ישראל נענתה למאמצים המצרים לאפשר לרשות הפלסטינית להפיק גז טבעי משדה הגז "מרין" שמול חופי עזה, כך דווח היום (ראשון) באתר אל-מוניטור מפי גורמים בשירות הביון המצרי ובאש"ף.
על פי הדיווח, מצרים ניהלה במשך מספר חודשים שיחות דו-צדדיות וסודיות, זאת לאחר שנים של התנגדויות ישראליות להפקת גז טבעי מול חופי עזה מסיבות ביטחוניות. השדה, שנמצא כ-30 ק"מ מערבית לחוף עזה, התגלה בשנת 2000 על ידי בריטיש גז (כיום BG Group) ומכיל יותר מ-1 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. עלות פיתוח השדה מוערכת בכ-1.2 מיליארד דולר.
הבכיר בשירות הביון המצרי אמר לאל-מוניטור בעילום שם כי "משלחת כלכלית וביטחונית מצרית דנה במשך מספר חודשים עם הצד הישראלי בסוגיית התרת הפקת גז טבעי מול חופי עזה. המשלחת הצליחה סוף סוף להגיע לפשרה שתועיל לכל הגורמים הרלוונטיים, שהחשובים שבהם הם ישראל והרשות הפלסטינית".
ב-21 בפברואר 2021 חתמו הרשות הפלסטינית ומצרים על מזכר הבנות על פיתוח שדה הגז הימי בעזה. במסגרת ההסכם, חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית והרשות הפלסטינית ישתפו פעולה בפיתוח שדה הגז, העברת גז לאזורים הפלסטיניים ואולי ימכרו אותו למצרים. הבכיר המצרי הסביר כי ישראל דרשה להתחיל באמצעים מעשיים להפקת גז משדות עזה בתחילת 2024.
חבר הוועד הפועל של אש"ף אמר לאל-מוניטור בעילום שם כי מצרים הודיעה לרשות הפלסטינית על אישורה של ישראל להתחיל בהפקת גז פלסטיני מול חופי עזה. הוא ציין כי הדבר בא לאחר לחץ פוליטי שהפעילו מדינות אירופה על ישראל לספק את צרכיהן לחלופות לגז הרוסי במסגרת ההסכם מצרים וישראל יפקחו על תהליך ההפקה, חלק מהגז ייצא למצרים וחלק הארי ממנו ייצא על ידי ישראל לאירופה דרך יוון וקפריסין. ההכנסות הכספיות מתהליך ייצוא הגז הפלסטיני יחזרו לרשות, כאשר חלק מהכנסות אלו יוקצו לתמיכה בכלכלת עזה.
בינתיים, נראה שחמאס לא רוצה לצאת בידיים ריקות מההכנסות מהפקת הגז מול חופי עזה. במהלך אירוע שנערך בנמל עזה ב-13 בספטמבר, הניחו הפלגים הפלסטיניים את אבן היסוד "למסדרון ימי המקשר את רצועת עזה עם העולם החיצון", וחנכו ציור קיר שעליו נכתב "הגז שלנו הוא זכותנו". בנאומם במהלך האירוע דרשו ראשי הפלגים לאפשר לפלסטינים ליהנות ממשאבי הגז שלהם, והדגישו כי "לא יאפשרו לישראל לגנוב אותו".
שדה הגז הימי מרין התגלה בספטמבר 2000. השדה ממוקם כ-36 ק"מ (22 מייל) מהחוף, קידוח "מרין 1" נקדח לעומק 1,895 מטר, כשעומק המים באתר הקידוח כ-550 מטר.
באפריל 2018, חברת BG (שהפכה לחברת בת של תאגיד האנרגיה "רויאל דאטש של") ויתרה על הזכיות בשדה והם עברו חזרה לקרן ההשקעות הפלסטינית (PIF) בתנאים שלא פורטו. ביוני 2018 הודיעה הרשות הפלסטינית שתתחיל בפיתוח המאגר והחלה במשא ומתן עם חברת אנרג'יאן על הסכם פיתוח.