הנשיא יצחק הרצוג נפגש בשבועות האחרונים עם גורמים רבים - החל מבעלי תפקידים שונים במערכת הפוליטית, ועד גורמים מתחומים שונים, בהם אנשי אקדמיה - במטרה לנסח ולהציג מתווה פשרה מוסכם ומעודן לרפורמה במערכת המשפט. במהלך הפגישות הללו, הציג שינוי בסעיפי הרפורמה, כך שיהפכו למעודנים יותר - בתקווה כי הדבר יוביל לשינוי במצב המתוח במדינה.
גורמים בליכוד על מתווה הפשרה של הנשיא: "ניסיון לעקר את הרפורמה מתוכן"
המתווה המסתמן כולל מספר סעיפים, בהם ויתור על פסקת ההתגברות כולה - או גרסה אחרת שלה, במסגרתה יידרש רוב קרוב יותר ל-70 ח"כים, ולא 61 או 64 כפי שהוצע עד כה. במידה ולא תהיה פסקת התגברות - יעלה הצורך בשמירה על מנגנון שיגן על חוקים שונים, בהם חוק הגיוס, המהווה דרישת הליבה של המפלגות החרדיות.
שני עקרונות נוספים במתווה המסתמן הם הקשחת הליך חקיקת חוקי יסוד, וצמצום עילת הסבירות - נושאים שעלו בעבר, ועוררו סערה רבה. למרות זאת, עדין לא ברור האם מי מהצדדים ישקול בסופו של דבר לקבל את מתווה הנשיא כולו - או רק את חלקו.
בכל הנוגע לוועדה לבחירת שופטים, צוין במתווה המתהווה כי היא תורכב מנציגי שלוש רשויות השלטון ותבטיח ייצוג נאות לאופוזיציה: "בחירה במועמדים לשפיטה תתבסס על מקצועיות, יעילות ומחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותשאף כי הרכב השופטים בכל הערכאות ובמיוחד בבית המשפט העליון ישקף את מגוון הקבוצות בחברה הישראלית".
בנוסף, החלטה של הוועדה לבחירת שופטים על סיום כהונת שופט תתקבל ברוב של לפחות שמונה חברי וועדה אשר ביניהם שר המשפטים, שופט בית המשפט העליון ולפחות נציג אחד מסיעת האופוזיציה: "יש להעניק עדיפות למינוי של לפחות ארבע נשים כחברות הוועדה לבחירת שופטים".
באשר למעמד היועצים המשפטיים לממשלה, נאמר כי "ימוסד מנגנון ביקורת פנים-ממשלתי ושקוף, בשיתוף נציבות שירות המדינה, לגבי מינויים של הממשלה; החלטותיו תהיינה פומביות אך לא מחייבות משפטית". כמו כן, תאומץ תוכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט, כך לפי המתווה המסתמן.
לדברי פרשננו בן כספית, אחת המחלוקות העיקריות בין הצדדים נוגעת לוועדה למינוי שופטים. לפי הצעת לוין יידרשו שישה חברי ועדה (מתוך 11) על מנת למנות שופטים, כשמנגד באופוזיציה מתעקשים על המספר 7.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, התראיין לכלי התקשורת מספר פעמים ואמר כי הוא תומך בהידברות רק בתנאי שהחקיקה תיעצר, וכי הידברות ללא עצירת החקיקה היא "הונאה". כאמור, בהודעה משותפת מטעמו ומטעם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נמסר אמש כי "כל הושטת יד שלנו למען אחדות ישראל נתקלה בדריסה וסירוב. אנו מכבדים ומעריכים מאוד את מאמצי נשיא המדינה להגעה להידברות והסכמות רחבות".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי אמרה על פשרת הנשיא, כפי שפורסמה הבוקר: "התשובה היא לא. זה לא רלוונטי".
מבית הנשיא נמסר: "הפרסומים הבוקר אינם על דעת הנשיא ומי מטעמו. יובהר ויודגש כי לא מדובר במתווה נשיא המדינה. מדובר בהצעה אחת מתוך רבות שהועברו בשבועות האחרונים ע״י חוקרים ואקדמאים ממכונים שונים. נשיא המדינה טרם גיבש מתווה סופי ולאחר שיגובש הנשיא יציג אותו לאזרחי ישראל".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מסרו בתגובה: "אנו שמחים על הבהרת הנשיא כי מה שהתפרסם כ'מתווה הנשיא' אינו על דעתו או מטעמו. מלבד זאת, כפי שברור לכל קורא, אותו "מתווה" הוא עיקור של הרפורמה מתוכנה היסודי. הנשיא אמר בנאומו כי יעשה כל מאמץ להביא את הצדדים להסכמות. בירכנו ועודנו מברכים על מאמציו אלה של הנשיא, והקדשנו, ביחד ולחוד, שעות וימים כדי להידבר עם כל גורם שהראה נכונות לנהל שיח רציני בעניין. בנוסף ידוע לנו כי גופים רבים, היו מעורבים בניסיון להגיע למתווה מוסכם, בבית הנשיא ומחוצה לו. יש קונצנזוס נרחב, גם בציבור, גם באקדמיה, גם בהייטק ובכלכלה וגם בקרב חברי הכנסת על הצורך ברפורמה רחבה ומקיפה וגם על העקרונות היסודיים שלה. לאחר ימים רבים של דיונים ניתן לומר בבירור כי ישנן הסכמות רחבות בהישג יד, כאלה שלא יעקרו את הרפורמה מעיקריה וייהנו מקונצנזוס רחב. נמשיך בקידום החקיקה כמתוכנן, ונמשיך בנסיונות להגיע להסכמות רחבות בדיוק כפי שעשינו בחודשים האחרונים".
בד בבד, 1,250 עורכי דין שלחו מכתב לנשיא בנוגע לרפורמה המסתמנת, ובו נכתב: "הימים אינם ימים רגילים. בימים כאלו, כל ישראלי באשר הוא מחפש נואשות אחר הנהגה אמיצה, שתשים בצד את הססמאות והפופוליזם שממלא כל פינה ותעשה מעשה. לצערנו – עד כה לא נמצא מנהיג בעל שיעור קומה, מימין או משמאל – אשר ישים את המדינה לפני האינטרסים הפוליטיים הצרים ויודיע – עד כאן. דיקטטורה לא תעבור. אתה – אדוני הנשיא – צריך לקרוע קריעה על תהליך ההפיכה המשפטית, תהליך שעלול להוביל חס וחלילה למדינה גזענית ומפלה בעיני העולם כולו ובעיקר - בעיני אזרחי המדינה עצמם".