מתכוננים לבחירות? אמנם על פי רוב הערכות, מצב הקואליציה התייצב לאחרונה, והאפשרות של הפלת הממשלה והקדמת הבחירות אמנם לא ירדה לחלוטין מהפרק, אך התרחקה משמעותית - במערכת הפוליטית לא נחים לרגע.
גורמים מרכזיים במערכת מנצלים את תקופת הפגרה של הכנסת לטובת התארגנות פוליטית ובניית אופציות לקראת הבחירות העתידיות, כאשר השאלה המרכזית שעל הפרק: מהו הכוח הפוליטי, הקיים או החדש, שמסוגל לשבור את תמונת המצב הקיימת ולהביא בשורה ושינוי? ובכן, מסתבר כי לסוקרים יש תשובה לשאלה הרת הגורל הזאת.
המרד החרדי החל? "נמאס להיות בן הערובה, עשו לנו הקש בגג"
מפוליטיקאי שוליים לשם מוכר בכל בית - מי אתה טים וולץ? | "מה חוץ"
לידי מעריב הגיע סקר נרחב שבוצע בשבועות האחרונים על ידי אחד ממכוני המחקר המובילים בארץ, עבור אחת המפלגות הגדולות. מה שהופך את הסקר למעניין במיוחד הוא צורתו המפוצלת לשני חלקים. מלבד שאלת ההצבעה במצב הקיים הוצגו בסקר ארבעה תסריטים של מפלגות חדשות אפשריות לקראת בחירות עתידיות.
החלק המתאר את תמונת המצב הפוליטית הקיימת לא מפתיע. על פי תוצאות הסקר הנוכחי מפלגות המחנה הממלכתי עם 24 מנדטים והליכוד עם 23 נמצאות למעשה במצב של שוויון אלקטורלי. ישראל ביתנו עם 14 מנדטים בצד אחד ועוצמה יהודית עם 10 מנדטים מנגד, הן המפלגות שהתחזקו יותר מהאחרות בחודשים האחרונים.
הסקר קובע כי במצב הפוליטי הקיים לא יכולה האופוזיציה הנוכחית עם 58 מנדטים להקים ממשלה חלופית בלי להיעזר בחברי כנסת מהקואליציה או במפלגה ערבית כל שהיא. בשלב השני של הסקר נבחנים ארבעה תסריטים שונים של הרכבי מפלגות שעשויות להתמודד בבחירות הקרובות. מפלגה חדשה בראשות נפתלי בנט צפויה לקבל 22 מנדטים ולהפוך להפתעת הבחירות.
רוב המנדטים של בנט, על פי הסקר, מגיעים מהמצביעים המתלבטים ( אלה החדשות שצריכות להדאיג את הליכוד ואת שותפיו לגוש), וכן ממצביעי המחנה הממלכתי (כ-6), ישראל ביתנו (3) או הימין הממלכתי (2).
מפלגת בנט הופכת, על פי התסריט, ללשון מאזניים שביכולתה להעניק את רוב או למפלגות הקואליציה הנוכחית (46+22=68) אלו לאופוזיציה, ללא המפלגות הערביות (43+22=65).
הסוקר התבקש לבנות דיוקנו של מצביע בנט של שנת 2024. מתברר כי מצביעי בנט מתאפיינים בשיעורים גבוהים יחסית של מסורתיים (42%), בעלי הכנסה גבוהה (39%), השכלה אקדמית (51%), תושבי מחוז המרכז (29%), מי שמגדירים עצמם כאנשי מרכז (66%) ורובם המוחלט מתכוונים להצביע למפלגות האופוזיציה הנוכחית (90%). משמעות הדבר: נפתלי בנט צפוי לבנות את כוחו על בסיס הקולות של המחנה המתנגד לנתניהו ולממשלתו, כמעט ובלי להעביר מנדטים מגוש לגוש.
לצד הריצה העצמאית של בנט, הסקר בוחן מספר איחודים אפשריים. זאת, ברקע המגעים להקמת מפלגת ימין ליברלית שהתקיימו לאחרונה, אך לא התקדמו ונעצרו בשלבים המוקדמים של בדיקות וגישושים.
ובכן, האיחוד של נפתלי בנט עם ישראל ביתנו מניב על פי הסקר 25 מנדטים, פחות באופן משמעותי מאשר ריצה נפרדת של שתי המפלגות (22 לבנט + 11 לישראל ביתנו = 33). תוצאה זו מאוד דומה לתוצאות הסקרים הפנימיים שהזמינו בישראל ביתנו כדי לוודא האם איחוד אפשרי עם מפלגה או מפלגות נוספות עשוי להביא איתו זינוק משמעותי במנדטים.
שילוב של המפלגה המאוחדת של ליברמן ובנט עם האופוזיציה (35 מנדטים) מניב 60 מנדטים שאינם מאפשרים לבדם הקמת ממשלה חליפית. האיחוד של נפתלי בנט עם המחנה הממלכתי של בני גנץ מעניק למפלגה המשולבת 28 מנדטים. רובם (כ-15) מהמחנה הממלכתי עצמו, עוד 6 מנדטים ממתלבטים והשאר ממפלגות אחרות. גם בתסריט הזה מגיעה האופוזיציה לסך כולל של 60 מנדטים שאינם מאפשרים הקמת ממשלה ללא מפלגות נוספות.
בתסריט אחרון שנבחן מתמודדות שתי מפלגות חדשות: מפלגה בראשות נפתלי בנט ומפלגה משותפת בשם "העתיד הישראלי" – איחוד של בני גנץ ויאיר לפיד. במצב כזה היתה מפלגת העתיד הישראלי מקבלת 25 מנדטים ואילו נפתלי בנט היה גורף 17.
רוב מצביעי העתיד הישראלי באים ממי שמתכוונים להצביע למחנה הממלכתי (12 מנדטים) או ליש עתיד (8 מנדטים). צרוף של בנט והמפלגה החדשה עם שאר מפלגות האופוזיציה הנוכחית מניב 61 מנדטים ומאפשר הקמת קואליציה חלופית צרה.
בשורה התחתונה, התסריט שבו יש סיכוי גבוה במיוחד לממשלה חלופית הוא זה שבו מתווספת למפלגות הקיימות מפלגה בראשות נפתלי בנט בלבד. בכל סיטואציה אחרת שנבדקה מגיעים לכל היותר ל-61 מנדטים או ל-60 בלבד.