נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש הערב (שלישי) עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, כל אחד לחוד. בפגישות, הוא דן עמם במתווה אותו הציג בנאומו לפני מספר ימים, לפיתרון סוגיית הרפורמה המשפטית אותה מקדמת הממשלה. הנשיא חזר על קריאתו להידברות והגעה להסכמות רחבות ככל הניתן.

"אפשר להגיע להסכמה רחבה": הנשיא הרצוג קרא להידברות בנאום מיוחד לאומה
"הפתרון יבוא מהנשיא": חבר כנסת מהאופוזיציה רומז להסכמות בנושא הרפורמה?

יצחק הרצוג על המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (צילום: ערוץ כנסת)

לאחר פגישתו עם הרצוג, התייחס לפיד לנושאים עליו דנו השניים: "נפגשתי הערב עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, אני מעריך את מאמציו ודאגתו למדינת ישראל. שוחחנו על מתווה הנשיא ועקרונותיו ועל החשיבות להגיע להסכמות רחבות ולמנוע קרע בעם. הצגתי בפני הנשיא את קווי היסוד עליהם לא נתפשר, בראש ובראשונה עצירת כל תהליך החקיקה".

עוד הוסיף כי "באתי לנשיא להשמיע את קולם של מאות אלפי אנשים אוהבי המדינה, שיוצאים לרחובות מודאגים וחרדים לעתידה של מדינת ישראל".

גנץ התייחס גם הוא לפגישתו עם הנשיא: ״נפגשתי הערב עם נשיא המדינה במסגרת שורת שיחות שאנו מקיימים בנושא ההפיכה המשטרית. דאגתו לקרע ההולך ומתעצם בעם ולעוצמת הדמוקרטיה הישראלית ניכרת, ופעולתו חשובה ביותר בעת הזו. הצגתי לנשיא את עקרונותינו המרכזיים ביחס לרפורמה הנדרשת".

עוד הוסיף כי "בבסיס הדרישות - עצירת החקיקה, אי פוליטיזציה של מערכת המשפט וקידום מהלך מקיף הכולל חוק יסוד: חקיקה, והסדרת האיזון בין הרשויות. אני מקווה שתהיה היענות ליוזמתו, ושנתניהו יפעל באחריות וימנע קרע פנימי בעם בעת של אתגרים ביטחוניים ומדיניים. שישים את מדינת ישראל - לפניו״.

כאמור, פגישות הנשיא עם השניים, התקיימו לאחר שמוקדם יותר השבוע נשא הרצוג נאום מיוחד לאומה בו התייחס לרפורמה במערכת המשפט שמקדמת ממשלת נתניהו וחזר וקרא להידברות בין הצדדים לפני העברת הרפורמה. בדבריו הציע הרצוג 5 עקרונות יסוד להידברות על הרפורמה שהוא מאמין שניתן להגיע עליהם ל"הסכמה רחבה".

"אני מבקש להציג חמישה עקרונות שיהיו בסיס למשא ומתן מיידי ותכליתי, שיסדיר את היחסים בין רָשוּיוֹת השלטון: העיקרון הראשון, המחייב והיסודי ביותר – כתנאי לכל - הוא החקיקה של "חוק יסוד: החקיקה" – אשר יסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל, הן לחוקים רגילים, והן לחוקי יסוד; ואת מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת; ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם; חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהדברות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שיחוקקו באופן זה".