היה זה לוי אשכול שאמר "הכנס שלושה ציונים לחדר אחד והם ייצרו ארבע מפלגות שונות", האמרה הזאת, שמאפיינת כל כך את שבריריותה של המערכת הפוליטית הישראלית בתקופה הזו משתקפת במגמה של הסקרים האחרונים שפורסמו כאן במעריב.
סקר מעריב: המחנה הממלכתי מתחזקת, מפלגה בראשות בנט תזכה ל-17 מנדטים
אי-מימוש מטרות המלחמה והשחיקה בתמיכה: האזהרה האמריקאית לישראל
על פי הסקר מפלגת ימין ליברלי בראשות נפתלי בנט תגרוף 17 מנדטים, אם הבחירות היו מתקיימות היום.
גם כל התארגנות עתידית בשמאל תשנה את מפת המנדטים. לכן, יש להסתכל על המספרים בפרספקטיבה הנכונה משום שהפוליטיקה הישראלית תייצר בוודאות מפלגת ימין ליברלית ומפלגת שמאל שתקום על גלי המחאה בפורמט כזה או אחר.
מה שלא משתנה וזה צריך להדאיג מאוד את הליכוד הוא מפת הגושים. גוש הימין חרדים נמצא בסקרים האחרונים בשפל שלא היה כמותו. לדעתי, ניכרת התפכחות מאידאל ממשלת "הימין מלא", שבר שמאיים על הגוש שהווה את העוגן של מפלגת השלטון גם בימיה באופוזיציה.
דבר נוסף שמציג עקביות הוא מגמת ההתאמה לראשות הממשלה, שם בני גנץ, בשל שורה של החלטות נכונות וקו פרגמטי מקבע את מעמדו כמוביל.
יש הסבורים שהתאוששות הממשלה בדעת הקהל תלויה בתוצאות המלחמה. אם ימוטט שלטון החמאס, הם אומרים, נראה עלייה במספרים. אני סבור שהם טועים.
סיומה של המלחמה תהיה רק ההתחלה. האופן שבו תתנהל הממשלה מול הקהילה הבינלאומית והפתרון שתציג לביטחונם של אזרחי ישראל (אם בכלל תצליח להחזיק מעמד) בימים שלאחר הלחימה יהיו קריטיים לעתידה.
בעיה נוספת שנצבת אל פתחה של הממשלה הנוכחית היא שעל פי סקר שערכנו לפני מספר ימים 42% מהציבור הישראלי סבור שארה"ב היא זאת שקובעת את מהלכי המלחמה. התפיסה הזאת הולכת ומתקבעת ככל שעוברים הימים ואני מעריך שלו היינו שואלים את השאלה הזו היום המספרים היו גבוהים יותר.
הבעיה של ממשלת הימין היא גם תדמיתית אבל בעיקר בפער שבין תקוות מצביעיה למציאות. בעיני החלוקה הישנה שהיוותה את הבסיס למערכות הבחירות האחרונות התנפצה לרסיסים ולא תהיה רלוונטית לבחירות הבאות. פרגמטיות, רצינות ומנהיגות על בסיס אישיותי הם אלה שיקבעו את גורל המפה הפוליטית, על המערכת הפוליטית לאפסן את הסיסמאות הישנות ולחשוב על חוזה חדש עם הציבור הישראלי, מי שיצליח לשקם את אמונו יזכה בכל הקופה.
