הפרסום לפיו היועמ"שית, עוה"ד גלי בהרב-מיארה, שוקלת לפתוח במהלך שבסופו ייאלץ ראש הממשלה נתניהו לצאת לנבצרות, על רקע קידום הרפורמות המשפטיות, ממשיך לעורר הדים.
בכיר במפלגת הליכוד ל"מעריב": "הדיווח על נבצרות לנתניהו – איום סרק"
בשיחות שקיימנו עם משפטנים בכירים, אלו טוענים כי עצם ההחלטה של בג"ץ לאפשר לנתניהו להקים ממשלה כאשר הוא נמצא בהליך משפטי ותחת כתב אישום, למעשה שומטת את רב הבסיס המשפטי להוצאתו לנבצרות. עם זאת, הם מדגישים כי נבחנת האפשרות לטעון כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים חריף בעצם עיסוקו של יריב לוין כשלוחו במערכת המשפט, וקידום הרפורמה המשפטית על ידי נתניהו, מה שמעלה חשד שהוא מצוי בניגוד עניינים.
לדברי המשפטנים הבכירים ששוחחו עם מעריב, בשלב זה נבדק נושא ניגוד העניינים, ולא נפסלת האפשרות שבהמשך תוגש עתירה לבג"ץ שתבקש להוציא את נתניהו לנבצרות.
בתוך כך, גם במערכת הפוליטית היו גורמים שעסקו בנושא וידעו להגיד שהתנהלותו של נתניהו מקשה על היועמ"שית שלא לפעול.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בינתיים, תומכי נתניהו נערכים להפגנה במחאה על הכוונה לשקול את האפשרות הזו. בהודעה שהופצה בקבוצת תומכי פעילי נכתב: "הם הדיחו את דרעי, עכשיו הם פועלים להוציא את נתניהו לנבצרות. כולם חייבים להגיע ביום שלישי בשעה 20 לת"א, ממול 'גברת לא חוק' אסתר חיות. אסור לנו לוותר לדיקטטורה השמאלנית".
כיצד ניתן לקבוע שיש ניגוד עניינים? שופט בדימוס מסביר
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר פרופ' עודד מודריק שוחח היום עם ארא"ל סגל וחיים לוינסון ב-103FM על האפשרות שנתניהו ייאלץ לצאת לנבצרות בעקבות הרפורמה המשפטית וניגוד העניינים שלו מול מערכת המשפט.
דרעי ינסה לחוקק חוק שיעקוף את פסילתו בבג"ץ? התובע במשפטו מעריך
הוא הסביר בפתח דבריו כי "הסוגייה של היחס בין המשפט לבין התפקוד של נתניהו כראש ממשלה כבר עלתה לדיון, אולי אפילו בבית המשפט העליון בטח על ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם. יש לזה שני היבטים, שאלה ראשונה - בהיבט העקרוני האם ראש ממשלה יכול לתפקד כראש ממשלה כשהוא נאשם בפלילים. והרי השאלה הזו כבר הוכרעה והתשובה היא חיובית, זה אפשרי. ההכרעה בשאלה העקרונית נקבע כשיש צורך בהסדר ניגוד ענייניים, שאני מניח שהוא חתם עליו, ועכשיו צריך לראות את התכנים של הסדר ניגוד העניינים כדי לראות אם הוא פוגע".
"באופן עקרוני, כל הרעיון הזה של ניגוד עניינים, של הסדר ניגוד עניינים בא כדי לשרת את העיקרון של הרחקת אדם מתפקיד, זה המהלך האחרון שנעשה. קודם כל צריך לעשות כל דבר כדי שישמר אותו בתפקיד ומצד שני גם לא יגרום למימוש של ניגוד העניינים ולכן בא ההסדר הזה. כל עוד ניגוד העניינים איננו מפורט עד כדי כך שמרבית הפעולות שראש הממשלה עושה או יעשה, מציבות אותו בניגוד עניינים, אז אין שום סיבה להכריז על נבצרות, אלא צריך לדרוש ממנו להימנע מדבר זה או אחר".
"מבחינת התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה, כיוון שאסור לעובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים, זו הלכה מפורשת של בית המשפט העליון. מישהו צריך לשקף לממשלה ולראש הממשלה את הדין, מי יעשה את זה אם לא היועץ המשפטי לממשלה? אז אני מבין את כל הרעיון הזה של בחירה על ידי מרבית הציבור וכו'. אבל במציאות הנוכחית, ולדעתי מה שצריך להיות בעקבות הרפורמה והתיקונים, הממשלה נתונה למרות החוק, היא לא נתונה למרות היועץ המשפטי. אבל מי שצריך לשקף להגיד לה, לראש הממשלה, מה הוא החוק, זה היועץ המשפטי".
זה נשמע כאילו שולחים לראש הממשלה איום.
"אם זה כך, לא זו הדרך. צריכה היועצת המשפטית לפנות אל ראש הממשלה ולהסביר לו שפעילות כזו או אחרת נמצאת בניגוד עניינים. אני לגמרי לא רואה את ההשלכות שיש לרפורמה אפילו אם היא תתבצע ככתבה וכלשונה, אני מאמין ואני מקווה שהיא לא תתבצע כך אלא שייערכו בה שינויים שונים ולא מעטים. אבל גם אם היא תתבצע ככתבה וכלשונה, עדיין אינני רואה איזו השפעה יש לזה על משפט נתניהו.
"כל התשובות שאני מקבל מכל מיני אנשים שמציגים את הדבר לפניי, מעלים כל מיני רעיונות שבעיני מופרכים, של שופטים שמצפים לקידום, של איכשהוא בניית הרכב של בית המשפט העליון שיצטרך לדון בערעור של נתניהו על ההרשעה שלו, כולן מין בובות על חוט שיעשו בדיוק מה שהוא מצווה אותם, נראים לי דברים שלא כדאי בכלל לעסוק בזה".
"זה היום בלי הרפורמה, האם האיום לא מתקיים? עדיין שלושת הפוליטיקאים יכולים להטיל וטו על מינוי של אדם לבית המשפט העליון. למה הרפורמה תשנה את המצב? היא אולי תקל על אי המינוי. אני חושב, גם אני הייתי שופט גם אצלי היו משפטים שהיו נתונים ללחץ ציבורי של התעניינות ציבורית וכו', מעולם לא חשבתי לרגע על התוצאה של המשפט, של הסיכויים שלי להתמנות או לא להתמנות ומי ישפיע על זה, זה מין חשד שאני לא מבין מאיפה הוא בא אצל שופטים. ואם יש שופט שעל פיו הוא מתכנן את מהלכיו אז לא יעזור שום דבר, יש רפורמה או אין רפורמה, השופט הזה לא ראוי להיות שופט".
"לא נראה לי שבזה תצלח דרכה של הרפורמה להשפיע על המשפט, אבל אפילו אם רעיונות שבעיניי נשמעים הזויים, ששופטים יכוונו עצמם אל פני השלטון בפסקי הדין שלהם, אפילו כך, אין הבדל כל כך גדול בין מה שקורה היום לבין מה שתעשה הרפורמה. אם ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו היום, אז הוא יכול לכהן גם ברפורמה. אם הבנתי נכון, אסור לו ליטול חלק מעשי בכל הדברים האלה, והדברים שהוא אומר 'אנחנו נקדם את הרפורמה', אולי טוב שלא יאמר אותם, הייתי מצפה ממנו לומר 'אנחנו נקדם אבל נקדם את זה על פי מה נכון ועל פי הדין'".
לסיום התייחס לפסילת מינויו של אריה דרעי בבג"ץ ונשאל אם הופתע מטיעון ההשתק השיפוטי. לדבריו, "לא הופתעתי מהטיעון. הניתוח של ההשתק המשפטי כל כך מאוד מעניין מהבחינה העקרונית המשפטית. אני חושב שמשתיתים אותו על תשתית עובדתית מאוד מעומעמת. כלומר מה בדיוק הוא אמר, אנחנו יודעים מה האו אמר אבל האם ההבטחה של דרעי הייתה הבטחה של לא לחזור לעולם או במשך כמה שנים לתפקיד הפוליטי שלו, זה לא לגמרי ברור. בסופו של דבר זו החלטה של בית משפט עליון וצריך לכבד את הפסיקה שלו".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm