במסגרת ביקורו הרשמי בבלגיה, הנשיא יצחק הרצוג התארח היום (חמישי) בפרלמנט האיחוד האירופי כאורחה של נשיאת הפרלמנט, רוברטה מטוסלה. במהלך הכינוס הרצוג נשא דברים כנואם המרכזי בפני חברי הפרלמנט האירופי וניצולי שואה בכינוס מיוחד לרגל יום השואה הבינלאומי לציון 78 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.
בפתח הכינוס, נשאו השניים הצהרות, בהם חשפה הנשיאה כי שוחחה עם הרצוג על הרפורמה במערכת המשפט בישראל. בתום דבריו של הרצוג צוינה דקת דומיה בפרלמנט האירופי לזכר קורבנות השואה.
בדברי הפתיחה שלה אמרה הנשיאה כי "אנו חולקים את הערכים המשותפים בדבר חברה פתוחה, דמוקרטיה ושלטון החוק שאף פעם אי אפשר לראות אותם כמובנים מאליהם. דיברנו על זה, וצריך לשמר את זה. אנחנו דנו עם הנשיא על ההתפתחויות האחרונות בתחום החוקתי שאנו רואים בישראל, עלינו להמשיך ולהשתמש בחיבור החיובי של האיחוד האירופי בישראל כדי להתחזק ולהמשיך יחד".
בהמשך, אמרה: "לא שתקנו גם מול הזוועות שמבצע המשטר באיראן. מה שאנחנו רואים בעניין השת"פ בין רוסיה ואוקראינה זה משהו שלא רק יש לגנות אלא לפעול נגדו ואנו קוראים למוסדות נוספים לפעול כנגד שיתוף הפעולה הזה".
הרצוג בפרלמנט האירופי: "האנטישמיות שבה ומרימה ראש - אל תעמדו מנגד"
הרצוג הדגיש בדבריו כי "התהום האפילה של השואה היא הלקח הנורא, העמוק והמחייב של אירופה כולה. כשאנו ניצבים יחד, כאן, בלב ליבו הפועם של האיחוד האירופי, אנו מבינים היטב את משימת הזיכרון המשותפת לכולנו; ומכירים בכך שבאתר הזיכרון שאנו עולים אליו לרגל, עלינו לזכור לא רק את השואה והחורבן; אלא גם את הברית הקדושה שנכרתה בצד האסון הנורא: לקדש את זכר הנספים, להעלות על נס את רווחתם של השורדים שעדיין עמנו, ללמד ולחנך לאור לקחיה של הקטסטרופה ההיסטורית שהייתה השואה, ולמנוע את הישנותם של הפשעים המחרידים.
"אנו רואים כיום תנועות מקצווי הפוליטיקה האירופית והעולמית אשר נושאות בגאון את דגלה המכוער של האנטישמיות, שפעם נוספת מאיימת להפוך חברה דמוקרטית ומתורבתת לחברה שאוכלת את יושביה. לצערי הרב התמונה מדאיגה. מדאיגה מאד. השיח האנטישמי לא מתרחש רק במשטרים אפלים, הוא מתרחש בלב ליבו של המערב, הדמוקרטי, החופשי. שנאת יהודים עדיין קיימת. אנטישמיות עדיין קיימת. הכחשת שואה עדיין קיימת.
"ברחבי הרשת נגיף האנטישמיות מופץ במהירות שיא ובלחיצת כפתור. המרחק בין סרטון ויראלי לתקיפה פיזית כמעט לא קיים. המרחק בין פוסט בפייסבוק לניפוץ מצבות בבית עלמין קטן ממה שאנחנו משערים. לציוץ חולני בטוויטר יש יכולת להרוג. ממש כך. האנטישמים שואבים מהפלטפורמות הוירטואליות השראה, רעיונות. הם מוסתים ומלאי כעס כתוצאה משיח מקוון פרוע וחסר גבולות.
"אני קורא לכם נבחרי אירופה: אל תעמדו מנגד! עליכם לקרוא את תמרורי האזהרה, לזהות את התסמינים של מגפת האנטישמיות, ולהילחם בה בכל מחיר. עליכם להבטיח שכל יהודי שחפץ לחיות חיים יהודים מלאים במדינתכם יעשה זאת בבטחה וללא חשש".
"עליכם ועל מדינותיכם לנקוט בכל הכלים – החל בחינוך וחקיקה, וכלה באבטחה ואכיפה על מנת להרתיע ולמגר את השנאה, הגזענות והאנטישמיות באשר הן. עליכם להנחיל לאירופה כולה, את ההבנה שזכות ההגדרה העצמית, הלאומית והריבונית של העם היהודי – היא קדושה, ומוצאת את ביטויה במדינתו הדמוקרטית – מדינת ישראל. לכן, בין היתר, עליכם לפעול לאימוץ מלא של הגדרת האנטישמיות של IHRA- The International Holocaust Remembrance Alliance.
"אני מבקש להדגיש מעל במה זו - את הגבול החמקמק שבין ביקורת על מדינת ישראל לבין שלילת קיומה של מדינת ישראל. מובן שניתן לבקר את המדינה שאני עומד בראשה. מותר לבקר אותנו, ומותר לחלוק עלינו. בדיוק כמו שניתן לבקר אתכם ואת מדינותיכם, מדינתנו חשופה לביקורת כמו כל חברה במשפחת העמים, והדמוקרטיה הישראלית מצטיינת ממילא בביקורת פנימית עזה ונוקבת.
"אבל, וזה ההבדל החשוב והקריטי – אסור שביקורת על מדינת ישראל תהפוך לשלילת עצם קיומה של מדינת ישראל -מדינת הלאום של העם היהודי, שאף הוכרה ככזו על ידי מוסדות הקהילה הבינלאומית. הטלת ספק בזכותה של מדינת הלאום של העם היהודי להתקיים היא לא דיפלומטיה לגיטימית! היא אנטישמיות במלוא מובן המילה, ויש לעקור אותה מן השורש. הכלל הוא פשוט: הביקורת עלינו חייבת לעבור את המבחן הבסיסי של הגינות ויושרה, ואסור לה להפוך -לא לדה-הומניזציה ולא לדה-לגיטימציה.
"מדינת ישראל קמה כעוף החול מתוך השריפה והחורבן הנורא, ומימשה את זכותנו ההיסטורית למדינה במולדתנו עתיקת היומין. בעוד מספר חודשים נציין את יום העצמאות ה-75 של מדינתנו –שתרומתה העצומה לאנושות – ולאירופה בפרט – בתחומים רבים מספור – ובהם מדע, חקלאות, אנרגיה, ביטחון, טכנולוגיה, תרבות, בריאות, חינוך ועוד ועוד – היא עובדה מוכחת.
"עמדנו באתגרים כבירים לאורך השנים האלה: קלטנו גלי עלייה מלמעלה ממאה מדינות, מכל קצוות תבל; ביססנו חברה חסונה ודמוקרטית שמורכבת מפסיפס חברתי שאין שני לו – של יהודים וערבים, בני כל הדתות והאמונות; הוכחנו שנפעל בכל דרך, בכל זמן ובכל מקום, להגן על אזרחינו ועל העם היהודי כולו;
"עמדנו בעוז למול מתקפות שונאינו, ולא פחות חשוב – הושטנו יד לשלום, וכרתנו בריתות והסכמי שלום חסרי תקדים, כולל הסכמי אברהם, ששינו ומשנים את המזרח התיכון מקצה לקצה; ואני מתפלל ליום בו נגיע לשלום גם עם שכנינו הפלסטינים.
"חלק מהותי ובסיסי בצמיחתה של מדינתנו, נשען על קשרים הדוקים ובריתות איתנות עם מדינות אירופה ועם מוסדות האיחוד האירופי. מדינת ישראל ואירופה, קשורים בקשר בל ינתק. האינטרסים המשותפים שלנו, ועוד יותר מכך, הערכים המשותפים, מכתיבים את ההווה שלנו, ומעצבים את העתיד שלנו.
"חירות, שוויון, צדק, שלום - אלה הם ערכי היסוד החקוקים בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ושעליהם נשמור ונגן בכל מחיר; ואלה הם הערכים המכוננים של האיחוד האירופי. אני עומד כאן לא רק בשם העבר, אלא גם למען העתיד - למען שגשוגנו המשותף, למען יישום ההבנה שיחד – בשותפות אמיתית - נוכל לגבור על עוד אתגרים, ולממש עוד הזדמנויות. אני קורא לכם ולמדינותיכם לפעול להרחיב, להעמיק ולחזק את השותפות בינינו. יש כל כך הרבה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות יחד, למעננו, למען עתידנו, ולמען הדורות הבאים.
"מכובדי, זוהי שעת מבחן עבור כולנו. אם אנחנו מאמינים שקולו של הצדק לא נדם; אם אנחנו מאמינים באנושות אחרת, חומלת יותר: עלינו לפעול יחד כקהילה אחת – נחושה ומגובשת, נגד כוחות האופל והשנאה שמאיימים עלינו לכלותנו.
"כנשיאה של מדינת ישראל, אני מתכוון בראש ובראשונה למשטר האיראני – שלא רק קורא בפומבי להשמדה מוחלטת של מדינתי, אלא גם רוצח את בנות ובני עמו המבקשים לעצמם חירות וזכויות אדם ואזרח, מלבה מלחמות אזרחים ברחבי המזרח התיכון, נוטל חלק פעיל וקטלני במלחמה באוקראינה, ומפתח נשק להשמדה המונית – בדרך לאיום דרמטי על היציבות הגלובלית כולה".
"כאן עכשיו, בדיוק במקום שבו התרחשו הפשעים הגדולים ביותר בין בני אדם אני עומד בשם המדינה היהודית ביום זה של זיכרון השואה בין כותלי הפרלמנט האירופי, סמל בולט של אירופה החדשה", אמר הרצוג בהצהרה שנשא בפתח הכינוס.
"היחסים בין ישראל לאירופה אינם עומדים רק על זכירת השואה, אלא גם על ערכים ומטרות משותפות שיוצרות את ההווה שלנו ומעצבות את העתיד שלנו. אנו מאוחדים במחויבותנו לערכי הדמוקרטיה, ערכים של זכויות אדם, חדשנות, מאבק במשבר האקלים ועוד".
"אל מול המאמצים לפגוע בערכינו המשותפים וביציבות גלובלית אנו עומדים פה היום מאוחדים ואומרים: לא נישאר בשקט אל מול דוקטרינת השיסוי, השנאה והאנטישמיות, בין אם ברחובות אירופה או ברחבי הרשת, בין אם במשטרים אנטישמיים כמו איראן, שמאיימים על מדינת ישראל".
"כשאיראן מתעקשת לפזר שנאה בכל העולם כולל באוקראינה, כשמאיימים על הקיום, במדינה שלנו היהודית, ישראל, לא יכולים לתת לזה לעבור בשקט. אני מצפה לעבוד יחד לשמור את זיכרון העבר, מתוך מחויבות אתית אך גם בשביל ההווה והעתיד בו אנו חיים".
נשיא המדינה יצחק הרצוג התחיל אתמול את ביקורו הרשמי באיחוד האירופי בבלגיה. הביקור הנשיאותי בן היומיים מגיע שש שנים אחרי הביקור האחרון שקיים בבלגיה נשיא ישראלי. לא מעט השתנה בעולם, באירופה וביחסי ישראל־בלגיה וישראל־האיחוד האירופי מאז שקודמו של הרצוג בתפקיד, ראובן ריבלין, ביקר בבריסל בקיץ 2017.
היום, כמעט שנה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, בלגיה חווה משבר אנרגיה משמעותי ביותר. כחלק מההשלכות של הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחירי האנרגיה עלו בעשרות אחוזים. הנושא עומד בראש סדר העדיפויות של הממשל הבלגי, כאשר משבר האנרגיה וההתייקרויות משפיעים ישירות על משקי הבית והעסקים במדינה.
גם במישור המדיני המצב השתנה בצורה ניכרת, והשינויים ביחסי ישראל־בלגיה נמצאים במגמה מדאיגה מבחינת ירושלים. בעוד במישור הכלכלי מדובר בשותפת סחר משמעותית, ברמה הפוליטית, ככל שהשמאל הפוליטי בבלגיה מתחזק, כך המרחק המדיני גדל. בלגיה הופכת למדינה ביקורתית ופעילה יותר לטובת הפלסטינים בפורומים בינלאומיים.
בין התופעות המדאיגות - החרם התרבותי־אקדמי מוחשי ומורגש ונמצא במגמת התחזקות. חלק מהמוסדות והארגונים הקוראים לחרם אף ממומנים בעקיפין על ידי ממשלת בלגיה. ברקע המגמות המורכבות האלה הגיע הרצוג לשורה של פגישות חשובות בבריסל. האירוע המרכזי של ביקורו צפוי להתקיים היום לקראת יום השואה הבינלאומי.
ביקור הנשיא נפתח בפגישה עם מלך בלגיה פיליפ. המלך קיבל את פניו בארמון וליווה אותו לפגישה אישית במשרדו. הנשיא הודה למלך על קבלת הפנים בארמונו וציין כי בישראל מעריכים את היחס החם של בלגיה כלפי הקהילה היהודית במדינה. הוא הוסיף כי על המדינות להעמיק את הידידות בין שני העמים ולפעול יחד לקידום החזון והערכים המשותפים.
ביקור נוסף, פחות רשמי ויותר מרגש, קיים הנשיא בבית הספר היהודי גננו בבריסל, שבו לומדים כיום כ־700 תלמידים מגיל שלושה חודשים ועד גיל 18. נוסף לתוכנית הלימודים המלאה של משרד החינוך הבלגי, תלמידי בית הספר לומדים גם עברית, תנ"ך וחגי ישראל. עם הגעתו התקבל הנשיא על ידי תלמידי כיתות א' בבית הספר וחניכי תוכנית בר/בת המצווה משכבת ו', ששרו לו את השיר ״תפילה״ בליווי ברכת "ברוכים הבאים" בעברית.
לאחר מכן נפגש הנשיא עם תלמידי התיכון, שם נשאל על ידי אריאל שדה, תלמידה בכיתה י׳, איך לדעתו כדאי לשמר את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.
על כך השיב: ״הדרך היא קודם כל לצאת מגבולות האינטרנט, להגיע ולחוות את ארץ ישראל, להרגיש את מדינתנו באמת. עם שאיגד בתוכו וכינס אליו אנשים מיותר מ־100 מדינות, שעשו עלייה, שנלחמו ובנו את המקום המדהים הזה, שהוא מקור אור לעולם כולו. הדבר השני הוא לא להפסיק לשאול שאלות, כאשר אתם קוראים ושומעים על ישראל. יש המון מידע מעוות וחד־צדדי, יש אי־הבנה על אודות הצביון של עמנו כחברה רבגונית. אני אומר לכם, רק תבואו, תלכו ברחובות, תיהנו מהאומה הגדולה בעולם, בירושלים, בתל אביב או בחיפה, או בכל קיבוץ, מושב או עיר גדולה או קטנה בישראל".
גם הנושא הבוער בארץ - הוויכוח הקשה סביב המהפכה המשפטית ומאמצי הנשיא להביא להידברות - עלה בשיחה. בתשובה לשאלת תלמידה "מהו תפקיד הנשיא בישראל?" השיב: "במשבר הנוכחי בישראל אני עושה מאמץ מקסימלי כדי לייצר דו־שיח בין כל הצדדים. זה תפקיד נשיאותי חשוב, לנסות ולעשות טוב למען עם ישראל".
הרצוג נפגש אתמול גם עם נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, במטה הנציבות שבבריסל במסגרת פגישה אישית. בסיום היום העמוס פקד את בית הכנסת הגדול של בריסל, שם נפגש עם חברי הקהילה היהודית בבריסל ובאנטוורפן.