ב־14 בפברואר הודיע שר החינוך יואב קיש כי פרסי ישראל לא יחולקו השנה בקטגוריות שנקבעו מראש, ובמקום זה יקבלו שישה זוכים פרסים בקטגוריה "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית".

זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שפרסי ישראל מבוטלים בגלל אירוע חיצוני (או פנימי) כלשהו. החלטתו של השר קיש התקבלה בזעם רב בקהילת המדענים, החוקרים והאומנים בישראל, והם ביקשו ממנו לשקול אותה שוב. מדוע צריך לבטל זכיות של אנשים שהשיגו הישגים בתחומים כמו מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים? מה הקשר בין המלחמה לבין התחומים האלה? האם אין כאן בבחינת הישג לחמאס שהצליח לשנות את הדרך שבה ישראל חוגגת את עצמאותה? מדוע שלא נבטל גם את חגיגות יום העצמאות?
לקיש לא היו תשובות למחאה הזו, אלא שרק עכשיו מתברר מה היו הנסיבות שהובילו את השר קיש, לכאורה, לקבלת ההחלטה המוזרה הזו.

נסיבות שההגדרה "בעייתיות" קטנה עליהן בכמה מספרים. ובכן, מתברר שחודשים בטרם התקבלה החלטתו של השר, החלו בעבודתן הוועדות המקצועיות המיוחדות, המחליטות על הזוכים בפרסי ישראל. מדובר בהליך מקצועי נקי, לא תלוי, שאמור להיות חופשי לגמרי מלחצים חיצוניים. אחת הקטגוריות של פרסי ישראל השנה (בתחום היצירה ויוצרים) הייתה "יזמות". בראש הוועדה שמונתה לדון בקטגוריה הזו עמד המדען הראשי של הרשות לחדשנות עד לאחרונה, עמי אפלבום. איש מקצוע נטול פניות שמסיים חמש שנות כהונה בתפקידו. יחד איתו היו בוועדה שתי חברות נוספות מתחום ההייטק והיזמות.

"חמאס מתחיל לרדת על הברכיים": המסר של צביקה יחזקאלי לקבינט המלחמה
סמל עוז דניאל נפל בשבעה באוקטובר - גופתו מוחזקת בידי חמאס

הוועדה ישבה על המדוכה לאורך חודש דצמבר. מספר ישיבות. פרוטוקולים. מועמדים. חבריה הרכיבו רשימת מועמדים. לגמר הגיעו שלושה מועמדים ראויים ביותר. אחד מהם היה איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. השני היה דב מורן, ממציא הדיסק און־קי. הייתה גם מועמדת שלישית. הוועדה חילקה את ההחלטה לקטגוריות שונות והעניקה לכל אחד מהמועמדים ציון בכל קטגוריה. וולדמן זכה, בפער. ההחלטה נפלה.

אלא שאז נודע הדבר לשר החינוך יואב קיש. אבל לא רק לו. היה גם מי שסיפר על ההחלטה לגורמים המקורבים לראש הממשלה נתניהו. החל מחול שדים. קיש ביקש מחברי הוועדה לשקול שוב את ההחלטה. אחר כך ביקש מהם לבטל אותה. הוא גם הציע לבחור במקומו של וולדמן את פרופ' שולמית לבנברג, מממציאי הטכנולוגיה של בשר מתורבת. הוועדה דחתה את הבקשה על הסף. לבנברג צעירה, התחום שלה הוא יותר מדע נטו, ההמצאה שלה עוד לא הבשילה ועוד לא הניבה פירות משמעותיים.

וולדמן, לעומתה, הוא אחד מפורצי הדרך הגדולים בהייטק הישראלי. האקזיט של מלאנוקס הוא אחד הגדולים שהיו כאן אי־פעם והכניס למדינה מאות מיליוני שקלים. וולדמן מעסיק אלפי עובדים. הטכנולוגיה של מלאנוקס נחשבת לסוד ההצלחה מאחורי הענקית הבינלאומית אנבידיה, שמנייתה עלתה לאחרונה במאות אחוזים. בנוסף לכל זה, וולדמן שכל את בתו דניאל ב־7 באוקטובר במסיבת הנובה. חברי הוועדה היו נעולים על החלטתם.

לוח הזמנים ברור לגמרי. הוועדה ישבה על המדוכה בדצמבר. בינואר היא החליטה. לאורך המחצית השנייה של ינואר ניסו להניא אותה מהחלטתה, אך נכשלו. ב־14 בפברואר הודיע קיש על ביטול כל הקטגוריות והשארת הקטגוריה של "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית" כקטגוריה היחידה בשנת 2024. קיש טוען שהפרסים של הזוכים השנה יחולקו בשנה הבאה. אשרי המאמין. עד השנה הבאה אלוהים גדול. בינתיים, הם יחסכו לעצמם נאום "בעייתי" של וולדמן בטקס פרסי ישראל. שהרי וולדמן נחשב לאחד המבקרים הבוטים של ממשלת נתניהו לאחר אסון 7 באוקטובר. פרס ישראל זה הדבר האחרון שהוא צריך לקבל מממשלת נתניהו עכשיו, לא?

הגיע הזמן! רוצים ללמוד אנגלית? יש לנו הטבה מיוחדת. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

הכנסת מיכלית הסולר לבית החולים "נאצר" בעזה (צילום :דובר צה"ל)


אגב, חברי הוועדה חשבו מראש על האפשרות הזו ובטרם קיבלו את החלטתם ערכו סבב בין שלושת המועמדים שעלו לגמר, ובו הובהר והובטח על ידי כל אחד מהם שלא יעשו שימוש פוליטי כלשהו בפרס ולא ידברו על פוליטיקה במהלך הטקס או בראיונות הקשורים אליו. שלושתם הסכימו להתחייב על כך בחפץ לב. זה לא שכנע את קיש וגם לא את אלה שלחצו עליו. הפרסים בוטלו. הוועדה פוזרה. מה שנותר זו התקומה, הגבורה האזרחית והערבות ההדדית. אז השנה לא יהיה פרס ישראל ביזמות. מה שכנראה כן יהיה, זה פרס ישראל בעליבות. יזכה בו שר החינוך.
בתגובה לדברים נמסרה תגובה מהשר קיש: "ההחלטה לדחיית פרס ישראל נבעה אך ורק מהמצב המלחמתי במדינה. בניגוד לנאמר, השנה אף זוכה לא נבחר לפרס ישראל. כיוון שעבודת הוועדות חסויה ותחת שמירת סודיות, לא ניתן להתייחס אליהן פומבית. החלטתי מממשת עמדה ערכית שבוחרת להתמקד השנה בהוקרת פעולות התקומה, הגבורה והערבות ההדדית של אזרחי ישראל".