לקראת הרכבת ממשלת הימין, חברי הקואליציה החדשה החלו להגיש הצעות חוק, ובהן בולטת הצעת חוק יסוד "השפיטה", העוסקת בבחירת נשיא בית המשפט העליון על ידי הכנסת.
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), מגיש הצעת החוק, יוזם לבטל את שיטת הסניוריטי (בכירות) הנהוגה מאז קום המדינה, שלפיה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון נבחר השופט הוותיק ביותר מבין שופטי העליון, וזאת ללא הליך בחירה הבוחן את כישוריו או את הרקע המקצועי שלו.
לפי הצעת החוק, מליאת הכנסת היא זו שתבחר את נשיא בית המשפט העליון בישיבה מיוחדת ובהצבעה חשאית.
כמו כן, יו"ר הכנסת יוכל להציע מועמדים לתפקיד שאינם מכהנים כשופטי בית המשפט העליון, ובתנאי שהם עומדים בתנאי כשירות מסוימים ושאין מינימום שני מועמדים לתפקיד. שופט בית המשפט המחוזי, שכיהן במשך חמש שנים, או משפטן בעל תואר שלישי במשפטים אשר רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין לא פחות מ־35 שנים - יוכלו להגיש את מועמדותם לתפקיד.
המבקשים להתמודד לתפקיד יידרשו לאסוף חתימות של עשרה חברי כנסת. שינוי נוסף נוגע לאורך הקדנציה. הנשיא ייבחר לתקופה של חמש שנים או עד לגיל הפרישה, אך לא ייבחר אדם שאין לו אופק לשלוש שנים של כהונה לפחות.
הנשיאה הנוכחית של בית המשפט העליון, אסתר חיות, צפויה לפרוש באוקטובר 2023. אם לא יהיו שינויים, מי שצפוי להיכנס לנעליה הוא השופט יצחק עמית. זאת לאחר שהשופט עוזי פוגלמן, שאמור להחליף את חיות לפי שיטת הסניוריטי, הודיע כי לא יעשה זאת, משום שתישאר לו שנה בלבד לתפקיד.
עמית, המזוהה עם הזרם הליברלי בבית המשפט העליון, צפוי לכהן חמש שנים. זו גם אחת הסיבות העיקריות לקריאות וליוזמות לשינוי השיטה. יוזמתו של קרעי היא כנראה רק תחילת המהפכה במערכת המשפט שמתכננת הקואליציה, והיא כוללת את פסקת ההתגברות, מינוי יועצים משפטיים כמשרת אמון, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ועוד.
"שיטת הסניוריטי הקיימת כיום היא סוג של הימור על הסמכות העליונה שקובעת את הרכב השופטים בדיונים ציבוריים חשובים ביותר, ללא בדיקת התאמה לתפקיד", אמר קרעי. "האמון הציבורי הנמוך מאוד במערכת המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון, מחייב חשיבה מחדש בנוגע לבחירת השופטים ובראשם נשיא בית המשפט העליון.
"לאור החילופים הצפויים בעוד פחות משנה, מוצע כי הכנסת היא זו שתבחר את נשיא העליון. זה יגביר את האמון הציבורי, ויהווה בסיס משמעותי לשינויים עתידיים שנפעל לבצע בנוגע לאופיו ולהגדרתו של בית המשפט העליון בישראל וליחסים בינו לבין הרשות המחוקקת".