"לתפור חליפה ייחודית": השאלות הקשות שצריכות להישאל לפני חתימה על ברית הגנה עם ארה"ב

אחד מהסעיפים המרכזיים שישראל מקדמת בזמן האחרון מול ארצות הברית, במסגרת ההסכם האזורי המתגבש, הוא ברית הגנה בין ישראל לארצות הברית. הרעיון של ברית הגנה נדון שנים רבות במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית של ישראל, וכידוע זכה באופן קבוע להתנגדות גורפת מצד בכירי מערכת הביטחון.

יש עתיד במסר לנתניהו: "נצביע בעד הסכם עם סעודיה - אך לא ניכנס לממשלה"

בצה"ל ובגופי ביטחון נוספים טענו כי הסכם הגנה עם ארצות הברית עלול לכבול את ידיה של ישראל במקרה של איום קיומי עליה, זאת משום שכל הסכם כזה כולל חובת עדכון ודיווח במקרה של כוונה לתקוף במדינה שמהווה איום ממשי עבור ישראל.

גורמי ביטחון בישראל העריכו כי במקרה שבו ישראל תרצה לתקוף באיראן (אם וכאשר תסריט כזה יהפוך למציאותי) ירושלים תצטרך לעדכן מראש את וושינגטון באשר לתוכניות ההתקפיות שלה, מה שעלול להוביל להטלת וטו על התקיפה. על כן, במשך שנים ועד לאחרונה כל רעיון של הסכם הגנה עם ארצות הברית נדחה על הסף, כאשר הדעה הרווחת בישראל הייתה כי עדיף להסתפק בכח הקיים ולא לאבד את חופש פעולה.

אולם, כעת, בהובלת השר רון דרמר, ישראל מנהלת מגעים עם וושינגטון על הסכם הגנה מוגבל שלא יגביל את חופש הפעולה הישראלי ויתייחס למקרי קיצון של איום קיומי על ישראל בלבד.

"צריך לתפור חליפה ייחודית למקרה שלנו"

לפני מספר שנים ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, הביע תמיכה ברעיון של הסכם הגנה מוגבל. בשיחה מיוחדת עם מעריב הוא מסביר כי "כיום קשה להביע עמדה בעד או נגד הסכם הגנה בין ארה"ב לישראל, משום שזה תלוי בתוכן ההסכם ובפרטיו ואלה עדיין אינם ידועים (ולא בטוח שכבר סוכמו). ככלל, כשם שאין תרופה בלי תופעות לואי שליליות, אין מהלכים מהסוג הזה שהם ללא חסרונות. ישראל צריכה לקבוע את עמדתה בהתבסס על המאזן הכולל של החסרונות והיתרונות ובהתחשב ביכולת לתת מענה לחסרונות או להכיל אותם".

כאשר אני שואלת אותו במה יצטרך הדרג המדיני להתחשב כאשר תובא בפניו ההצעה, הוא מציין חמישה שיקולים מרכזיים. "ראשית, מה תהיה ההשפעה על דימוי ההרתעה של ישראל? כלומר, האם הסכם כזה ירתיע את אוייבינו או שיתפרש בעיניהם כביטוי לכך שישראל אינה בטוחה בכוחה".

שאלות נוספות שחשוב לדון בהן, לדבריו, הן "כיצד ישפיע ההסכם על חופש הפעולה של ישראל, והאם יהיה בו כדי להוות משקולת על פעילותה הביטחונית?".

כמו כן, בן שבת מציע לבחון "באיזו מידה ההסכם יביא לשיפור יכולותיה הצבאיות של ישראל, כיצד הוא ישפיע על היחסים בין ישראל לארה"ב לאורך זמן, ואילו מחירים ישראל תשלם עבור ההסכם".

בהתייחס לאפשרות של הקמת ברית הגנה המיועדת למקרי קיצון בלבד, שלא תכבול את ידי צה"ל, אומר ראש המל"ל לשעבר: "ככל שההצעה תחזק את הדימוי ההרתעתי של ישראל, תשמר את חופש הפעולה שלה ואת יכולתה להגן על עצמה בעצמה, תחזק את המחוייבות האמריקנית להעצים את יכולותיה הצבאיות ואת יתרונה האיכותי ותבסס את המחוייבות הדו מפלגתית כלפיה, כך היא תהיה חיובית יותר מבחינתה של ישראל. הרעיון להגביל את המחוייבות להתערבות למצבים של איום קיומי הוא כיוון אפשרי להתמודדות עם החשש מפני הגבלות על חופש הפעולה. במגעים עם הממשל האמריקני צריך לגבש את פרטי ההצעה כך שתעמוד באופן מיטבי בעקרונות הללו. אין הכרח להיצמד לתבניות או לתקדימים מוכרים. צריך לתפור חליפה יחודית למקרה שלנו עם תוקף מחייב של הסכם בין מדינתי".

"יש סיכויים טובים למצוא פתרונות לכל המכשולים"

למרות ההתנגדות הצפויה בתוך ממשלתו של נתניהו למהלך, מעריך בן שבת, שהיה אחראי בין השאר על ניהול הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב, כי הסיכויים להשגתו של הסכם עם סעודיה גבוהים. "לכל אחד משלושת המנהיגים – ביידן, מחמד בן סלמאן ונתניהו – יש סיבות טובות מאוד לרצות בו. חלון ההזדמנות דוחק בהם להאיץ את הדיונים ולמצות את מרחבי הגמישות בסוגיות שבמחלוקת ולכן יש סיכויים טובים לכך שיימצאו פתרונות יצירתיים לכל המכשולים שבדרך", הוא מסביר.

בראייתו, "ביידן זקוק להישג זה לקראת הבחירות לאחר שלא הצליח לייצר הישגים משמעותיים במדיניות החוץ שלו במזרח התיכון ולנוכח התחזקות הציר הסיני. מבחינתו, ההסכם יסייע להרחיק את סעודיה מסין, להחזיר את ארה"ב למזרח התיכון, להציג מענה ל'בעיית איראן', להשיג התקדמות בסוגיה הפלסטינית, להיראות קשוב לצרכיה של ישראל". 

ומה עם הסעודים והפלסטינים?
"בן סלמאן צריך את הנורמליזציה עם ישראל כדי לקדם את חזונו ביחס לסעודיה ולאפשר את השגת יעדיה המדיניים, הביטחוניים  והכלכליים של הממלכה. המשך ההתעצמות של סעודיה תלוי ביציבות וביטחון המדינה, ובשיתופי פעולה כלכליים אסטרטגיים. התמורות הביטחוניות שהוא מצפה לקבל כוללות הסכם הגנה עם ארה"ב, אמצעי לחימה מתקדמים ופתח להצטרפות למועדון הגרעין, דרך הדרישה שלו ליכולות העשרה. במישור הכלכלי הוא מצפה לקדם את תכניתו האסטרטגית  'חזון 2030' שאחד מעמודי התווך שלה הוא גיוון מקורות ההכנסה של הממלכה, ופיתוח הכלכלה המקומית ע"י השקעות, יזמות ושילוב של טכנולוגיות מתקדמות. ביחס לפלסטינים הוא מצפה לתהליך משמעותי שיחזיר לשולחן את העיסוק בסוגיה הזו ויתן משקל ליוזמה הסעודית לסיום הסיכסוך הישראלי-ערבי, מ-2002 שהוצגה ע"י הנסיך עבדאללה בן עבד אל עזיז אל סעוד וזכתה לתמיכת הליגה הערבית". 

"לגבי חלק מהדרישות של סעודיה, לא צריכה להיות בעיה לישראל לתמוך בהן", הוא מוסיף. "לדוגמה,ישראל איננה צריכה להתנגד להסכם הגנה בין ארצות הברית לערב הסעודית. לישראל יש עניין בחיזוק המחויבות האמריקנית לבנות בריתה באזור".

האתגר השני הוא שמירה על יתרונה האיכותי של ישראל באזור לנוכח רצונה של הממלכה להצטייד בנשק מתקדם - שמתכתב עם הרצון הקיים גם בארצות הברית לקדם עסקאות נשק גדולות. על ישראל להתנות את הסכמתה בכך שארה"ב תנקוט צעדים מקבילים שיבטיחו לישראל את יתרונה האיכותי. כמו, למשל, על ידי שידרוג יכולותיה, במקרים שבהם הנשק שיימכר לסעודיה יגרום לשחיקת יתרונה.

האתגר השלישי הוא לשמור על האינטרסים הישראלים בזירה הפלשתינית, לנוכח הציפיות בריאד להתקדמות משמעותית בסוגיה זו. יש להניח כי האמריקנים כבר משתמשים בכך כדי ללחוץ את ישראל ולחלץ ממנה ויתורים משמעותיים בנושא זה. לדעתי, לא נכון יהיה להסכים לוויתורים בעלי משמעות מדינית או ביטחונית בזירה הפלשתינית. הקריטריון המרכזי שלפיו נכון יהיה לבחון את עמדתינו הוא הפיכות. אין להסכים לויתורים בלתי הפיכים (או שמחיר הפיכותם יהיה גבוה). ההסכם הוא יעד חשוב ביותר לישראל שמצדיק גם ויתורים מסויימים. נכון לפעול לכך שמחיריו מבחינת ישראל לא יהיו בלתי נסבלים. ההסכם טוב לישראל אך חשוב לזכור כי האינטרס בו איננו רק של ישראל ואת מחיריו יש לחלק בין כל הנהנים".

מאיר בן שבת הוא ראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים, כיהן כראש המל"ל בין השנים 2017-2021 והיה אחראי בין השאר על ניהול הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב.