מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום ההולדת ה־13 של שר הרווחה יעקב מרגי. אחיו הגדול היה אז טנקיסט, והוא זוכר את הרכב הצבאי שבא לאסוף את אבא שלו בבהילות מהבית. הוא זוכר את היום ההוא בבהירות, עם הפחד הגדול, חוסר האונים, ותחושת המלחמה על הקיום. גם ב־7 באוקטובר הוא חשב על היום הנורא ההוא, רק שהפעם הכל היה הרבה יותר גרוע.
ח"כ מיש עתיד במתקפה על בן גביר: "זה מה שקורה כשממנים אדם מסוכן"
עמית סגל לעג לבנו של ראש הממשלה לשעבר, שלא נשאר חייב
במושב שדה צבי, שנמצא 18.4 ק"מ מגבול עזה, שמעו היטב את ירי הרקטות בשבת ההיא. מרגי, התעורר בשש וחצי בבוקר לרעש המטח הכבד, ביתו רעד בכל הפגזה. "זה רעש שונה מזה שאנחנו רגילים אליו", הוא אומר, "שחשבתי שזו סופת רעמים. יצאתי למאבטח לשמוע מה קורה, וכשהוא סיפר שיש טנדרים עם מחבלים ברחובות שדרות, אמרתי לו שזה פייק שמישהו מפיץ".
תחום המושב
מרגי ממשיך לגולל את קורות אותו הבוקר: "התמונה מיום כיפור חזרה לי, אבל הכל שונה כל כך. בקו בר לב היו חיילים. פה, כלום. אנשים מתקשרים למד"א, אין מענה, לצבא ולמשטרה, אין מענה. את יודעת מי הכניס אותנו לבתים? המושב. לקחו מגפונים וכרזו לכולם לא לצאת, סגרו את בית הכנסת. במלחמת יום כיפור לא רצחו, אנסו וטבחו. לפני שלושה שבועות מצאו שני מחבלים ברהט, שזה הרבה יותר רחוק מהמושב שלנו. בקלות הם היו יכולים להגיע, חלילה, לבאר שבע ולתל אביב".
במקום ללכת לתפילה מרגי התקשר למנכ"ל שלו ינון אהרוני וביקש לכנס הערכת מצב. לקראת הערב התחיל להבין את גודל האירוע, הפנים שהיישובים הרוסים - ובמשרדו הקפיצו את העובדים הסוציאליים למלונות, שהתחילו לקלוט את המפונים. מאז העובדים שלו שם, נותנים את המעטפת הכי טובה שהם יכולים, מוכיחים לכולם ולעצמם, שבעת אסון, משרד הרווחה, שכולנו נוטים להתייחס אליו כבדרך אגב, הוא שחקן מרכזי וחשוב.
בתוך אוקיינוס האבל, מרגי נוגע גם בתקווה ובשמחת החזרת החטופים. הוא יושב בלשכתו, תמונה של הרב עובדיה יוסף תלויה על הקיר מאחוריו. "משרד הרווחה נערך לקליטתם במהלך החודש האחרון ועשה עבודת הכנה מדוקדקת בשיתוף הגופים האחרים שאחראים על הליווי ארוך הטווח שלהם", הוא אומר. "עד לשחרורם מבית החולים, השבים מהשבי נמצאים באחריות מערך הרווחה של משרד הבריאות. עם צאתם הביתה, עובדי הרווחה נכנסים לתמונה".
דובר הרבה על הצורך בדמויות קבועות, כדי לתת להם ביטחון. למה לא מונה עובד סוציאלי אחד לכל משתחרר?
"בתוך בתי החולים יש נוהל עבודה של עובדים סוציאליים של המערכת, והשאיפה היא שתהיה שם שהות קצרה עד כמה שניתן. כדי להתכונן, חיפשנו חומרים מחקריים שנוכל להישען עליהם. הכי דומה היה האירוע של בוקו חראם, והפרקטיקה בטיפול מקרים של אלימות כלפי ילדים.
"כשהבנו שאין מתודה מובילה אחת, יצרנו התקשרות חוזית עם מכון חרוב שהמומחים שלו כתבו נייר עמדה, וערכו הדרכות לעובדים הסוציאליים. אנחנו מודעים לכך שייתכן מאוד שנצטרך לדברים כאלה ואחרים שלא התכוננו אליהם, וגם לגמישות הזאת נערכנו. ברוך השם שאין לנו ניסיון כזה, אבל נכפה עלינו להתמודד איתו.
"אתי קיסוס, סמנכ"לית לשירותים חברתיים, מובילה את הצוות שמונה 80 עובדים סוציאליים ויטפל ב־98 נשים וילדים. בכל פעם שאנחנו אצל ראש הממשלה, אנחנו נשאלים האם מישהו מגביל אותנו תקציבית או פרוצדוריאלית, כי המטרה היא שאין בירוקרטיות, כיד הדמיון. מדובי־צעצוע, דרך אוזניות ועד משקפיים שיחכו למי שצריך. יש את כל המעטפת, הביטוח הלאומי, המשל"ט.
"התחבטנו בשאלה לאן מחזירים את אלה שפונו מבתיהם? האם למלון, כדי שיהיו עם הקהילה שלהם? אם נצטרך נעמיד עבורם יחידת דיור עצמאית. מעל 50 יום הנשמות האלה היו בסיטואציה שאי אפשר לתאר ולכן לא תהיה תקשורת, הדברים ינוהלו אחרת. בכל מקרה, אין שאלונים ומסמכים. כל אחד יקבל כרטיס מגנטי נטען בשווי 10,000 שקלים שיעמוד לרשות כל אחת ואחד מהם, כי הרי לחלקם אין בית, אין ציוד".
כבר קיבלתם עשרות חוזרים לטיפולכם עד היום, וכמו שצפיתם, יש לא מעט אתגרים.
"והעובדים הסוציאליים מלווים אותם, ויש מצבים מורכבים. חלקם נמצאים בפרק ב', גירושים טובים ופחות, הורה שהילד היה אצלו ונרצח, יתכן ששירותי הרווחה יצטרכו להתערב בכוח. ויש משפחות חזקות שאומרות אנחנו לא צריכות ליווי. אנחנו גם לוקחים בחשבון שחלק מהרגשות לא ילוו את המשתחררים בטווח המיידי, ויכולים להתפרץ גם בשלב יותר מאוחר. העובד יהיה הקשר והתיווך שלהם לרשויות ולכל דבר שיזדקקו לו".
יצא לך להיפגש עם המשוחררים?
"לא, אבל נפגשתי עם המשפחות שלהם. הן עוטפות אותם, העובדים שלנו, הצבא, הביטוח הלאומי, אני פוליטיקאי. הם לא צריכים אותי עכשיו. אני ארצה להרים טלפון ולומר שאני כל כך שמח. צריך לתת לגורמי המקצוע לעבוד. הפרטיות שלהם נבזזה, ולתת להם מרחב זה חלק מהתפיסה המקצועית. אבל מהרגע שמשפחה תביע רצון להיפגש, אני אחצה אוקיינוס בשביל זה".
משרד הרווחה סובל שנים מתדמית בעייתית של ארגון כושל, דל בתקציבים, שעושה כמיטב יכולתו להתמודד עם העומס הבלתי אפשרי שגובר כל הזמן, ושעובדיו חשופים לאלימות מצד המטופלים. "אני שמח שמשרד הרווחה נחשף, חבל שזה קורה באסון הזה", הוא אומר. "לפני שהגעתי, גם אני לא תפסתי אותו כמשרד עם כזאת מוטת כנפיים רחבה".
הפרטה טובה
מרגי מסביר איך אירע שהמשרד שלו הגיב מהר, במקום שבו חלק מעמיתיו השרים גמגמו: "מיד מההתחלה הבנתי שאני צריך לחתוך את הבירוקרטיה, שאין מצב שאני מבקש לתושבי העוטף, חסרי הבית, האמצעים ומוכי הטראומה, למלא ערמות של טפסים. אחרי הערכת המצב עם המנכ"ל והסמנכ"לית לשירותים אישיים וחברתיים, התחלנו לגייס מסה של עובדים סוציאליים בכל התחומים, חלקם עם בעלים מגויסים, ילדים קטנים בלי מסגרות חינוך".
איך מגייסים כמות שתספיק לתת מענה ל־150 אלף מפונים?
"קיבלנו תמיכה משמעותית מעיריית אילת שהתגייסה, מהשלטון המקומי, העובדים נתנו את הנשמה. הדנ"א של המשרד הוא עבודה בחירום. אנחנו מובנים חירום, ולמזלי המשרד רובו ככולו מופרט".
במהלך השנים נטען שההפרטה הרסה כל חלקה טובה.
"גם אני חשבתי כך והתבדיתי. קיבלתי שקט במגזר הזה והייתה לו משמעות קריטית ביכולת שלנו לפעול. אני בא מתפיסת עולם חברתית, נלחמתי בהפרטה. אני מעל שני עשורים בכנסת, והיום אני יכול להגיד באופן חד־משמעי, שאסור שמשרדי הממשלה יבצעו את הדברים בעצמם. משרד ממשלתי צריך לקבוע מדיניות, לתקצב, לשמש כרגולטור, אבל לא לבצע. אם הייתי צריך לנהל את כל האופרציה של המשרד לבדי, לא הייתי מצליח.
"צריך לתת לשלטון המקומי יותר סמכויות. הוא הוכיח בקורונה שהוא הרבה יותר יעיל מאיתנו. במשרד הרווחה יש מבנה ארגוני מצוין, ואני מפרגן עליו לחיים כץ ואביגדור קפלן, שהמשיכו את מה שהתחיל בוז'י הרצוג. אני גם שמח שבחרתי מנכ"ל מצוין, מתוך המערכת, סמנכ"ל שקידמתי, במקום המינוי הפוליטי שהיה כאן קודם. הוא מכיר את העובדים, החולשות, החוזקות".
תקציב משרד הרווחה עומד על 12 מיליארד שקל. מרגי הצליח להגדיל אותו במיליארד שקל לשנה הנוכחית והבאה. "תקשיבי טוב. אני גדלתי על זה שהמדינה ייבשה את השירותים החברתיים. אולי זה נכון, אבל אני לא נתקע בשום דבר בגלל בעיה כספית. יש אתגרים, אבל אנחנו מצליחים להתגבר עליהם.
"לא נתקלתי בחוסר קשב ממשרד האוצר אף פעם. הצלחתי להכניס עוד 1,500 עובדים זרים לסיעוד והוסיפו לתקציב המשרד 410 מיליון שקל לחיזוק השירותים החברתיים ברשויות המקומיות, תקנים לעובדים סוציאליים ותקציב גמיש לאגפי הרווחה, למי שנפגע מהמלחמה".
המחסור בעובדים סוציאליים הוא אחד האתגרים הכי גדולים של משרד הרווחה.
"יש מחסור ואני מתמודד איתו. הוא יכול לנבוע או בגלל חוסר ייצור במכללות, או בגלל ענייני שכר. יש מספיק בוגרים במכללות ואני צריך לברך על הסכם השכר שנסגר עוד טרם כניסתי לתפקיד. עכשיו נכנסנו לדיונים על הפעימה השנייה והיא תהיה. גם מוגנות העובדים הסוציאליים נמצאת במקום הרבה יותר טוב.
"אני אדרוש שיפור בשכר, כי עובדת סוציאלית צריכה לקבל שכר התחלתי גבוה ומכיוון שיש מחזור, אז יש עומס תיקים. כינסתי ועדת אפיון עיסוקים של עובדים סוציאליים. אנחנו נזהה את העיסוקים הבירוקרטיים שמכלים זמן מקצועי מיותר, ונמנה עוזר עו"ס שיקל על העומס".
אם יהיה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, יקצצו גם במשרד הרווחה.
"לא יקצצו ברווחה. הייתי שר בין 2009 ל־ 2013. יחס חוב תוצר היה אז 83%. היום הוא עומד על 61%. יש מרווח תמרון גדול. אסור להלך אימים על משרדי הממשלה. הרווחה היא החוסן של המדינה".
השבוע נערכה ישיבת הממשלה שבה אושר התקציב ל־2024, ובמסגרתו הכספים הקואליציוניים השנויים במחלוקת, ביניהם גם 400 מיליון שקל לתלושי המזון, פרויקט הדגל של ש"ס. כששאלתי את מרגי אם במקום תלושים, אולי היה צריך להשקיע את הכסף במאמץ המלחמתי, הוא זועם ומכה על חטא בו־זמנית.
"אני אתנתק מהשיח הפופוליסטי שהתנהל כאן. אנחנו אשמים שנכנענו ואפשרנו למקימי הממשלה ופקידי האוצר, ששכנעו אותנו שלא להכניס את הכספים לבסיס התקציב. אנחנו ראויים לכל הלקאה על כך שלא התעקשנו, אבל לא יכול להיות שילדי החרדים יהפכו לשק חבטות.
"אני מברך על תלושי המזון בדיעבד ומלכתחילה זה הולך למשפחות מעוטות יכולת. בסופו של דבר לא קיצצנו בשום סעיף בכל המשרדים ובכל החברה הישראלית. אם היו קיצוצים, אז השיח הזה לגיטימי. קיבלתי הודעות נאצה, שאני פוגע במלחמה".
לא היו סעיפים בכספים הקואליציוניים, שאפשר היה לוותר עליהם? כלום?
"אם הדיון היה שחסרים 13 מיליארד שקל ואין מאיפה להביא אותם, זה היה סיפור אחר. אבל הוספנו 200 מיליון למשרד התרבות ועוד כסף למשרדים אחרים".
יש סעיף של העברת 10 מיליון שקל ל"גופי תיאום וקשר" שפועלים למניעת גיוס חרדים.
"אני לא מכיר סעיף כזה. אבל אם הוא ישנו, לא יכול להיות שאני בבורד של נצח יהודה, כשליח ציבור של תנועת ש"ס, וסעיף כזה יעבור. זה לא הולך ביחד. יש מתווה גיוס שהיה מוסכם על צה"ל ועל החברה החרדית, וצריך לממש אותו, כי יש פוטנציאל אצל ציבור גדול שיכול להתגייס.
"אני לא על כדורים הבוקר, אבל גיוס החרדים שראינו במלחמה, הוא רק קמצוץ מהפוטנציאל. כשיש מסגרות ייעודיות, הוא מצליח. צריך להקים מחדש את המסגרות הטכנולוגיות החרדיות, לא 8200, אלא בדרגה נמוכה יותר, שהכשירו את המתגייסים לתחומי הטכנולוגיה והטלקום, ואחרי השחרור הם נחטפו לשוק. צריך להסיר את הפוליטיקה מהגיוס ולעשות את מה שטוב לצבא".
סמכות ואחריות
והצבא נמצא עכשיו בעזה, בעקבות הכישלון בהגנה על תושבי העוטף. וכשאנחנו מדברים על האחריות לאירוע, מרגי לוקח אותה עליו בלי להתבלבל. "זה קרה במשמרת שלי. אומנם שר הרווחה לא נוגע בביטחוני, אבל אני מרגיש אחראי, כי אין סמכות בלי אחריות ואין אחריות ללא סמכות.
"התחושה הזאת קשה מאוד והיא מנחה אותי עכשיו. אני אומר את זה למשפחות הנרצחים והמפונים. הם אומרים דברים קשים וצריך לשמוע אותם. הריבון שהוא הממשלה לא היה לצדם בשעה הקשה ביותר. אנחנו נתנו להם במשך שנה דוגמה רעה ואני מצטער על זה. אני מבין לנפש הפצועה של מי שיוצא נגדי ואומר לי דברים קשים".
למה ראש הממשלה לא לוקח את האחריות?
"יש הבדל ביני בין ראש הממשלה והרמטכ"ל. הם נושאים באחריות ומנהלים מערכה קשה ואני רואה את העיניים הטרוטות שלהם בשעות לא שעות. בכנות, אני לא יכול לדבר בשמו. הטרגדיה כל כך גדולה, שלא צריך לקחת אחריות, היא נפלה עליך".
אתה מצטער גם על ההתנגדות שלך לאימוץ של זוגות להט"בים, שעוררה סערה גדולה?
"הכותרת הייתה שאני מתנגד לאימוץ של להט"בים, אבל אני רק מיישם את החוק שאני אמון עליו. בתקופתו של חיים כץ הסוגיה הזאת צפה והייתה רעידת אדמה. אין זכות מוקנית לאף אזרח לאמץ ילד, אלא מענה אחד - והוא טובת הילד. בתחומים מסוימים אסור להביע דעה אחרת, כי אז אתה נתלה בכיכר העיר. משרד הרווחה ואני גאה על כך, נותן שירותים תומכים לחברי הקהילה. אנחנו לא רודפים אף אחד".