בחודש מאי האחרון, כשבני גנץ עוד היה חבר ממשלת החירום, ראשי מפלגות האופוזיציה השיקו בקול תרועה את "החמ"ל להפלת הממשלה". את הרעיון הציע יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אבל יאיר לפיד נחשב למרכז האירוע בתור ראש האופוזיציה. המטרה - לתכלל יחד את ההתנגדות לממשלה ויצירת לחץ על המחנה הממלכתי לעזוב את הקואליציה ובכך לקדם את האפשרות של בחירות.
המשימה מול גנץ אולי הוכתרה בהצלחה, ספק אם יש לזה קשר ללחץ הזה, אבל במבחן התוצאה ממשלת בנימין נתניהו נותרה יציבה וכעת נתניהו מוכיח שכוחו הפוליטי במותנו ואויבו המר גדעון סער עשוי לחזור לקואליציה.
מעבר לגבולות הדמיון: בכיר אמריקאי לשעבר עם פרטים חדשים על פיצוץ הביפרים
העיתונאי הבכיר מהעולם הערבי: חיזבאללה חטף את מתקפת המנע הגדולה בהיסטוריה
יותר מההצלחה של נתניהו להרחיב את הקואליציה ולייצב את המתיחות הפנימית, מדובר בכישלון מפואר של ראש האופוזיציה לפיד. לפיד פשוט לא מצליח ליצור סביבו את סיעות האופוזיציה ולהוביל מאבק נחוש מול הממשלה.
עד כמה לפיד לא באירוע? בזמן שאנשי נתניהו וסער סוגרים פרטים אחרונים, יו"ר יש עתיד נמצא בכלל בביקור בארצות הברית, מטעם עצמו. אמנם מקיים פגישות מדיניות חשובות עם בכירי ממשל אבל עצם העובדה שסער חומק לו בין הידיים וזה לא עלה ברדאר, מלמד על חולשת מנהיגותו.
הוספת ארבעה חברי "הימין הממלכתי" לקואליציה נחשבת לצעד קריטית בעבור נתניהו, בין היתר כי היא מנטרלת את כוחה של סיעת עוצמה יהודית ומאבקי הכוח של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ועשויה גם לשפר את הסיכויים לאשר חוק גיוס חדש - שתי עובדות שבפועל יתנו לממשלה אורך נשימה.
לפתע הסיכויים למלא את ימיה של הכנסת עד סוף שנת 2026 נראית ריאלית. ראש אופוזיציה שלא מצליח לסכל מהלך כזה, בוודאי לא מסוגל להוביל מהלכים אמיתיים לערעור יציבות שלטון נתניהו, והכשל הזה חתום על לפיד אישית.
סער יכול למצוא את כל התירוצים שבעולם, ואין ספק שמדובר בשועל פוליטי ותיק שמכיר היטב את כללי המשחק ויודע איך להוביל מהלכים שקטים. האחריות על ניהול האופוזיציה היא על לפיד, ואם זה נעלם מעיניו - האשמה עליו.