פעם הראשונה שבה ח"כ דוד אמסלם הציץ ונפגע הייתה בהפגנה מול ביתו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט. צעיר נזעם הניף שלט עם צילום שלו ושל ח"כ דוד ביטן לצד תמונה של שני קופים. “קראו לי בבון", הוא אומר בשלווה מדומה שלא מצליחה לכסות על העלבון שניכר בקולו. “וזה הצחיק אותי, כי הבנתי שככה מדברים אנשים במצוקה".
נעלבת?
“אני נעלב מאנשים שאני מעריך. אנשים עם שנאה עיוורת, מוטרפת, שקופים בעיניי. אני מרחם עליהם. הם טיפשים. בן אדם חכם, אינטלקטואל, לא מדבר ככה".
זה בדיוק מה שאומרים עליך במרחב הפוליטי: בן אדם חכם, אינטלקטואל, לא מדבר כמוך
“סגנון זו המצאה של שמאלנים, והם לא יטיפו לי מוסר איך לדבר. אני משתומם משפת הביבים שלהם בכנסת. הם לא שומעים את עצמם מדברים, אבל רק תגיד אמסלם דוד, וישר כל המקהלה ‘בבון', ‘טיפש'. כשלמישהו אין מה לעשות עם התוכן, הוא נטפל לסגנון. אין לו מה להעיר על הלבוש, הוא מדבר איתך על המשקל. אין על המשקל, אז הוא מדבר על נימוסי השולחן. גירדת באף? למה גירדת באף. אני קובע את הסגנון שלי ואני מתעסק במהות, לא בעטיפה. אם אני אשאל שודד בנק, ‘יא טמבל, למה שדדת את הבנק?', הוא יתלונן למה אני קורא לו טמבל?".
לא מפריע לך שבכל פעם שמדברים על אנשים בליכוד שהסגנון שלהם בוטה ומסית, מכוונים גם אליך?
“אנחנו מתבטאים בצורה מאוד יפה, מאוד הגונה, מאוד מכובדת. מי שמדבר בצורה מכוערת זה השמאל. אין שבוע שהם לא קוראים לנו חארות, סמרטוטים. כלבלבים. עובדתית, הסגנון שלהם הרבה יותר אלים ונחות משלי. מיקי לוי קרא לנו אפסים, מיכל שיר קראה לנו סמרטוטי רצפה. יאיר לפיד קרא לנו צאצאי יגאל עמיר. יאיר גולן קרא לנו תתי־אדם. אני אמרתי למישהו שהוא תת־אדם, שהוא זבל?"
אבל זו לא תחרות
“זו לא תחרות, זה הנדוס תודעה. להם מותר הכל. לקלל, להסית. רק שהם מקללים ביידיש. בשפה יפה. אצלם זה נשמע כמו מנגינה של מארש. אבל כשאמסלם דוד מעיר להם איזו הערה בעברית תקנית שהיא לא קללה, זה ישר הקללות הגסות של אמסלם. הלוואי שידברו בסגנון שלנו, נשמח מאוד. אבל זה לא איך שאמסלם דוד אומר, אלא מי זה שאומר, כי אנחנו האליטות לא מרשים לו לומר דברים, לא ברמה שלנו כרגע לתת לנחותים האלה לדבר כמו השמאל.
"אין להם את הפריבילגיה להגיב כמונו. הם אוחזים מעצמם גזע עליון. חלקם בכלל לא מבינים מה אנחנו עושים בכנסת. אנחנו צריכים להיות בשוק. פועלים שחורים. רוב אנשי השמאל, לא כולם, הם אלימים וצבועים שאומרים עלינו שאנחנו מתבטאים לא יפה, אבל הם מתבטאים הכי מכוער. אומרים שאנחנו לא משכילים למרות שלרובנו המוחלט השכלה גבוהה ודווקא אצלם יש כאלה שלא סיימו תעודת בגרות".
נבחר ציבור, בלי קשר להשכלתו, לא אמור לשמור על סגנון דיבור ממלכתי?
“אני רוצה להסביר את המושג ממלכתי. ממלכתי זה מלשון ממלכה, והממלכה היא הכנסת והממשלה שנבחרו לא בהגרלה ולא בוועדה אלא על ידי הציבור. בנאדם לא ממלכתי זה מישהו שפוגע בממשלה ובכנסת. הממלכתיות לא מתחילה אצל הנשיאה אסתר חיות ואצל היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. הממלכתיות, היושר והכבוד צריכים להיות מופנים קודם כל כלפי חברי הכנסת והשרים".
לחברי הכנסת והשרים מותר לתקוף את נשיאת העליון, לשאול בפומבי מה היא שתתה?
“הגשתי בג"ץ ופסק הדין של הנשיאה חיות היה הזוי לחלוטין. היא יודעת את זה, וכל משפטן זוטר יודע את זה. סתם ילד בכיתה י' לא יפסוק דבר כזה. ולכן כשאתה מקבל משהו שלא מתקבל על הדעת, ככל שהוא חמור יותר ואבסורדי וליקוי מאורות יותר, ההתבטאות שלך נגזרת מזה. ככל שהעסק יותר טיפשי ויותר מכוון ולא אמיתי, ההתבטאות שלי תהיה בהתאם".
תמיד יש צד אחד שלא מרוצה מהפסיקה
“להעביר ביקורת על שופט זה בסדר גמור. לא אמרתי שהיא לא חוקית אלא שהיא הזויה. אני יכול להגיד, או שהיא בגילופין או שהיא טיפשה. טיפש זה דבר קבוע, אז העדפתי לשמור על כבודה ואמרתי שהיא בגילופין".
להגיד על נשיאת העליון שהיא בגילופין זה לשמור על כבודה?
“גילופין זה מצב לא קבוע. מחר היא תקום והכל יהיה בסדר. שלא יתחסדו לי".
הנשיאה דווקא נעלבה, כתבה לך מכתב מדם לבה
“היא הטיפה לי מוסר. שופט לא כותב מכתבים גם אם הוא עצבני. זה לא התפקיד שלו. שופט הוא לא מחנך ולא הוגה דעות ולא על תקן מעביר ביקורת על נבחר ציבור. תפקידו לכתוב פסק דין, והתפקיד שלי הוא לבקר אותו".
בכל צורה, בכל סגנון?
“אני מגיב. מה הם מצפים, שאשלח להם עוגה? אני חבר כנסת, איש ציבור, יש לי במה, תפקידי להעביר ביקורת, בוודאי על בית המשפט העליון בדיוק כפי שהוא בפסיקותיו מעביר ביקורת על הכנסת".
אתה באמת מאמין, כפי שאמרת לנשיאה חיות, שהסיבה שהעתירות שלך נדחו היא משום שאתה מזרחי?
“בגלל שהם לא אוהבים את מה שאני עושה. יכול להיות שהם גם לא אוהבים את הסגנון שלי ואת ההתבטאויות שלי מולם. אבל אנחנו לא כאלה טיפשים. גם אנחנו קוראים ורואים אם יש היגיון בפסיקה. אני קורא ומעביר ביקורת. אומר לחיות, גברת, הלו, מה קורה פה? רק לך מותר לכתוב דברים טיפשיים? מה חשבת שאת, המלאך גבריאל? הבאת לנו, האנאלפביתים שלא יודעים לקרוא, משהו מהשמיים? אסור להגיד שהיא שתתה בקבוק? וגם לא אמרתי מה היא שתתה. לא אמרתי שהיא שתתה וויסקי. אמרתי, חבר'ה, שכל אחד יחליט, אולי היא שתתה בקבוק תה?".
באמת אצל אחרים היית יותר ספציפי. על לפיד אמרת שהוא רעל רדיואקטיבי. על מיקי לוי שהוא עבד נרצע, שוטה הכפר, אסקופה נדרסת, מגלומן, מנהיג צפון קוריאה
“יו"ר כנסת מחויב למקסימום הגינות מול חברי הכנסת מכל הסיעות. אבל בפועל, כשהעברתי ביקורת על בית המשפט, לוי כיו"ר הכנסת לקח את זכות הדיבור שאין לו ונאם נגדי. אז יצאתי נגדו. הוא מוציא אותי כמעט חמש פעמים ביום מהאולם. אמרתי לו, כשאתה היית באופוזיציה, לא הייתה ישיבה אחת שלא צרחת והפרעת בה, אבל היה נדיר שהוציאו אותך החוצה. לוי מתנהג בכנסת כאילו היא סניף של יש עתיד, מעביר אותנו מאולם ירושלים שמגיע לליכוד כמפלגה הכי גדולה וזורק אותנו למחסן".
לטענת מנכ"ל הכנסת, חברי המפלגה שלמה קרעי ואמיר אוחנה עקרו את המחיצות השקופות באולם ירושלים וגרמו לו נזק. בעצמך איימת על לוי ש"כשנהיה בשלטון נכין לכם תאים בשירותים"
“מיקי לוי הוא הכי אנטי־ממלכתי בכנסת, ואם אנחנו לא מקבלים את חלקנו בוועדות, זה באשמתו ובאחריותו. הכנסת מחולקת לפי מפתח נציגים. לוועדות יש איקס חברי כנסת ובגלל שאנחנו רבע מחברי הכנסת מגיע לנו רבע מהוועדות. אבל הקואליציה החליטה שיהיו לנו רק 10%. אם את צריכה לקבל 1,000 שקל ואני אומר לך קחי 200, את לא תשתפי פעולה".
לא עדיף לקחת בינתיים את ה־200 כדי לפעול איתם לטובת הציבור ולהמשיך להתווכח על השאר?
“אנחנו לא סוחרי סוסים, ההחלטה שלהם מבזה את הציבור שבחר בנו. אבל מבחינתם, מצביעי הליכוד הם אנשים נבערים. הזלזול הזה מגיע לכנסת, ומיקי לוי מוביל אותו. אז תגידי לי את אם הוא לא סמרטוט רצפה".
ראוי לנבחר ציבור לגדף את יו"ר הכנסת?
“סמרטוט רצפה זה לא קללה. זה ביטוי לרמה שהגעת אליה".
והאמירה שלך על היועצים המשפטיים שהם זאבים טורפים ואם לא נדע לרסן אותם ולהכניס למכלאה הם יאכלו אותנו?
“זו הייתה מטאפורה".
ותגובתך על פסיקת שופט העליון דוד מינץ, “בא לי שופט הזוי, עלק שופט, אם לא שתה לפני שכתב איזה בקבוק וויסקי אל תקרא לי דודי".
“שנה וחצי אין מנכ"ל בתעשייה האווירית, ובמקום זה אומרים, תראו מה אמסלם אמר על השופט. אני נבחר ציבור, עתרתי לעליון בשם הציבור. יש לי אחריות כלפיו".
זה מה שהציבור ששלח אותך רוצה שתגיד?
“להבדיל משופטי העליון, הציבור שלי בוחר אותי. אם הציבור שלי יחשוב שאני לא עושה את תפקידי כראוי, הוא לא יבחר אותי יותר. יש הבדל אם אתה יוצא לרחוב ורואה אדם שיורה על חברו, לבין סתם מישהו שדחף מישהו. ככל שהמעשה יותר אלים, התגובה שלך יותר אלימה. ככל שהתאונה יותר חריפה, אתה מדבר עליה בעוצמה גבוהה יותר. זה דבר טבעי והגיוני. זה התפקיד שלי. מה השופט מצפה שאגיד לו, שגית, אדוני הנכבד?".
מה רע בזה?
“דיבור על סגנון הוא מפלטו של הנבל. אדם שאין לו מה לומר על התוכן יוצא על הסגנון. הסגנון שלי יותר יפה ומכובד משל גדעון סער, מיקי לוי, יאיר לפיד. אני גם לא מקבל מהם אישורים על סגנון. אני פעם קיללתי מישהו? ארבע שנים צעקו על נתניהו שהוא גנב, נוכל, שקרן, פוגע בביטחון המדינה. יצאו להפגנות בבלפור עם מיצגי זימה, אבל על זה לא מדברים. מדברים על הסגנון של אמסלם דוד. דברו בסגנון שלי. הלוואי. כי הסגנון שלי הוא לא קללות אלא דברים קשים".
נאום המניאק זה לא קללות?
“הייתה כתבה על שיחה של מנדלבליט עם אפי נוה שבה הוא התלונן שפרקליט המדינה ‘המניאק הזה' תפר לו תיק ואוחז אותו בגרון. חשבתי שככה מתנהג ארגון פשיעה, אז לקחתי מונולוג מהסרט ‘מאחורי הסורגים' והקראתי אותו עם המילה של מנדלבליט. מה עשו? במקום לקיים דיון על איך יועץ משפטי מדבר ככה ומי מאיים על מי, דיברו על איך אמסלם דוד אמר מניאק. מניאק זה לא ביטוי מחמיא, אבל זה לא קללה. זה סוג, בואי נגיד ככה, של בן אדם לא טוב".
אז מה זה קללה בעיניך?
“אם אתה אומר למישהו, אמא שלך ככה, אבא שלך ככה".
הח"כ ושר הדיגיטל לשעבר אמסלם הוא איש של ניגודים. דוד הוא אדם בוטה ונחרץ, מהיר חֵמה, רגיש לכבודו ואלוף השימוש במטבעות לשון משתלחות. דודי הוא איש רעים להתרועע, חם, לבבי ונטול גינונים. דוד משדר את ההפך המצופה מחבר כנסת ושר בממשלת ישראל. דודי לא רואה סתירה בין מעמדו הציבורי לעובדה שהוא מפנק את הסובבים אותו, לרבות יריביו, בתבשיל מהביל עם חלה שאפה במו ידיו, או ערימות של תופינים בלילות פיליבסטר.
האופי הזה שלו, המתעתע, הפך אותו לאחד הפוליטיקאים השנויים ביותר במחלוקת. גם העובדה שהוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומינהל עסקים והתפקידים הבכירים שעשה במגזר הציבורי לפני שהגיע לכנסת לא עמדו לו מול מתנגדי הליכוד שרואים בו נציג מובהק לדברי ההסתה של גדי סוקניק בשבוע שעבר “לנבחרי הליכוד יש רמה נמוכה של אינטליגנציה".
אבל אמסלם, כמו אמסלם, לא מתרגש מזה. האיש טפלון. לפעמים אפילו נדמה שהוא חותה בגחלים בכוונה כדי להתענג על הסערה התורנית שיעורר. עד שהסתבך עם בנימין נתניהו. בשבוע שעבר אמר אמסלם שאין לו בעיה שרע"ם תצטרף לקואליציה בראשות הליכוד אם היא תכלול 61 מנדטים יהודיים בלעדיה.
האמירה הזו הקפיצה את ראש הממשלה לשעבר, שמיהר להתנער מדבריו ותקף אותו בפומבי: “נדהמתי לשמוע את הדברים שאמר דודי אמסלם, שאותם אמר על דעתו בלבד, כפי שכבר קרה בעבר". אמסלם נפגע ותקף בחזרה: “נתניהו הוציא הודעה כדי לפגוע בי. נדהמתי שהוא לא התקשר, והוא עושה את זה לא בפעם הראשונה". מי יודע לאן הדברים היו מתגלגלים אלמלא קיימו השניים שיחת הבהרה, יישרו את ההדורים ואמסלם פרסם הודעה ובה הודה ב"בחירת מילים לא נכונה ודברים שלא הובנו כהלכה או הוצאו מהקשרם".
אז תשבו עם רע"ם או לא תשבו עם רע"ם?
“תיקנתי את האמירה שלי, כי לא זאת הייתה כוונתי. בניגוד לאנשי שמאל איש אוהב אדם אני. גדלתי על הערך של חביב אדם שנברא בצלם. יש לי ידידים ערבים שבאים אליי הביתה ואני פותח להם שולחן ועושה להם הרבה כבוד. אבל כשזה מגיע לנושא הלאומי, מדינת הלאום היא רק של העם היהודי".
אז למה הזמנת את מנסור עבאס להצטרף?
“שגיתי בביטוי. לא התכוונתי שיצטרף. אני לא שונא אותו, אבל בגלל שאנחנו נמצאים בסכסוך עם הפלסטינים, וערביי ישראל נמצאים בדילמה אישית קשה מאוד בין נאמנותם למדינת ישראל לבין הזהות והנאמנות הלאומית לעם הפלסטיני, אז אי אפשר להכניס אותם לממשלה. זה גם לא הוגן להכניס אותם לדילמה הזאת. לכל ערבי יש זכויות בתעסוקה, רפואה, חינוך בדיוק כמו לאמסלם דוד. אין שאלה בכלל. אנחנו דמוקרטיה שוות זכויות לכל אזרחיה, זה אצלי בבסיס, בנפש, אבל בנושא הלאומי אנחנו מדינת היהודים".
לא כל אחד היה מוכן לחזור בו בפומבי ולתקן את דבריו
“אני עושה את זה כחבר כנסת, כשר וכמנהל כבר הרבה מאוד שנים, בכל דיון שמישהו מאיר את עיניי במשהו, וזה קורה לי לפחות פעם בשבוע, אני אומר לו, צודק, טעיתי. מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם".
ובכל זאת נעלבת כשראש הממשלה לשעבר תקף אותך בחריפות
“אני מאוד מעריך ואוהב את נתניהו, אני אוחז ממנו כאחד המנהיגים היהודיים הכי חשובים שהיו פה במאה האחרונה, אבל זה לא הופך אותנו לקרטונים. אני חשבתי וחושב שההתבטאות שלו מולי, בניסוח שלה, לא התאימה לי. אם הוא מעביר עליי ביקורת, אהלן וסהלן. אני מקבל באהבה. אבל הרגשתי שהניסוח לא מתאים. אז אמרתי את מה שאמרתי, הוא התקשר אליי, דיברנו בינינו והכל נגמר".
הוא התנצל על הניסוח?
“לא צריך להתנצל. זה כמו בעל ואישה שרבים. הוא השתמש במשפט לדעתי לא נכון כשאמר ‘כפי שקרה בעבר'. על זה בדיוק נעלבתי, כל השאר אחלה. אבל זה המשפט שלדעתי לא היה במקום. אז אני הערתי את מה שהערתי באותה במה, דיברנו בטלפון ונגמר העניין. אנחנו בני אדם. גם ראש הממשלה בן אדם. הוא גם טועה. הוא גם לפעמים פוגע. בגלל זה אנחנו מיישרים את הקווים".
לא חששת שהוא ידחק אותך לספסלים האחוריים?
“אני לא מפחד מאף אחד חוץ מהקדוש ברוך הוא. צריך להבין שאני כמעט מתנדב בפוליטיקה. זה לא שאני עושה מיליונים לביתי. אני עובד קשה, מכפישים אותי על כל צעד ושעל, אבל אני נלחם בשביל העם והמפלגה. נכנסתי למפלגה לפני שנתניהו הגיע לליכוד, נולדתי לתוכה. אין לנו דיקטטור בליכוד. יש לנו עמדות, דיונים, מנגנונים.
"אנחנו עושים הצבעות, וזו לא פעם ראשונה שאני חולק על נתניהו. בניגוד לאנשי השמאל הבולשביקים, הכוחניים, הבריונים, ולמפלגות שהראש קובע וכולם עושים מה שהוא אומר וסתם מקבלים משכורת, אצלנו בליכוד הסיעה קובעת. במצב רגיל אני יכול להגיד: תקשיב טוב, ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אני מעריך אותך אבל מבקש להביא את הסוגיה להצבעה, ואם הרוב יחליט, זו תהיה עמדת הליכוד".
אז עכשיו אתם בסדר?
“תמיד תהיה הערכה גדולה ביני לבין נתניהו. אני אוהב אותו".
והוא?
“אני חושב שהוא אוהב אותי, אבל זה פחות חשוב. אני לא רומנטיקן. כנסת זה לא הרומן הרומנטי".
נבחר ציבור עם כתב אישום יכול להקים ממשלה בכנסת?
“זו טענת הקוזק הנגזל, כמו האיש שרוצח את ההורים שלו ובוכה שהוא יתום. קמו כמה פקידים בוקר אחד והחליטו שהם רוצים להדיח את ראש הממשלה כי הוא לא בא להם בטוב בעין, והתחילו לחפש עליו חומר. אמרו, לא הצלחנו להפיל אותו בקלפי, נפיל אותו דרך מערכת המשפט".
אתה מאשים את מערכת המשפט בשחיתות?
“אני מאשים את הפרקליטות שהיא מעלימה חומרים. אם הם עשו את זה לנתניהו, מה הם עושים לאזרח הרגיל שלא יושב כל היום על המסמכים שלו? לא מספיק שהם תופרים לנתניהו תיקים ומדיחים ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי רוב הציבור, הם גם שואלים עכשיו איך הוא יוכל לנהל את המדינה ואת המשפט שלו ביחד".
לא הדיחו את נתניהו, ממשלת השינוי קמה בעקבות בחירות דמוקרטיות
“הכוונה הייתה להדיח את נתניהו בעצם זה שהגישו נגדו כתב אישום. אמרו הבה נתחכמה לימין. נתפור אותו באמצעים משפטיים, נטביע את המנהיג שלהם בבתי המשפט ואחרי זה נספר שאין לו זמן לנהל את המדינה ולכן לא כדאי לבחור בו".
אם אפשר לעשות הפרדה בין משילות לניהול משפט, למה נתניהו לא העביר את התקציב וגרר את המדינה לבחירות?
“לא העברנו את התקציב, כי לא הייתה הסכמה עם גנץ וחבר מרעיו. הם ניסו להשתלט על הממשלה ביחד עם ניסנקורן, שחשב שמשרד המשפטים הוא של אבא שלו. לא הסכמנו לדרישותיו, וביקשנו עוד ארכה, ומי הצביע נגד בליל החניונים המפורסם? רם שפע, מיקי חיימוביץ ואסף זמיר, ששיחדו אותו בתפקיד בארצות הברית. הם הפילו את הממשלה אבל טוענים שאנחנו לא העברנו תקציב והפלנו את הממשלה".
הסיפורים שעדי המדינה חשפו על המעורבות של משפחת נתניהו בהחלטות שנתניהו קיבל לא מטרידים אותך?
“מה שמתנהל בתוך ביתו של ראש הממשלה לשעבר הוא עניינו הפרטי. האם אהרן ברק כתב פסקאות בגלל שהוא התייעץ עם אשתו לפני כן? ראש ממשלה יכול להתייעץ עם מי שהוא רוצה, בוודאי עם בני משפחתו, אבל בסוף הוא זה שמחליט, ולא משנה אם הבן שלו או הדוד שלו אומר או מסמס לו משהו. תראי לאן הגיעה הרכילות הרדודה הזאת.
"אני יודע עם מי רבין או פרס התייעצו? אני מניח שכל אבא מתייעץ עם הילדים שלו, אבל נתניהו צריך להיכנס לבלון, לסגור אותו ולהתנתק מבני משפחתו. זה כל כך מופרך וכל כך פוליטי. אם נתניהו יחבור מחר לשמאל, כמו שקרה לגדעון סער ולנפתלי בנט, הוא יהפוך ליקיר האומה. יסגרו לו את התיקים, יאתרגו אותו. אבל הוא לא הנושא. הנושא זה אנחנו, החיילים מאחוריו, 3 מיליון מצביעים שסוקניק וקוטלר קוראים להם בורים ואוכלי עשב. הם הבעיה של השמאל. לא נתניהו. נתניהו הוא השליח, ומי שהולך בחוד חוטף את הכדור".
איך נתניהו האשכנזי, האליטה שאתם כל כך יוצאים נגדה, איש קיסריה, הסיגרים והשמפניות - מוביל את מחנה הליכוד?
“כי כשקמה המדינה, רוב ההנהגה הייתה אשכנזית, היו פערי תרבויות ופערים אחרים, אבל אנחנו כבר ילידי הארץ, ובליכוד יש הרבה יותר מזרחים מאשר בעבר. לכן אני מאמין שהליכוד מצפה שיהיה ראש ממשלה מזרחי מתוכו. זה תהליך. לא ירחק היום והוא יקרה. כי בהכללה גסה רוב האשכנזים מצביעים לשמאל ורוב המזרחים הם מצביעי ימין, אם זה לא יקרה בעשורים הקרובים, אבין שיש בעיה, אבל הטענה שלי תהיה כלפי מצביעי הליכוד ולא כלפי השמאל, כי משם אני לא מצפה שתבוא הישועה".
תנסה להתמודד על ראשות הממשלה?
“אני לא חושב על תפקיד מהסוג הזה. אין לי אספירציות כאלה. אני ממש לא שם. אחת הסיבות היא שיש במדינה הזאת הרבה כפיות טובה כלפי ראשי ממשלה, בטח מהימין".
כאילו לא חלפו 40 שנה מאז נאום הצ'חצ'חים, ובשבועות האחרונים הוצפה הזירה הפוליטית בביטויי גזענות חדשים. גדי סוקניק היה הראשון שהצית את הלהבות כשטען ש"נבחרי הליכוד הם ברמה נמוכה של אינטליגנציה, תרבות ושיח". מיד אחריו יצא גם הקומיקאי גיל קופטש באמירה שעוררה סערה, כששאל בראיון “איזה ספר קראתם לאחרונה, הביביסטים? אתם יודעים רק לכתוב קללות וגם זה עם שגיאות כתיב".
גם פרופ' נמרוד אלוני, בנה של שרת החינוך לשעבר שולמית אלוני, פרסם מאמר ובו טען כי “מן הצד האחד נמצא המחנה הביביסטי שזכה להגדרה עצמית בביטוי ‘כוח, כסף וכבוד' על ידי אחד ממוביליו, ומן הצד האחר ניצב המחנה המציג עצמו כמהוגן, הומני ומשכיל".
אמסלם לא יודע את נפשו מזעם. “הגזענים נמאסו עליי", הוא אומר, “ליאיר לפיד יש בקושי 12 שנות לימוד והוא ראש ממשלה, אבל אני זוכר את הבדיחות שעשו על דוד לוי רק בגלל שהוא לא ידע אנגלית. אני בז למי שמדבר ככה, אני מצפצף על כל אלו שכותבים עלינו בהתנשאות, כי אני יודע שהם לא הגונים ולא ישרי דרך ונקיי דעת.
"מה אפשר לצפות מהבן של אלוני? אני בטוח שכילד קטן, העוזרת שלו בבית הייתה אמסלם או פרג'ון. אני בטוח שהמוסכניק שלו זה אפללו או ביטון. אני טוען, הכלבים נובחים והשיירה עוברת, והתפקיד שלנו הוא לבצע שינוי ולא לשמוע את נערות המקהלה של השמאל שנובחות כל היום. זו הססמה של אמסלם דוד: אתם תמשיכו לנבוח ואנחנו נמשיך לעשות".
מה השתנה מאז נאום הצ'חצ'חים?
“שום דבר. רוב המזרחים מתפקדים לליכוד והאשכנזים ברובם משתייכים לגוש השמאל או המרכז. זה לא שאין אשכנזים בימין או מזרחים בשמאל, אבל רוב אחינו המזרחים מצביעים עבור הליכוד, וכיוון שרוב אנשי השמאל הם גזענים שפלים שמתנשאים וחושבים שיש פה איזו עליונות של גזע לבן, לכן מטבע הדברים הם מקטלגים את הימין המזרחי כאנשים נחותים, רפי דעת.
"כמו בתקופת העבדות האמריקאית, הם באמת מאמינים שהם נשואי עם, אליטה שצריכה לשלוט ולהעליב, ופשוטי העם צריכים לעבוד בשדות ובשווקים, בטח לא בכנסת. זה התחיל כשאנשי השמאל באו למדינה, השתלטו על המערכות ומינו את אנשיהם וזה ממשיך בכך שהם שולטים עד היום ב־90% מכל המערכות. יש להם רוב בפרקליטות, במערכת המשפט, בתרבות, בתיאטרון, ביחידות הנבחרות בצבא, באקדמיה. מה קרה, הם המוכשרים היחידים בשכונה?".
מאז הקמת המדינה חלפו מעל 70 שנה, ובעשורים האחרונים הליכוד שלט במדינה ולא השמאל
“זה שאנחנו היינו בממשלה לא הפך אותנו לשולטים באופן מעשי. תרדי קומה ותמצאי את השמאל בכל מקום: הרמטכ"ל אמר לא מזמן ש־70% מהלוחמים באים מהפריפריה, אבל ב־8200 אין כזה יחס בין הפריפריה למרכז. זה לא קורה סתם, יש יד מכוונת. יש אטמוספירה בצבא, ואם לא תשנה אותה, היא לא תשתנה מעצמה. באקדמיה זה יותר מורכב.
"אתה רוצה לעשות דוקטורט אבל צריך גם אמצעים וגם להתפרנס במקביל, אז יש מלגות ומשרות, ואם אתה בא מתרבות מסוימת, אתה לוקח את מי שדומה לך. רוב המרצים באקדמיה היום הם אנשי שמאל מהאליטה האשכנזית, גם רוב הפרקליטים ורוב מוחלט של שופטים. בבית המשפט העליון יש היום רק שופט מזרחי אחד. הכל הפוך. האליטה מקללת אותנו, בזה לנו, חושבת שמדינת ישראל היא של אבא שלה. ואת זה אני רוצה ומתכוון לשנות".
באיזה אופן?
“אנחנו מתכוונים להביא את אנשי הליכוד, שרובם לא פחות משכילים מהשמאל, לא פחות חכמים ממנו ובטח שלא פחות ציוניים, לכל הצמתים במדינת ישראל. באקדמיה, בתרבות, בצבא, בבתי המשפט, בפרקליטות. הם לא ימשיכו להיות רק סוהרים בבתי הסוהר וקופאיות בסופר. אנחנו נקבל את חלקנו בדיוק כפי שהוא משתקף בחלק שלנו באוכלוסייה".
לאקדמיה, לתרבות ולבתי המשפט מגיעים דרך השכלה ועבודה קשה, לא דרך שיקולים פוליטיים
“זאת טעות, כי הסטטיסטיקה לא משקרת, ומה שקורה במדינת ישראל הוא לא טבעי. אני כלכלן במקצועי, ועוסק המון שנים בסטטיסטיקה, וכשאני נכנס לעומק הבדיקה, משהו פה לא טבעי. איך ייתכן שיש רק שופט מזרחי אחד בבית המשפט העליון ומיעוט מזרחי באקדמיה, בצבא ובשירות הציבורי הבכיר? כי בחרו את הכי טובים?
"אבל אם 50% ממדינת ישראל הם מזרחים, ורק אחד מתוכם הוא הכי טוב, אז יש פה יד מכוונת וגזענות כלפי המזרחים. כמובן שיש אשכנזים טובים והגונים כמו למשל החרדים, שגם כלפיהם יש גזענות של האליטה, שבזה לכל הדרגים הנמוכים, ושולטת בכיפה ולכן לא מתקבל על דעתה שאנשים כמונו יהיו בכנסת ויחוקקו חוקים".
למה שהאליטה תרדוף דווקא מזרחים?
“כי גזען צריך לחפש מישהו שונה ממנו כדי להתגזען עליו. הוא לא יכול להתגזען על עצמו ועל בני מינו. נוח לו ליצור קבוצה שונה ממנו להשתלח בה. והיות שהמזרחים הם אנשי תרבות וערכים יהודיים עמוקים, השמאל רוצה לקעקע את יסודותיהם היהודיים דווקא וטוען שהם פרימיטיביים. וחשוכים. לכן אני טוען שהבחירות האלו הן על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושהרפורמה הראשונה צריכה להיות במערכת המשפט.
כי בית המשפט העליון הוא אולטרה ליברלי ופרוגרסיבי, שלקח לו כיעד למחוק את הזהות היהודית בשם השוויון והליברליזם. מה שהוא לא מבין זה שאם הנינים לא יכירו את הזהות היהודית, לא תהיה מדינה יהודית. לכן בלי רפורמה משמעותית במערכת המשפט, בפרקליטות ובמשטרה - נאבד הכל".
המדינה היא יהודית אבל גם דמוקרטית. כשמתקיימת פגיעה בערכים בשם הדת, למשל בזכויות נשים, בית המשפט העליון אמור לשבת בחיבוק ידיים?
“אם אתה מאמין במסורת ישראל ובדת היהודית, אתה מאמין שהיא ניתנה מהקדוש ברוך הוא והיא מלווה ושומרת על העם היהודי אלפי שנים. אם מעמיקים ביהדות, רואים עד כמה כבודה של האישה גבוה בתפיסה הרוחנית היהודית. אבל יש כללים. בג"ץ לא יכול להחליט שלא לאכול חמץ בפסח לא מתאים לנו יותר, ושאם פעם עשינו ברית מילה, היום זה לא רלוונטי. זה כמו שאדם יגיד, אל תכפו עליי לא ללכת עירום ברחוב. הייתי אומר לו, יש כללים ברורים לחברה. וזה מה שלא מובן לבג"ץ, שיש כללים לשמור עלינו כמדינה יהודית".
בג"ץ רואה במניעת אכילת חמץ ליהודים חילונים בפסח כפייה דתית
“איסור על החמץ שלא ייראה ולא יימצא הוא שבוע בשנה ואחד מבסיסי הדת. מה הייתה אומרת תמר זנדברג לעליון אם הייתי מבקש לעלות להר הבית ברמדאן עם פיתה פלאפל? היא הייתה צועקת שאיך אנחנו לא מתביישים לפגוע ברגשות המוסלמים ולהתאפק לאכול מול העיניים שלהם רק חודש בשנה. וכך גם המאבק על תחבורה ציבורית בשבת במרחב הציבורי ועל חנויות שסגורות בשבת כדי לאפשר יום מנוחה לקופאיות ולנהגים. המאבק היום בין ימין ושמאל הוא על זהותה היהודית של מדינת ישראל".
בכל שנותיו בכנסת הרבה אמסלם לעסוק בתפקוד המשטרה וקידם יוזמות חקיקה להפרדה בין עמדת המשטרה להחלטת הפרקליטות. הדבר נבע בין היתר ממעצרו הטראומתי על ידי המשטרה ב־2003 בחשד למעורבות בזיוף טופסי התפקדות לסניף מפלגת הליכוד, מעצר שהסתיים בסגירת התיק נגדו. “מי שלא חווה מעצר של בן אדם נורמטיבי לא מבין במה מדובר", הוא נזכר.
“באו בבוקר, עצרו אותי ולקחו אותי לעבודה כדי להשפיל אותי מול העובדים שלי, אחר כך זרקו אותי לחדר עם 40 איש, ישנתי על הרצפה עם ג'וקים ועכברים בלי שאני בכלל מבין על מה ולמה. רק במדינת ישראל עצור הוא עלה נידף ברוח, ולכן אני לא מתפלא שגל הירש וניר חפץ ושלמה פילבר הרגישו כפי שהרגישו. הייתי ממליץ לעשות את זה לכמה שופטים בעליון כדי שיבינו מה עובר על בן אדם נורמטיבי לפני שהוא מוכן לחתום על כל מיני דברים".
בתפקידו כשר הדיגיטל ניסה לבטל את נבחרת הדירקטורים, ואולם המהלך נבלם בידי בית המשפט העליון. לפני כן ניסה לקדם חוק שיסיר את חובת המועמדים לתפקידי דירקטור להצהיר על זיקה פוליטית לשר הממונה, אך החוק לא אושר. הוא חתום על חוק ההמלצות וחוק המפלגות והיה בין יוזמי חוק יסוד “ירושלים כבירת ישראל". עם כינון ממשלת השינוי עבר לספסלי האופוזיציה. “הרגשתי סוג של הקלה", הוא מודה. “כשר יש לך אחריות הרבה יותר כבדה. אני גם לא איש של כבוד ואפילו איימתי על המאבטחים שאקח להם את הבוטקה שבנו לי בחצר".
ההקלה הזו לא באה לידי ביטוי בהתבטאויות שלך נגד ממשלת השינוי
“זה לא ממשלת שינוי, זו ממשלת ערב רב, שאין קשר בין חבריה. הדבר היחיד שחיבר אותם זה שנאה לאחד המנהיגים הדגולים ביותר בעולם. הם הפכו את נתניהו לנסראללה כמעט. ליותר שנוא מאבו מאזן. מה מחבר בין אלקין לבין זנדברג? בין איילת שקד לניצן הורוביץ? אחד אמר ימינה והשני אמר שמאלה. זו לא הייתה ממשלה, זה היה אנדרוגינוס מטעם השמאל שהתעלל במדינה שלמה".
הממשלה הייתה יותר ימנית מנתניהו: בנט, סער, שקד, כהנא, טרופר
“זה שאתה מומר עם כיפה לא הופך אותך לדתי. האג'נדה הייתה שמאל על מלא".
היו גם דברים חיוביים בשנה הזו: עברנו קורונה בלי סגרים, השקט בדרום נשמר, האבטלה התכווצה, הכלכלה התחזקה
“הקורונה נבלמה בגלל החיסונים של נתניהו. למה שנעשה סגרים כשיש חיסונים? והממשלה לא עשתה שום דבר בשביל האבטלה, כי כשהקורונה נרגעה, אנשים חזרו למקומות העבודה שלהם. חמאס לא ירה קסאמים לא בגלל בנט או מנסור עבאס, אלא כי בתקופתנו הוא חטף מכה קשה והיה צריך להתאושש ממנה. זה ממש לא בנט. בנט ייזכר לדיראון עולם כי הוא רימה ציבור שלם, גנב לו את הנשמה, את האידיאולוגיה והעביר את השלטון לשמאל בשביל טובת הנאה אישית. הוא מושחת ברמה הכי עמוקה שיש. הוא יירשם בהיסטוריה בצורה הכי עלובה. אי אפשר יהיה לקרוא לו אפילו ראש הממשלה לשעבר".
גם עידית סילמן, עמיחי שיקלי וניר אורבך, שאתם מחבקים היום, יצאו לדרך עם בנט
“הם נלקחו שבויים בניגוד לאידיאולוגיה שלהם. בנט גרר אותם בכוח, וברגע שיכלו, השתחררו. אני אומר, כל הכבוד להם, מודה ועוזב ירוחם. בלעדיהם היינו ממשיכים עם הממשלה הפלסטינית".
איתמר בן גביר?
“יהודי חם ואוהב ישראל. גם אם אני לא מסכים עם כל מה שהוא עושה, טובת ארץ ישראל לנגד עיניו. אני לא מסכים עם הרבה התבטאויות שלו, אבל אני מעדיף אותו על כל אויבי ישראל".
גם כשר בממשלה?
“מבחינתי, בן גביר עדיף לעם ישראל על ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי".
גם אתה שואף לתפקיד שר?
“אני שואף לעזור לעם ישראל איפה שאני נמצא. ואם לא ארגיש ככה, אלך לעשות דברים אחרים. אני אוהב ללמוד, לקרוא, זה מרגיע את הנפש. פעמיים כשהייתי שר אמרתי לנתניהו, קחו את התיק שלי ותנו למישהו אחר. אין לי שאיפות אישיות. אני רוצה לשנות וחשוב לי המעשה, לא התפקיד. אם מישהו יוכל לעשות משהו, אני אחריו, שורף לו את הארגזים. היות ואני רואה כרגע את הנושא היהודי כסכנה הקיומית ביותר בגלל בית המשפט העליון, אז אם לא יהיה מישהו מהליכוד שיקח על עצמו את המשימה, אקח את שר המשפטים. אשמח להיות שר המשפטים במדינת ישראל למרות הסיכונים שכרוכים בכך".
אילו סיכונים?
“זו מערכת שיורה בכל מי שבא ורוצה לתקן אותה. זה לא טיול בגן אחרי הצהריים ככה נעים. זו משימה שאפשר להיפגע בה. אבל אם רוצים להציל את מדינת ישראל, זה התפקיד הכי חשוב בעת הזאת".