רחבת תפילה חדשה בכותל המערבי עבור הזרמים הליברליים ובכללם קבוצת "נשות הכותל". הרחבה ממוקמת צפונית לקשת רובינסון ומהווה המשכה של רחבת הכותל אך לא מחוברת אליו, והיא מעורבת לגברים ולנשים.

ב-30 באפריל 2014 הודיעו בנט וחברת אינטל על כך שהחברה תרחיב את המפעל בקריית גת בהשקעה של 6 מיליארד דולר ותקבל בתמורה הטבות מס.

ב-8 ביולי 2014, בעת שנאם בוועידת ישראל לשלום של הארץ, הותקף בנט מילולית בידי עשרות מהנוכחים, ואחד הנוכחים פגע בגבו בסוף הנאום.

הבחירות לכנסת ה-20

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שב והתמודד על ראשות המפלגה, וניצח את שמעון אור בפער גדול. גם בעקבות בחירות פנימיות אלה היה בנט למתמודד שעליו הטיל מבקר המדינה את הקנס הגבוה ביותר, בנימוק שמסע הבחירות שלו פנה לקהל יעד רחב ושימש גם את המפלגה, ובשל אי-סדרים נוספים. במהלך כהונתו הראשונה כיושב ראש הבית היהודי הוביל מהלך לאישור חוקה חדשה למפלגה המשדרגת את סמכויות היו"ר.

החוקה החדשה אפשרה לו לשריין ברשימת המפלגה לכנסת מועמדים במקומות 3, 6, 11 ו-16. לקראת הבחירות, שריין ברשימה את ינון מגל ואת ענת רוט (במקום ה-15). בנט הודיע גם על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה. שריון זה עורר ביקורת רבה בתוך המפלגה, מאחר שאוחנה נעדר ניסיון של פעילות ציבורית, ובעבר תמך בתוכנית ההתנתקות. בנט אמר כי "אוחנה הוא זה שפותח לנו את הדלת לציבור הרחב". לאחר מספר ימים הודיע אוחנה כי בשל הסערה הציבורית החליט לפרוש מהרשימה.[59] בבחירות לכנסת העשרים נחלשה מפלגתו לשמונה מנדטים.

שר החינוך ושר התפוצות
  
בעקבות המשא ומתן הקואליציוני, ב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת ישראל ה-34 ובנט התמנה לשר החינוך, שאת בסיס תקציבו הוסכם להגדיל ב-630 מיליון ש"ח מעבר לסכום שכבר אושר בממשלה הקודמת, תוספת שתוקצה לפי שיקול דעתו של בנט. בנאומי הכניסה לתפקיד הדגיש בנט את חשיבותם האסטרטגית של לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה למדינת ישראל. אחת מפעולותיו הראשונות כשר החינוך הייתה הוספת סייעת שנייה לגני ילדים בתקציב של 400 מיליון ש"ח.

ב-9 ביוני 2015 הסיר בנט מסל התרבות של משרד החינוך את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על סיפורו של המחבל וליד דקה שעינה ורצח חייל ישראלי. ב-18 בפברואר 2016 הציג בנט רפורמה בסל התרבות, שלפיה ועדת הרפרטואר של סל התרבות במשרד החינוך לא תחזיק בסמכות בלעדית להרכבת רשימת המופעים שאליהם ילכו תלמידים במסגרת התוכנית, ומעתה יוכלו מנהלי בתי הספר לבחור גם הצגות נוספות על פי שיקול דעתם.

באוגוסט 2015 הודיע בנט על רפורמה שלפיה תפחת תוך חמש שנים הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים מ-40 ל-34 תלמידים בכיתה ביישובים החזקים ו-32 תלמידים ביישובים החלשים. באותו חודש הודיע על הגדלת התקציב השנתי לשילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בכיתות לימוד רגילות, מ-15 מיליון ש"ח ל-135 מיליון ש"ח, שיוקצו בין השאר להנגשת מבנים ולרכישת עזרי לימוד. 50 מיליון ש"ח נוספים הוקצו לחיזוק החינוך לערכים, לרבות באמצעות פעילויות בלתי פורמליות בשעות הפנאי של התלמידים.

בדירוג השנתי של השרים בערוץ הכנסת לסיכום שנת ה'תשע"ה דורג בנט במקום הראשון.

ב-9 באוקטובר 2015 הפסיק את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן"). במקומו חזרה לכנסת שולי מועלם-רפאלי. בדצמבר 2015 התפטר חבר הכנסת ינון מגל, ובנט החליט לחזור לכנסת במקומו. לצורך כך, התפטר בנט מתפקידיו כשר ב-2 בדצמבר 2015, על מנת לחזור ולכהן בכנסת בהתאם לחוק הנורווגי הקטן, וב-7 בדצמבר מונה מחדש לשר.

בנובמבר 2015 השיק תוכנית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללימוד מקצועות טכנולוגיים, בשיתוף חברות טכנולוגיה בינלאומיות ואנשי היי-טק שישמשו כמנחים. במסגרת התוכנית מתקיימת אליפות הסייבר הישראלית, תחרות ארצית מקוונת לתכנות, בכלים מותאמים לתלמידי כיתות ג' עד י"ב ללא ידע מוקדם. במקביל השיק את תוכנית 'דיבור בציבור', לפיתוח כישורי הפרזנטציה והדיבייטינג של התלמידים.

ב-15 בדצמבר 2015 אסר בנט את פעילות "שוברים שתיקה" במערכת החינוך ובפרט אסר על מתן הרצאות של נציגי הארגון בבתי ספר תיכוניים. את החלטתו נימק: "ילדינו נשלחים למערכת החינוך כדי לעודד אותם לערבות הדדית ולא לפגיעה בחיילי צה"ל. פעולתם של שוברים שתיקה גרמה להוצאת דיבתה של ישראל בעולם, כשהם שמו לעצמם למטרה לפגוע באחיהם, המגינים עלינו. שקרים והסתה נגד צה"ל - לא בבית ספרנו". ב-8 בדצמבר 2016 עיגן זאת בחוזר מנכ"ל.

כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, בדצמבר 2015 ביקש מסגנית היושב ראש חגית מסר-ירון, לסיים את תפקידה. כמחליפתה בחר ברבקה ודמני-שאומן, ומינויה אושר כנדרש ברוב של שני שלישים מ-19 חברי המועצה. יחד עם מסר-ירון התפטרו מחברותם במועצה חמישה חברים נוספים, בדרישה להחליף את המועצה כולה.

חרף התנגדות ועד ראשי האוניברסיטאות, בנט הוביל את הסמכת המרכז הבינתחומי הרצליה להענקת תוארי דוקטור, ובכך היה המרכז לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, ובהמשך להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון. בישיבת ממשלה באוקטובר 2018 אמר בנט: "שברנו את קרטל האוניברסיטאות". בנט פעל לקידום הכנסת קוד אתי לאוניברסיטאות.

בפברואר 2016 מינה ועדה בראשות המשורר ארז ביטון, שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם".

במאי 2016 ביקש נתניהו לצרף את סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. בנט הוביל את סיעתו להתנות את תמיכתה במהלך, במינוי מזכיר צבאי לקבינט המדיני-ביטחוני, בנימוק שחברי הקבינט ממודרים ממידע חיוני ושפניותיו השקטות לנתניהו בעניין בשנתיים וחצי מאז שמונה לקבינט לא הועילו. המשבר הסתיים בהסכמה בין בנט לנתניהו על מינוי ועדה לבחינת הסוגיה, וכי בתקופת הביניים יעדכנו יושב ראש המועצה לביטחון לאומי או סגנו את חברי הקבינט באופן שוטף.

ב-27 באפריל 2017 זכה בנט ב-80.3% מהקולות בפריימריז ונבחר שוב לראשות מפלגת הבית היהודי.

הימין החדש וימינה

ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעו בנט ואיילת שקד כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה. בבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 מפלגת הימין החדש קיבלה 138,598 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. ביוני 2019 פיטר ראש הממשלה את בנט ושקד מהממשלה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיע בנט ביולי 2019 כי הוא מפנה את מקומו בראשות הימין החדש לאיילת שקד. בבחירות אלה חברו הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי לרשימה משותפת בשם ימינה. בנט הוצב במקום הרביעי ברשימה ונכנס לכנסת. לאחר התפצלות סיעת ימינה, הוא מונה ליו"ר סיעת הימין החדש בכנסת.

שר הביטחון
  
בנובמבר 2019 הודיעו הליכוד והימין החדש על כוונתם להתאחד לסיעה משותפת ובנט מונה לשר הביטחון בממשלת המעבר, תפקיד שהתחיל למלא באופן רשמי ב־12 בנובמבר 2019. הסיעות לא התאחדו. הוא הפך לשר הביטחון הצעיר בתולדות המדינה. לטענת נתניהו, בנט מונה במטרה למנוע חתימה של סיעתו עם מפלגת כחול לבן.

הוא נכנס לתפקיד כמה שעות לאחר הריגתו בסיכול ממוקד של בהאא אבו אל-עטא, המפקד הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, ופרוץ מבצע חגורה שחורה שהתפתח בעקבות כך. הוא הכריז על מצב מיוחד בעורף במשך המבצע.

בדצמבר 2019 אישר בנט הקמת שכונה יהודית בשוק בחברון. באותו חודש חתם על צו מנהלי שהגביל פעילות כלכלית של פעילי טרור בישראל ובעולם והכניס אותם ל"רשימה שחורה", וכן חתם על צו לעיקול משכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית לשמונה  מחבלים ערבים-ישראליים. בינואר 2020 הנחה בנט את צה"ל וכוחות הביטחון להרחיק פעילי שמאל רדיקלי מאזור יהודה ושומרון. בינואר 2020, לאחר פרסום תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר בנט כי על ישראל "לא להסתפק בריבונות חלקית" אלא "לקחת הכל, ועכשיו". במאי 2020 אישר הנגשה של מערת המכפלה לנכים, מהלך שהתעכב במשך שנים.

ב-23 בפברואר 2020 הרג צה"ל שני מחבלים של הג'יהאד האסלאמי שניסו להניח מטען חבלה בסמוך לגדר בגבול עם רצועת עזה. יעה אופני ממוגן של צה"ל אסף את גופת אחד המחבלים מעבר לגדר המערכת, ובנט הסביר זאת בכך ש"מכניסתי לתפקיד הנחיתי לאסוף גופות מחבלים ואם אפשר גם אנשי חמאס חיים. אין דבר יותר הומני מהשבת הבנים". בעקבות האירוע שיגר הג'יהאד האסלאמי 50 רקטות לעבר ישראל, וצה"ל הגיב בתקיפות ברצועת עזה.

במהלך כהונתו המשיך צה"ל לתקוף בסוריה תשתיות של איראן וחזבאללה, משלוחי נשק איראניים ומצבורי טילים. בתקיפות נגרם נזק רב לתשתיות צבאיות, הושמדו מחסני נשק ונהרגו עשרות חיילים איראניים ופעילי מיליציות שיעיות פרו-איראניות. לדברי בנט, הצליחה ישראל לבלום את ביסוס הנוכחות האיראנית בסוריה וגבתה מהאיראנים מחיר כבד.

הכנסת ה-23

בבחירות לכנסת ה-23, עמד בנט בראש מפלגת "הימין החדש" ובראש רשימת ימינה, שבה גם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים, מתוכם שלושה למפלגת "הימין החדש".

במאי 2020, סמוך למועד השבעת הממשלה ה-35, הודיע בנט כי ימינה לא תצטרף לממשלה והאשים את ראש הממשלה נתניהו שלא ניהל עם ימינה משא ומתן של ממש. בכנסת זו היה בנט חבר בוועדת החוץ והביטחון.

הכנסת ה-24

בבחירות לכנסת העשרים וארבע קיבלה רשימת "ימינה" בראשות בנט 7 מנדטים. כשקיבל בנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, ניהלה ימינה משא ומתן עם הליכוד להקמת ממשלת ימין. בטרם פקע המנדט של נתניהו, החל לנהל משא ומתן עם יאיר לפיד להקמת ממשלה בהשתתפות המרכז-שמאל ובתמיכת רע"מ. בראשית מבצע שומר החומות וברקע המהומות שהתרחשו בערים המעורבות, הודיע כי ממשלה כזו אינה על הפרק.

ב-30 במאי 2021, בנט הודיע במסיבת עיתונאים כי יחבור ליאיר לפיד לטובת הקמת ממשלה חדשה, שהוא יעמוד בראשה בשנתיים הראשונות. ב-2 ביוני 2021 הודיעו בנט ויאיר לפיד כי עלה בידם להרכיב את ממשלת ישראל השלושים ושש, שבראשה יעמדו שניהם ברוטציה. הממשלה הושבעה ב-13 ביוני ברוב של 60 חברי כנסת לעומת 59 מתנגדים.

ההישגים והכישלונות במסגרת כהונתו כראש ממשלת ישראל

ההישג הגדול והמרכזי שרשמה ממשלת בנט־לפיד היה בעצם הקמתה. אחרי ארבע מערכות בחירות שהסתיימו בתיקו, בנט ויאיר לפיד עשו מה שלפני שנה נראה כלא יאומן. הם הקימו קואליציה מהמורכבות שידעה הפוליטיקה הישראלית: שמונה מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית: ימין, מרכז, שמאל, וגם מפלגה ערבית - רע"ם.

לזכותה של הממשלה יש לזקוף את היציאה מקיפאון ושיתוק בעקבות אי־אישורו של תקציב המדינה. בנובמבר 2021 אושרו תקציב המדינה לשנים 2021/22 וחוק ההסדרים, שכלל רפורמות רבות. משרדי הממשלה התחילו לעבוד עם התקציב ולבצע תוכניות עבודה.

עוד פלונטר שנפתר היה איוש משרות בכירות, שהיה תקוע במהלך כל מערכות הבחירות. במהלך השנה החולפת מונו יועץ משפטי לממשלה, מפכ"ל ופרקליט מדינה.

הממשלה פעלה רבות גם בתחום המדיני - ורשמה שורה של הישגים. הופסק הנתק מהאיחוד האירופי, ונרשמה התחממות ביחסים של ישראל עם מדינות האזור: מצרים, ירדן, ובמיוחד עם טורקיה.

כמו כן, הסכמי אברהם קודמו והורחבו: נפתחו שגרירויות ישראל באבו דאבי ובמנאמה, נרשמה התקרבות עם ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור.

הממשלה החלה את דרכה בעיצומה של מגיפת הקורונה ודגלה בגישה השונה מזו של גישת ממשלת נתניהו. לא הוכרז על עוד סגרים גם בשיא גל האומיקרון, המשק המשיך לתפקד ונתוני הכלכלה עוררו אופטימיות. הממשלה התכוונה לקדם רפורמות רבות, אך רובן נעצרו בשל המשבר הקואליציוני.