היום (ראשון) מציינים בישראל את יום הזיכרון השנתי לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, שנרצח בהתנקשות פוליטית בעת כהונתו לפני 27 שנים, על ידי המרצח יגאל עמיר. בשעה 13:00 התקיים במשכן נשיאי ישראל בירושלים טקס הדלקת "נר יצחק", במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ובהשתתפות בני המשפחה, שרים, חברי כנסת, חיילים, תלמידים ומוקירי זכרו של רבין.
בשעה 15:00, נפתח בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים טקס האזכרה הממלכתי במעמד משפחת רבין, נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, יו”ר הכנסת היוצאת ח"כ מיקי לוי, נשיאת ביהמ”ש העליון השופטת אסתר חיות ונבחרי ציבור.
הנשיא הרצוג: "27 שנים לרצח. ועדיין קשה להאמין. 27 שנים להתנקשות הנפשעת ששינתה את פניה של החברה הישראלית. 27 שנים לאחד הפיגועים הקשים שידעה מדינת ישראל. שהרי איך עוד אפשר לכנות רצח מתוכנן, בדם קר, של ראש ממשלה ושר ביטחון, של רמטכ"ל – גיבור ישראל, של מאחד ירושלים. פיגוע מתועב, מפלצתי, נגד עם שלם, נגד חברה שלמה; שבוצע בעזות מצח נוראה. רצח שאין עליו מחילה וכפרה. רצח שאין עליו מחילה וכפרה. רצח שהכתים לנצח את ספר דברי הימים של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".
"מכובדי, בשנת 1994, אמר רבין את הדברים הַנְּכוֹחִים הבאים, ואני מצטט: ״אנחנו נמצאים בימים אלה באחת השעות הגורליות והחשובות ביותר של העם היהודי. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך עיצובו של העם היהודי ועיצובה של המדינה לדורות. זוהי שעה של התחבטויות קשות, גם ויכוחים סוערים; אבל חשוב שכולנו נדע כי תהיינה אשר תהיינה ההחלטות, אהבת ישראל אמיתית שורה עליהן ולנגד עיננו תמיד המימרה העתיקה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'. אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו – ובין שמתנגדים להם – כולנו אחים... וגורל אחד לכולנו". כך אמר יצחק רבין", הוסיף הנשיא.
עוד הוא אמר כי "הסיבה שהדברים הללו מצלצלים באוזנינו, היום, כאילו נכתבו אך אתמול, היא שהם מתמצתים אמת נצחית, לא פחות. ההיסטוריה היהודית - מאוּר כשדים לכיכר הירדן, מהארץ המובטחת למצרים, מסיני לכנען, מיהודה לישראל, מחורבן ו-2000 שנות גלות לשיבת ציון ותקומת ישראל, מארץ מולדתנו לתפוצות ובחזרה - הייתה, ותמיד תישאר, רצופה בצמתים גורליים בהם אנו נדרשים לבחור – בַּיחד שלנו. לבחור לדבוק באותה מימרה עתיקה שציטט בזמנו רבין, כפי שציטטו, ועוד יצטטו רבים, לפניו ואחריו, במעלה הדורות: ״כל ישראל ערבים זה לזה". באקדחו השלוף, בשלושת הקליעים, הרוצח המתועב ששלח יד באחיו, בגד בערך המקודש הזה. בגד בנו. בעצימת העין, בהסתה רעילה ובאדישות פושעת, חולל הערך המקודש הזה.
"אם יש דבר שאני חושש ממנו, הוא שנעשה לעצמנו חיים קלים ביום הכואב והמורכב הזה. הרי ברור לכולנו שלעמוד ולהגיד שהלקח הוא שאסור לרצוח ראש ממשלה, זה לעשות לעצמנו חיים קלים. הרי ברור לכולנו שלעמוד ולומר שאלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה, זה מובן מאליו; וגם זה - לעשות לעצמנו חיים קלים. זה לא מספיק".
עוד אמר הרצוג: "בעיניי הלקח המרכזי של היום החשוב הזה הוא להיזכר שוב ושוב ביסודות שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. להיזכר בחשיבותה של היכולת להכיל מורכבות, להכיל עימותים, להכיל את גווני החברה הישראלית - גם את מי שחושב אחרת, שמאמין אחרת, שהצביע אחרת. לא לעשות לעצמנו חיים קלים. לא למחוק אף אדם, אף קהילה, אף מחנה. מחיקה היא החרמה; מחיקה היא השתקה ושלילת לגיטימציה; מחיקה היא האשמה בבגידה; מחיקה היא השוואה לנאצים. מחיקה היא אלימות מכל סוג. לא לעשות לעצמנו חיים קלים. להבין שהדרך היחידה – היחידה! - להתמודד עם המחלוקת העמוקה, הנוקבת, המטלטלת – היא פשוט לשבת סביב אותו שולחן, לדבר, לגבש עמדה ולפעול. גם כשקשה. גם כשהראש שלנו מתפוצץ מלשמוע עמדה של מישהו אחר. מחלוקת היא מאפיין כל כך בסיסי, מקיים ומצמיח, גם ביהדות וגם בתרבות הדמוקרטית, שאני באמת תוהה לפעמים איך היא הפכה למילה שלילית ומאיימת. הגיע הזמן לשנות את זה. בידנו הדבר".
"אני פונה מכאן לנבחרי ומנהיגי העם בישראל, ואומר: ברגע הקריטי הזה, יש בכוחנו לפנות את הפניה הנכונה בצומת הערבות ההדדית. עיני הציבור נשואות אליכם, וזוהי שעת המבחן שלכם כמנהיגים. אל תעשו לעצמכם חיים קלים. זו לא חוכמה גדולה לדבר על ערבות הדדית בחגים ובשמחות; זה לא אתגר גדול להסכים עם מי שחושב כמוך; זו לא גבורה גדולה להקשיב לדברים שנעימים לאוזניך. כעת, כשננעלו הקלפיות, נגמרו הקמפיינים ונספרו הקולות – יש להציב בראש סדר היום את הערבות ההדדית, ולומר – כולנו, מכל הקשת הפוליטית, ממשיכים מפה רק ביחד".
"הרשו לי להדגיש: המצב הפוליטי המורכב בישראל מציב בפנינו אתגר בקנה מידה היסטורי; תוצאות הבחירות שיקפו לנו שאנו חצויים, והאחריות, מכאן ואילך, היא על כל השחקנים הפוליטיים, ובראש ובראשונה על מי שידם על העליונה, מי שעוצמתם הפוליטית גדולה יותר. עליהם מוטלת האחריות לפנות אל אלו הרחוקים מעמדותיהם ולומר להם – אחינו ואחיותינו אתם. אני פונה למנצחים ואומר להם את מה שאמרתי לאורך השנה האחרונה גם לקודמיהם, ליריביהם הפוליטיים: אינכם חייבים לוותר על תפיסת העולם שבשמה נבחרתם; אך בה בעת – נהגו כבוד זה בזה. חבקו את אחיכם ואחיותיכם מהצד המפסיד. הֱיוּ קשובים לצרכיהם, לכאבם, לחלומותיהם. זִכְרוּ: הבחירות בישראל הן לא "משחק סכום אפס". אל תפחדו להתפשר ולהגיע לעמק השווה, כדי למנוע שֶׁבֶר וְקֶרַע בְּתוֹכֵנוּ".
"למחנה המפסיד אני אומר: המדינה לא נגמרה ולא נחרבה. יש לכבד את ההכרעה הדמוקרטית. המשיכו להשמיע את קולכם ולהיאבק על עמדותיכם, כמו בכל דמוקרטיה בריאה. לכל אחינו ואחיותינו בישראל ובתפוצות; לכל מי שמשמיע קולות חרדה ודאגה בארץ ובעולם - אני אומר: כולנו מחויבים לגורלה של מדינת ישראל, כולנו מחויבים לקווי המתאר הבסיסיים שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על שלטון החוק, זכויות האדם והאזרח, וכבוד לכל קבוצות המיעוט בתוכה. נמשיך לשמור מכל משמר על היסודות שלנו כעם, כחברה וכמדינה".
לאחר נשיא המדינה, ראש הממשלה יאיר לפיד נשא דברים גם הוא: "רצה הגורל והאזכרה הזו, ליצחק רבין מתקיימת רק כמה ימים אחרי שמדינת ישראל הלכה לבחירות וחזרה מהן שוב מפולגת, שוב כועסת, שוב מאיימת להתפצל ל"אנחנו והם". אין "אנחנו והם", רק אנחנו. רצח רבין היה נסיון התנקשות בעצם הרעיון של חיים משותפים. שרדנו אותו בקושי, אבל הפצעים עוד לא נרפאו. תפקידנו לרפא אותם כל יום מחדש".
"אנחנו פה יחד. דתיים וחילונים, ימנים, שמאלנים ואנשי מרכז. חילוקי הדיעות הם עמוקים, הם אמיתיים, לפעמים הכרחיים, אבל מעל הכל - יש לנו אחריות משותפת. צה"ל הוא של כולנו. המשטרה היא של כולנו. המערכת המשפטית היא של כולנו. התנ"ך הוא של כולנו. רוב מוחלט של אזרחי המדינה מאמינים בשלטון החוק, בערכים דמוקרטיים, בכבוד הדדי. רוב מוחלט של הישראלים רוצים יהדות שמחברת אותנו, לא יהדות שהיא כלי פוליטי ובטח לא יהדות שהיא אישור לאלימות. רוב מוחלט של אזרחי ישראל לא מוכנים שהשנאה תנהל את חייהם. לא מוכנים לשנוא את השכנים שלהם, את אלה ששירתו איתם בפלוגה, את מי שיושב איתם לשולחן השבת", הוסיף לפיד.
"אנחנו צריכים להחליט עכשיו, ברגע הזה, לאן המדינה הולכת. אנחנו קרובים לנקודת האל-חזור, אבל זה עדיין בידינו. אנחנו עדיין יכולים לשנות כיוון. המציאות היא לא תוצאה בלתי נמנעת של דמוגרפיה או גיאוגרפיה, היא תוצאה של הבחירות שנעשה וההחלטות שניקח. הממשלה בראשה אני עומד הפסידה בבחירות שנערכו בשבוע שעבר. אני לא מתכונן לבזבז את חיי בלשנוא את מי שניצח. אני לא מתכונן להפנות את גבי לאלה שלא בחרו בנו. מי שמאמין בדמוקרטיה הישראלית כשהוא מנצח, צריך להאמין בה גם כשהוא מפסיד. אין תסריט ואין מצב שבו ניכנס לממשלה החדשה. נילחם מהאופוזיציה על השקפת עולמנו ועל הערכים של ציבור ענק שבחר בנו. נילחם - עד שנחזור לשלטון. גם זו מורשת רבין, גם זה חלק מהביוגרפיה שלו, לא לוותר לעולם על מה שאתה מאמין בו".
לפיד המשיך ואמר: "אם בינתיים הממשלה הנבחרת תעשה דברים טובים למען אזרחי ישראל, נתמוך בהם. נהיה אופוזיציה לממשלה, אבל לעולם לא נהיה אופוזיציה למדינה. ביום שלישי בלילה היו הרבה אנשים הלומי צער שחשבו ואמרו שזה סופה של המדינה. הם טועים. בדיוק כמו שטעו אלה שאמרו את זה אחרי רצח רבין. בדיוק כמו שטעו אלה שצעקו את זה כשאנחנו הקמנו את הממשלה שלנו. יחד עם זאת אני לא מציע לממשלה החדשה להקל ראש בתגובות האלה. זהו כאב אמיתי של אנשים שחלומם התנפץ. זו חרדה אמיתית של אנשים שמרגישים שיש התקפה על אורח חייהם ועל הערכים החשובים להם ביותר".
"התגובה הנכונה היא לא להתייאש, אלא להיאבק על הערכים האלה. יצחק רבין היה חייל בצבא השלום. אני חייל בצבא הדמוקרטיה. זוהי מלחמת התקופה. אנחנו נגן על הדמוקרטיה הישראלית ונשמור עליה מכל משמר. נגן על שלטון החוק ועצמאות בית המשפט. על כבוד האדם. על הבטחתה הנחרצת של מגילת העצמאות ל- "שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין... (ל) חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות'. הדמוקרטיה שלנו אולי לא מופיעה בכתבי הקודש, אבל הטקס הזה הוא תזכורת לכך שהדמוקרטיה שלנו מקודשת בדם. יצחק רבין נרצח בידי מי שהסתה אלימה גרמה לו להאמין שהוא לא צריך לקבל את הכרעת הבוחר. גם את זה עלינו לזכור ולא לשכוח. זה יהיה עלבון למקום הזה, זו תהיה פגיעה בזכרו של רבין ובזכרם של כל החללים המונצחים פה על ההר, אם נמשיך בהתמכרות ההרסנית לפיצול של "אנחנו והם". אין "אנחנו והם" בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. אין "אנחנו והם" בליל הסדר או כשעומדים יחד בתור בטיפת חלב".
"אנחנו חייבים לה, אנחנו חייבים ליצחק רבין, לא לוותר. לעולם, לעולם, לעולם לא לוותר. להיאבק על הטוב המשותף. לא לתת למדינה הזו להתפרק לשבטים זועמים. אני לא מוכן שהמדינה הזו תקרוס תחת מריבות פנימיות ושנאה מפני שאני יודע איך זה נגמר. זה נגמר בשלוש יריות אקדח, זה נגמר כאן. בטקס הזה. במקום הזה. אין שום טעם באזכרה הזו, אין שום טעם ביום הזה, אם לא נלמד מזה משהו. אם לא נפיק את הלקח. הדבר שעלינו ללמוד מחייו ומותו של יצחק רבין, הוא שאהבת מולדת היא קודם כל ולפני הכל אהבת האנשים שחיים אתך ביחד באותה מולדת. יהי זכרו ברוך", סיכם ראש הממשלה.