ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ משה גפני קיימה היום (שני) דיון על יוקר המחייה בישראל ועליית הריבית הצפויה. ובמרכז הדיון עמדה סקירה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על מצב הכלכלה במשק. הנגיד העריך כי האינפלציה תחל לרדת ברבעון הראשון של 2023, ובעניין העלאות הריבית הסביר כי "לא נותרה ברירה נוכח עליית האינפלציה".
הנגיד יודיע היום: הריבית תעלה מעבר ל־3.5% לשנה
מדד אוקטובר הפתיע לרעה: קצב האינפלציה - 5.1% לשנה
בסיום הדיון גפני ביקש לבדוק אפשרות ליזום הצעת חוק שתקבע כי בעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה, "במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "היה לנו דיאלוג בין נגיד הבנק לביני, לגבי בנק ישראל והיחסים עם ועדת הכספים והכנסת, אני מבקש לומר מה שאמרתי לו: הוועדה בראשותי עשתה את חוק בנק ישראל, וקבענו עצמאות מוניטרית לבנק, בוועדה המוניטרית, בה קובעים את הנושאים הכלכליים שהבנק מופקד עליהן. אנחנו לא מתערבים בהחלטות, אבל כמי שמפקח על הממשלה, והרשויות השונות, התפקיד שלנו לבדוק את ההשלכות של מה שקורה.
"אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות - מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחייה, בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחייה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחייה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה, לכן הסקירה קריטית".
הנגיד פתח בסקירה בעניין האינפלציה וציין כי בישראל נכון להיום היא עומדת על 5.1 אחוזים. "אנחנו מעל ליעד, לכן אנחנו נחושים להיאבק באינפלציה, אבל בראייה ובפרספקטיבה של מה שקורה בעולם אנחנו עדיין במצב טוב, ונדאג שנשאר שם. בניכוי מזון ואנרגיה אנחנו עדיין במצב טוב, אבל הגרף צפוף יותר, מחירי האנרגיה בישראל נמוכים ברמה בינלאומית".
הנגיד ציין כי האינפלציה החלה מצד שיבושים בצד ההיצע, "עלויות שינוע שקפצו, יש את מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה. אנחנו רואים התמתנות מאוד גדולה במחירי הגז, אך עדיין זה מחירים מאוד גבוהים לעומת מה שהיה".
בהמשך לכך ציין הנגיד כי "האינפלציה התקבעה בהרבה מקומות במשק הישראלי, כיום האינפלציה היא לא רק כזו שהגיעה מחו"ל, ויש להתמודד עם זה. יש השפעות מסדר שני, אנשים דורשים שכר, יש העלאות מחירים של כל מיני יצרנים וזה מתפשט במשק".
עוד הציג פרופ' ירון כי התחזית לאינפלציה של 14 חזאים בתחום, היא שהיא עלולה לעלות מעט בחודשים הקרובים, "אבל ברמה תהליכית שזה מה שחשוב, אנחנו רואים בתחזית הזו, את האינפלציה יורדת ברבעון הראשון של 2023, ובצורה חזקה יותר ברבעון השני ולקראת הקיץ. מה שקרה ברוסיה טרף את הקלפים, היינו רוצים לעשות את המהלכים בצורה מדודה יותר, אבל זה המצב".
"אנחנו נחושים, עבדנו מספיק מהר ביחס לסטייה מהאינפלציה ועדין לוקח לזה זמן. אפשר לראות מה קורה בארה"ב ובאירופה, נכון שהם חשופים לאנרגיה בצורה הרבה יותר רחבה, אבל הם התחילו להעלות את הריבית בשלב הרבה יותר מאוחר. הצמצום המוניטרי כולל עוד תהליכים".
לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב: "כשאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה - רוסיה, מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו מתכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל יחד עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן".
"יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים 1 ל-1 עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".
בהמשך סיכם הנגיד את הסוגייה: "הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית.
"למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחוייב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".
הנגיד התייחס אף להסכמי השכר הצפויים להתחדש בתקופה הקרובה: "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את 20-22, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה".
"לאחר שנתיים של יציבות מחירים, בשנה האחרונה האינפלציה עלתה, ושחקה את השכר בשנה זו. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה גדולה מדי: הן ברכיב פיצוי רטרואקטיבי והן בבסיס השכר לשנים הבאות. הספרות מראה על קשר בין השכר לאינפלציה, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל".
הנגיד הדגיש כי ישנו צורך לפצות על שחיקת השכר של עובדי המגזר הציבורי אך זאת מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים, ובשני הצעדים. הראשון - לחתום הסכם לטווח קצר, תוך פיצוי מתון על העת האחרונה, עם הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר ב- 2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. השני - לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה ופריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי. "להסכמים רחבים מידי, תהייה פגיעה רחבה מידי בעומק האינפלציה".
הנגיד התייחס גם לריביות על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויוותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית, תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים – בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כך קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מביעים דאגה רבה, העלייה התכופה בריבית יוצרת עלייה ביוקר המחייה, זה נעשה בצורה תכופה מאוד. אנחנו מודאגים שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה, שזה נגיד בנק ישראל. המשק הישראלי הוא משק חזק, והיה ראוי שמי שנמצא במעמד כלכלי נמוך יותר לא יפגעו. אמרתי ואני חוזר ואומר, ועדת הכספים כל עוד אני היו"ר, תדון ותמשיך לדון בכל הנושאים האלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, בנושא הפיקדונות, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה".