מלחמת חרבות ברזל: היום ה־18 למלחמה נפתח הבוקר (שלישי), זאת לאחר שחמאס שחרר אתמול בשעות הלילה שתי חטופות, נורית קופר בת ה־79 ויוכבד ליפשיץ בת ה־85, לצד חיסולם של חמישה מפקדים במערך האווירי של חמאס מתחילת הלחימה. סא"ל (מיל') אבי כאלו, לשעבר רמ"ח שבויים ונעדרים באמ"ן, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב בוכניתם ב-103FM והתייחס לסוגיית השבויים הנפיצה.
בדרך לכניסה הקרקעית? "תחושה מאוד גדולה של מוכנות" | מיוחד למעריב
המנהיג הפחדן בתולדות העם: שני הקטבים ביניהם נקרע נתניהו | בן כספית
תחילה נשאל, האם ישראל יכולה לעשות משהו כדי לנסות להחזיר את כולם הביתה? "התשובה היא חיובית, מעבר לציווי המוסרי להשיב את כלל החטופים, אני הייתי מסתכל על ההתבוננות הרחבה בשלושה ממדים - 1. בהקשר הבינלאומי, העובדה שישראל צריכה וכורכת את הקהילה הבינלאומית לאירוע הזה.
רואים את המאמצים של ממשל ביידן, שהוא בוודאי מכפלת כוח בתהליך הזה להשבת החטופים. הממד השני הוא הממד האזורי, ברתימה גם של מדינות כמו קטאר שהוא הפטרון כמובן של חמאס, ומצד שני מצרים שיש לה היסטוריה ותיקה בתחום המשא ומתן על שבויים ונעדרים, והשלישי הוא כמובן באסטרטגיה שלנו אל מול הדבר הזה, במובן שאנחנו מבינים שחמאס במצוקה".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לדבריו, "גם חמאס מבין את זה ורואים את אותות המצוקה דרך בכיריו, בכך שהמצוקה הזו ההומניטרית, המשילותית, הצבאית, מביאה אותו לכך שהוא נכון להתקדם בתהליך הזה באופן שלא ראינו בעבר, דוגמת שחרור ארבעת החטופות עד כה. המניפולציות מוכרות והפרקטיקות של ארגוני הטרור האלה לא חדשות".
"אני סבור שישראל צריכה למצוא את הדרך לנסות ולפרק את המתח המובנה שכולנו מדברים עליו, בכל הימים האחרונים, שבין המשך התמרון או היציאה לתמרון, לבין השחרור".
לטענתו, "יש אפשרויות כאלה והם נדונו במקומות מסוימים בעולם, בהקשרים אחרים, שאפשר לנסות ולבנות איזשהו מנגנון שיבודד את אירוע השבויים והנעדרים הזה כדי לאפשר גם יציאה ללחימה", הוסיף, "הצבא אמנם דרוך ומתוח, אבל לאורך זמן יש עלויות להמתנה בשטחי כינוס עד אין קץ".
בהמשך, הוסיף להתייחס לסוגיית המשא ומתן על החטופים, ואמר: "יש לנו ניסיון רב גם עם הקטארים ובוודאי עם המצרים בנושאים האלה של שבויים ונעדרים לאורך שנים רבות, כולל הכרה פרסונלית של אנשים שנוגעים בדבר הזה, גם במנגנוני הביטחון המצריים, גם בשירותי הביטחון הקטארי, והפרקטיקות האלה שהן גם בין אישיות, וגם ברמה של אינטרסים משותפים למדינות וגם ביכולת לכרוך את הדבר הזה בראייה אזורית רחבה יותר בקרב למשל המדינות המתונות, שרואות דווקא הזדמנות לשינוי המציאות בעזה - כל הדברים האלה יכולים לייצר לנו מנופים חדשים שמעולם לא היו בשיח הזה של השבויים והנעדרים, כי תמיד דיברנו רק במונחים של אסירים".
"עכשיו, עובדה שדרך המצוקה ההומניטרית, המתחים של חמאס בעולם המשילות, אנחנו מייצרים מנופים חדשים, ויכול להיות שתמרון אפילו יאפשר הגברה של המנופים האלה. התנאי היחיד בראייתי לדבר הזה הוא הבטחת שלומם של החטופים", טען.
במהלך השיחה, התייחס גם לאפשרות השבתם של השבויים הדר גולדין ואורון שאול ושני האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, והבהיר: "כמי שעסק בנושא שלהם במשך 5 שנים, אני רואה אותם כחלק מהמקשה של החטופים, ובתוך ראייה רחבה של עסקה כוללת לשחרור החטופים החיילים, שהם כנראה הקבוצה השלישית בתוך שלוש הקבוצות - האזרחים החטופים הזרים, אחר כך הישראלים ובסוף החיילים, שם בוודאי הנעדרים הללו, שכבר כמעט חלפו 10 שנים מאז חטיפתם, צריכים להיכלל".
לגבי נושא הפיקוד והשליטה של חמאס - כאשר מצד אחד, יש רצון של ישראל שיהיה מישהו בחמאס שינהל את זה מול הגורמים האחרים, מצד שני, מבחינת היעד של צה"ל, הוא רוצה לנתק את האפשרות של אנשי חמאס לדבר אחד עם השני, נשאל כאלו - איך מנהלים כזה אירוע במהלך מלחמה? "סיטואציה סופר מורכבת", השיב.
"לא רק שבימי שגרה אנחנו במורכבות הזו, אז בוודאי חירום המורכבות עולה עשרות מונים. מנגד, דווקא המציאות הכאוטית שאנחנו נמצאים בה כרגע והעובדה שצה"ל בעמדת יתרון צבאי עצומה בתוך הרצועה, מניחה יסוד אפשרי להגיע כאן לפריצות דרך ולשבירת המשוואה ביחס להתנהלות של חמאס בעולם החטופים, מתוך הבנה שחמאס נכנס למצב הישרדותי, וההישרדות הזאת מביאה אותו לשינוי יסוד גם בתחום הזה", סיכם.