עד ה-7 באוקטובר, היה נדמה שישראל וסעודיה מתקדמות לעבר הסכם נורמליזציה היסטורי. המלחמה שפרצה בעקבות אירועי השבת השחורה הציבה סימני שאלה רבים באשר לסיכויים למימוש החלום. הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן בעצמו אף טען כי אחת הסיבות למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס היתה לבלום את תהליכי הנורמליזציה. ד"ר (סא"ל מיל') שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מסביר מה היו הדרישות הסעודיות ומהם המכשולים בדרך להסכם נורמליזציה.
הותר לפרסום: שמונה חיילי צה"ל נפלו בקרבות הקשים ברצועה| עדכונים שוטפים
אב החטוף נגד הפגנות המטה: "קומץ שלא מבין את האירוע"
לדברי ד"ר הר-צבי, "עד ה-7 באוקטובר נראה היה שארה"ב, סעודיה וישראל מתקדמות לעבר הסכם נורמליזציה נוכח מפגש אינטרסים חסר תקדים בין הנשיא ביידן, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, וראש הממשלה בנימין נתניהו. הדרישות של בן סלמאן התמקדו בשלושה נדבכים מרכזיים - קבלת ערבויות מצידה של ארה"ב לביטחונה של סעודיה, ככל הנראה בסגנון הסכמי ההגנה שיש לארה"ב עם דרום קוריאה ויפן; אספקת מערכות נשק מתקדמות, כגון מטוסי קרב F35; ופיתוח תוכנית גרעין אזרחי מלאה, הכוללת העשרת אורניום בתחומי הממלכה".
ד"ר הר-צבי הסביר, כי "ההסכם אמור היה להיות מאושר ע"י הקונגרס, כדי לקשור את הידיים של ממשל אחר שישאף לפעול לביטולו, כפי שלמשל טראמפ עשה עת ביטל את הסכם הגרעין עם איראן. בתמורה, מוחמד בן סלמאן גילה נכונות לקדם נורמליזציה עם ישראל. זאת, במידה רבה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשכנע הן את ישראל והן את הממשל והקונגרס לאשר את דרישותיו מרחיקות הלכת".
באשר לסוגיה הפלסטינית, לטענת ד"ר הר-צבי, "אם עד ה-7 באוקטובר לא היה ברור עד כמה היא מרכזית במגעים בין הצדדים, ובכירים ישראלים אף ניסו להמעיט מחשיבותה, היום הולך ומתחוור כי מדובר בסוגיית ליבה, שלא ניתן יהיה לעקוף אותה ובוודאי לא להתעלם ממנה".
"לתפיסת ממשל ביידן, תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה הינם נדבך מרכזי בחזון ל"יום שאחרי" ליצירת מזרח תיכון חדש. תנאי הכרחי לקידום ההסכם הינו יצירת מציאות חדשה במערכת הפלסטינית בכללותה, במסגרתה רצועת עזה ואיו"ש אמורים להיות מאוחדים תחת רשות פלסטינית "מחודשת".
באופן דומה, גם יורש העצר הסעודי מבין כי ללא יצירת אופק מדיני ומתן מענה לתפקיד שהרשות הפלסטינית תמלא בשיקום הרצועה, הוא יתקשה נוכח לחצים פנימיים ואזוריים, להתקדם לכינון נורמליזציה עם ישראל. סקר שערך לאחרונה מכון המחקר האמריקני Washington Institute בסעודיה מעלה כי בעקבות המלחמה חלה ירידה משמעותית בתמיכה בקידום קשרים כלכליים עם ישראל – 17% לעומת כ-40% בשורה של סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות".
ד"ר הר-צבי טוען, כי "בדומה למדינות ערב האחרות, גם בסעודיה ניתן לראות את ההבחנה בין אינטרסים לאילוצים. במישור הפומבי, סעודיה קוראת להפסקת אש ומטיחה ביקורת בישראל, אם כי באופן חריג לא מהססת גם לבקר את חמאס. מנגד, אין ספק שברמה האסטרטגית, סעודיה שואפת שישראל תצליח למוטט את שלטון החמאס, בין היתר בשל הפגיעה שתהיה בציר הרדיקלי בהנהגת איראן".
באשר למדיניות ממשלת ישראל, ד"ר הר-צבי טוען, כי העובדה שראש המועצה לביטחון לאומי, הנגבי, פרסם בימים האחרונים מאמר באתר החדשות הסעודי, אילאף, בו לא שלל את האפשרות שהרשות הפלסטינית תשתלב בתהליכים לשיקומה של עזה אך טען כי עליה לעבור רפורמה מקיפה, נועד להעביר מסרים מרוככים לבית המלוכה הסעודי באשר למדיניות הישראלית". לבסוף ד"ר הר-צבי טוען, כי "לתוצאות המלחמה יהיו השפעות מהותיות על האפשרות להשגת נורמליזציה, כאשר הצלחה למיטוט שלטון חמאס עשויה לקרב את האפשרות להשגת הסכם היסטורי עוד במהלך 2024, אך הרבה תלוי במדיניות שישראל תנקוט.
דומה, כי ראש הממשלה יצטרך להכריע בין שיקולים אסטרטגיים-ביטחוניים לשיקולים פוליטיים; בין סיכויים למימוש חלומו והשתלבות בתהליכים ההיסטוריים שמוביל ממשל ביידן, שעשויים לסייע גם בגיבוש מענה אזורי לאיום המתגבר מצידה של איראן, לבין שימור ממשלתו בהרכבה הנוכחי".