הסערה על הרפורמה במערכת המשפט ממשיכה, זאת בצל ניסיון ההידברות בתיווך נשיא המדינה. פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, ואחת מנציגי הממשלה בשיחות המשא ומתן על הרפורמה המשפטית בבית הנשיא, שוחחה עם אריה אלדד ברדיו 103fm על הדברים.
"הידברות זה תמיד דבר טוב", הסבירה איינהורן. "הדבר נאמר מההתחלה גם על ידי השר לוין ויו"ר ועדת החוקה. רבים בציבור יודעים, אני ישבתי בכל הדיונים של ועדת החוקה. ראיתי עד כמה נעשה מאמץ לשמוע, וזה גם הדבר שהשפיע על שינויים במהלך ההצעה לאורך הזמן, ובסופו של דבר גובשה הצעה שהיא טובה מאוד מאוד".
"הרפורמה חולקה לחלקים, זה שלב א' של הרפורמה, העניין של הוועדה שתמנה את השופטים. חשוב לנצל את ההשהיה של עד יום העצמאות כדי שהציבור ידע שמה שעומד על הפרק הוא דבר טוב, כל כך טוב שאני משוכנעת שאף ממשלה עתידית לא תגלגל את המצב אחורנית. הציבור רוצה לראות משילות, לראות שאפשר להרחיק מסתננים, להרתיע מחבלים, שלא ישנו את חוק האזרחות באופן שעלול לעקר את חוק השבות ולהפוך את ישראל למדינה שונה מהמטרה שלשמה הוקמה - מדינתו של העם היהודי, היחידה בעולם. אתה צריך שופטים שהם קשובים לצרכים של המדינה", אמרה.
"בג"ץ יושב, מתערב בנושאים שאין לו בהם לא כלים ולא יכולות, נושאים שהם בלב הדיון הציבורי. הרשות השופטת התפקיד שלה במדינה דמוקרטית הוא ליישב סכסוכים ומחלוקות בדרכי שלום. בית המשפט שלנו משתמש לא פעם, הוא העמיד את עצמו מעל שתי הרשויות האחרות, בלי שום איזונים, בלמים, ולהפך - הוא מתערב באופן שמייצר סכסוכים, נכנסים ללב המחלוקת הציבורית", טענה איינהורן.
"התחייבנו לא לדבר על מה שנעשה בבית הנשיא, מה שיקרה אינני יודעת", ציינה. "הציבור לא יודע את הדברים האלה ולמרבה הצער, כי יש לנו מתחת לבית המשפט רשות שנייה שהיא חזקה יותר גם מהרשות השופטת וגם מהרשות המבצעת – היועמ"שית, שמחלקת הוראות גם לראש הממשלה וגם קובעת שאסור להשתמש בתקציב כדי לשכור יועץ אסטרטגי שיסביר את הרפורמה. איך אפשר לקבל דבר כזה בדמוקרטיה?".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm