גם שנדמה שראינו הכל ברכבת ההרים הפוליטית של מדינת ישראל, הרי תמיד יש עוד שיא חדש והפתעות, והסיבוב האחרון של גדעון סער בדרך ללשכת שר הביטחון יכולה בקלות להיכנס להיכל התהילה הפוליטי.

בהודעה הדרמטית אתמול של יו"ר הימין הממלכתי, היה ויתור דה-פקטו על תפקיד שר הביטחון לווה במלל ארוך מאוד (711 מילים ליתר דיוק). בטקסט ארוך ומפורט סער מסביר שהוויתור כעת הוא לא בגלל חוסר יכולת (ד"ש ליאיר לפיד) או חרטה על המהלך (למרות המחאות נגדו) אלא נטו התזמון, ששיבש את התוכניות.

לא "שר על המדף": גדעון סער ויתר על תפקיד שר הביטחון

בכירי חיזבאללה שחוסלו במתקפת חיל האוויר בביירות (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')
בכירי חיזבאללה שחוסלו במתקפת חיל האוויר בביירות (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')

לוח הזמנים הפוליטי שהתנגש באופן בלתי צפוי עם ההתחממות שיא בגזרה הלבנונית, מלמד שככל הנראה לא היה לראש הממשלה נתניהו כוונה דווקא השבוע להביא את הלחימה מול חיזבאללה לנקודת הכרעה. הכוונה הייתה להחליף שר ביטחון, להגדיל את הקואליציה ולטוס לעצרת האו"ם בניו יורק מחוזק מאי פעם.

אלא שהפיצוצים המסתוריים ברחבי לבנון ושרשרת תקיפות וחיסולים איכותיים ופומביים הבהירו אפילו לנתניהו את מה שכל אזרח מבין לבד - החלפת שר ביטחון בעת הזו היא טעות מרה, שעלולה לפגוע מהותית בביטחון המדינה. המגעים "הושהו", סער הבין שהפוטנציאל למימוש בזמן הקרוב אפסיים אז הוא העדיף לצמצם הפסדים, ולרדת אחר כבוד מהעץ, לפני שמישהו אחר יוריד אותו.

כמה נזק גדעון סער צבר במהלך הדרמטי בשבוע החולף עוד קשה למדוד אבל ברור שגם אם לא ייכנס בסופו של דבר לממשלה - הוא כבר לא יהיה חלק אינטגרלי באופוזיציה. שם הוא כבר 'שרף' את עצמו.

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

אחרי המתקפות ההדדיות מול יו"ר יש עתיד יאיר לפיד והעובדה שכבר אמש (שבת) ראשי הסיעות הציוניות באופוזיציה (לפיד, גנץ, ליברמן ואיזנקוט) נועדו לתיאום מהלכים, מלמד שמבחינתם סער ושות' כבר לא רלוונטיים.

ונקודה אחרונה חשובה - מי שקרא טוב טוב את ההודעה הארוכה של גדעון סער לא מצא שלילה מלאה של חברות בממשלה, אלא רק ויתור על תפקיד שר הביטחון. בין השורות אין שום אמירה מובהקת נגד כניסה לממשלה בכל מקרה. האם אפשרי למשל קבלת תפקיד מיניסטריאלי אחר ויצירת קבינט מלחמה כמו שהיה בעבר, וכך הוא יכול להשפיע על המדיניות הביטחונית לפי מודל גנץ-איזנקוט? הצדדים כמובן לא מאשרים אבל גם לא ממש מכחישים.