על רקע החזרת ארבעת גופות החטופים והאולטימטום שהציב אמש (שבת) השר בני גנץ, מירב לשם גונן, אימה של החטופה רומי גונן, שוחחה הבוקר עם יהודה שלזינגר וברק סרי ברדיו 103FM ושיתפה בתחושותיה.
האחות השכולה במכתב: "כשהבן שלי רואה סולם הוא אומר שהוא מגיע עד אלייך לשמיים"
לגבי החזרת גופות החטופים, אמרה לשם גונן: "המחשבה על המשפחות. את כל המשפחות אני מכירה. מצד אחד, מחנק בגרון על זה שהן באמת קיבלו את סיום המעגל, כי כל עוד לא היה להם שום מידע אחר - רק על שני לוק היה מידע ודאי, כל היתר היו בתקווה שאולי כן, האהוב שלהם יחזור הביתה - אז כאב, כי אני מכירה את כולם. אני מכירה חלק מקרובי המשפחה וחשה שמחה מסוימת עבורם שהם באמת סגרו מעגל ועכשיו יכולים להתחיל איזשהו ריפוי".
היא הוסיפה: "אני חושבת שהייתי במצוקה קצת כי הבת שלי נמצאת שם, אני לא יודעת אם אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה אומר שאני אפילו לא יודעת איך היא נראית. אנחנו מדברים על יותר משבעה חודשים, אני לא מצליחה לדמיין אפילו איך היא נראית היום. זה משהו שאף אחד לא צריך לחוות, אז זה עורר עוד פעם את גורם הזמן שאנחנו ערים לו תמיד, אבל איכשהו נראה שאולי לחלק מהאנשים נשכח שמדובר פה באנשים חיים".
לגבי האם מישהו מהמטה מעדכן את המשפחות, כאשר מתחילות להסתובב שמועות כאלה ואחרות סביב חטופים, אמרה: "אני יודעת שהבת שלי חיה, וכל עוד לא היה שום מידע, שום אינדיקציה אחרת - ובדרך כלל אם יש אינדיקציות אחרות, אומרים, לנו לא הייתה שום אינדיקציה שונה מזה - מבחינתי היא חיה, יש לי ודאות גמורה שהיא חיה".
היא הרחיבה: "ברגע שהתחילו לרוץ שמועות בתקשורת, שלחנו הודעה לקצין שלנו והוא חזר אלינו. אני לא יודעת לגבי יתר המשפחות, איזו הודעה מוקדמת הן קיבלו או לא. ברגע שאפשר להוציא הודעה כזאת, מודיעים לנו שיש משהו ושלמשפחות כבר הגיעו הנציגים. יש יתרון בלהיות כמות כל כך גדולה וחיסרון בזה, כי יצאו בתקשורת דברים שלא היו צריכים לצאת בשלב מוקדם מדי, כאשר עדיין הייתה הפעולה בעיצומה ואני חושבת שזה לא נכון כי זה מסכן חיילים. גם ככה החיילים שלנו שם נמצאים בסכנה תמידית, אנחנו צריכים לשמור עליהם ורגע לנשום את הצורך שלנו בקבלת תשובות.
"צריך רגע לנשום ולחכות, לא סתם לא מוסרים הודעות לפני. לא כל המשפחות מצליחות לשמור את זה לעצמן, גם ככה חרושת השמועות כל כך גדולה. אני מבקשת מהתקשורת להיות אחראית. כל עוד לא יצאה הודעה, בבקשה לא להפיץ הודעות דרך התקשורת, זה מסכן חיילים וגם אם יש פעולה שעדיין נמשכת, זה מסכן גם את החטופים, חיים או מתים", היא הוסיפה.
בנושא מסע"ת של גנץ, אמרה לשם-גונן: "לפי מה שאני מבינה, לפי הדברים שהוא אמר ודברים שגם שר הביטחון אמר - יש דברים שקורים בתוך חדרי הקבינט שהם לא תקינים. אם זה אכן נכון, אנחנו כולנו צריכים לקום ולצעוק. זה היה יכול להיות ילד של כל אחד מאיתנו, הורה של כל אחד מאיתנו ולחשוב שאולי יש איזשהו סיכוי שמעורבים שיקולים אחרים ולא נכונים בתוך הקבינט שלנו שאחראי על החיים שלנו, אנחנו כאזרחי מדינת ישראל לא צריכים להסכים לזה.
היא המשיכה: "לכן, אני לא בטוחה שדווקא האמירה הספציפית - 'כן חטופים-לא חטופים' זה היה נושא השיח אתמול שבני גנץ דיבר עליו, אבל ההצפה של העובדה שיש כנראה עיכוב בהחזרת אנשים, זה פשוט לא נתפס על הדעת. אני חושבת שכולנו חייבים להדהד את זה כמה שיותר ולוודא שזה לא קורה, שלא יכול להיות שיקרה דבר כזה, שבגלל איזושהי התנהלות לא תקינה, הבת שלי עדיין לא בבית. הבת שלי בת 23, עוד מעט תהיה לה יום הולדת, אנחנו מעל שבעה חודשים. הילד של יעל אדר חלל והגופה שלו לא חזרה, זה לא מתקבל על הדעת, אז אני שמחה שהם יוצאים ואומרים מה קורה באמת".
לגבי האם מידת המחויבות של כלל להחזרת החטופים הינה כמו בימים הראשונים, אמרה: "אני באמת לא יודעת. אני חושבת שהציבור מצד אחד מאוד מגויס, אנחנו גם רואים שיותר אנשים מגיעים לעצרת בכיכר החטופים, כי אנשים מחפשים את התשובה האחרת שמאחדת באמת את כולם. יחד עם זה, אני תוהה כמה כוח יש עוד לכולנו. פה זה משהו שאני ממש מבקשת מכולם, גם מכם התקשורת, בבקשה לא להישבר, בבקשה תחזיקו איתנו את זה, תחזיקו אותנו בכותרות, תנו לנו ביטוי".
"לכל עם ישראל אני אומרת, תשאירו את זה בתודעה כדי שהם לא ייאבדו לנצח. תעזרו לנו לקדם את האג'נדה של מדינת ישראל, של עם ישראל כעם בטוח, אבל בתוך הגבולות שלו. לצורך כך, צריך להחזיר קודם את החטופים כדי שנרגיש תחושת ביטחון", אמרה לסיום.