בית המשפט העליון התכנס הבוקר (שני) לדיון בנוגע לתשובת המדינה לעתירת "רגבים", בסוגיית מימוש צווי ההריסה ופינוי המאחז הבלתי חוקי ח'אן אל-אחמר, זאת לאחר מספר רב של פעמים בהם המדינה הודיעה על דחיות במתן תשובה על פינויו.
בתשובת המדינה, שהוגשה בתום דיון מיוחד שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא לאחר שהשר בצלאל סמוטריץ' התנגד לה, נטען כי קיים "חומר חסוי" הנוגע ל"שאלת העיתוי ואופן מימוש הצווים, המושפעת משיקולים מדיניים וביטחוניים רחבים ומגוונים", ובשל כך דרשה לבטל את הצו ולדחות את העתירה.
אז מה על כל המהומה?
חאן אל אחמר הוא מתחם ביהודה ושומרון, הממוקם על אדמות מדינה בשטח C, סמוך לכביש 1, ומתגוררים בו כ-180 בדואים משבט הג'האלין.
לטענת תושבי המקום, הם התמקמו באזור כבר בשנות ה-50, וזאת לאחר שגורשו מאזור תל ערד בעקבות הפיכה שטחים בהם התגוררו לשטחי אש. מנגד, במשרד הביטחון טוענים כי התושבים הבדואים הגיעו לחאן אל אחמר רק בשנת 1988.
בית המשפט העליון קבע כי המבנים במתחם אינם חוקיים ואישר להרוס אותם, אך צו ההריסה לא מומש במהלך השנים.
הסאגה הארוכה לוותה בלחץ בינלאומי על ישראל מצד גורמים שונים, בהם ממשלת איטליה, מחוקקים אמריקאים, האו"ם ואף בית הדין הפלילי בהאג, וזאת על מנת למנוע את פינוי התושבים.
כך הגענו עד הלום
בשנות ה-90 הוחלט ע"י המנהל האזרחי לרכז את התושבים הבדואים סמוך ליישוב ערב אל ג'האלין, וב-1999 החלו העבודות במקום. ואולם, לאחר עתירות רבות שהוגשו מטעם השבט, הורה בג"ץ לעצור את העבודות ולפתוח במשא ומתן עם התושבים הבדואים.
בשנת 2009 הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבני בית ספר שהוקם בכפר, עם השלמת בנייתם. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ נגד הצווים, כאשר במקביל עתרו תושבי ההתנחלויות הסמוכות - כפר אדומים, אלון ונופי פרת - בדרישה למימושם. כל העתירות נדחו על ידי בג"ץ והמבנים נהרסו, אך מבנים חליפיים נבנו ללא אישור הרשויות.
בספטמבר 2011 החל המנהל האזרחי לקדם תכנית להעברת 2,400 התושבים הבדואים שנותרו לגור באוהלים בכפר, שאינו מחובר לחשמל ואין בו תשתיות מים, ליישוב קבע, מה שהוביל לעתירות נוספות נגד הפינוי.
בפברואר 2017 חולקו כ-40 צווי הריסה למבנים בחאן אל אחמר, ובמאי 2018 פסק בג"ץ כי אין להתערב בהחלטת שר הביטחון למימוש הצווים. כארבעה חודשים לאחר מכן נדחתה עתירה נוספת של התושבים הבדואים לעיכוב ביצוע הצווים.
באוקטובר 2018 הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי המתחם יפונה בהקדם, אך באותו חודש החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לדחות את פינויו במספר שבועות על מנת להגיע להסכמה בנוגע לפינוי.
ביוני 2019 ביקש נתניהו ארכה של חצי שנה לפינוי, עד לאחר הקמת ממשלה חדשה, ובספטמבר 2021 אושרה דחייה נוספת של חצי שנה עד למרץ 2022. כאשר הגיע מועד הפינוי הוציא בג"ץ צו על תנאי בדרישה שהמדינה תסביר מדוע הכפר אינו מפונה, והבהיר כי לא ניתן יהיה לדחות פעם נוספת את הפינוי, אך בפברואר פנתה המדינה פעם נוספת לבג"ץ בבקשה לאשר דחייה נוספת בפינוי החאן. בתגובה לכך הורה בג"ץ כי המדינה תעביר את תגובתה עד השני באפריל, ולא הוא עשוי להורות על פינוי המאחז הבדואי הבלתי חוקי. לאחר מספר דחיות בתשובת המדינה, הדיון הדרמטי בסוגייה יתקיים כאמור הבוקר.