כשנה לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ח"כ אלון שוסטר, תושב קיבוץ מפלסים שכיהן כ-16 שנה כראש המועצה האזורית שער הנגב, משקיף על השינויים בעוטף מנקודת מבטו האישית והפוליטית. כאדם שחווה את מציאות החיים בעוטף עזה לאורך שנים, שוסטר משתף את תחושותיו לגבי השפעות הלחימה על האזור והאתגרים שעדיין ניצבים בפניו.
"זה מתבטא בכך שהאויב ממול מרוסק", הוא אומר בהתייחס להישגי הלחימה עד כה. "האויב יותר חלש באופן מהותי. היכולת שלהם לאיים ירדה כמעט לחלוטין, אין כמעט ירי או צבע אדום כבר כמה שבועות. אם אפשר לומר, המצב הביטחוני בעוטף דומה למצב באזורים אחרים במדינת ישראל." לדבריו, מאז ה-6 באוקטובר, העוצבות העיקריות של האויב פוררו, וההגנה על גבול עזה התחזקה. "יש הגנה לאורך הגבול ובתוך שטח ישראל, ויש הגנה בתוך היישובים עצמם פי כמה וכמה. אם פעם היה רבש"ץ ושומר ביישובים, היום יש כיתות כוננות באופן קבוע".
אלפי לוחמים איראנים יגיעו ללבנון? תכנית השיקום של טהרן נחשפת | דיווח
אסד חרץ את גורלו של נסראללה: היחידה המיוחדת של צה"ל שקברה את חיזבאללה | דיווח
שוסטר מדגיש שהמטרה העיקרית עדיין לא הושגה: "מה שנדרש קודם כל זה החזרת החטופים. הצלחנו לפני 10 חודשים להחזיר למעלה ממאה חטופים, מאז נכשלנו כישלון חמור, עם הצלחות קטנות בדרך." הוא מסביר שהמשימה היא למנוע כל התחזקות של החמאס, ובמקביל להכשיר מציאות אזרחית אחרת ברצועה. "המטרה של הצבא זה להכשיר את המציאות האזרחית האחרת, זה לתת כלים למדינאים כדי לקבוע מי ישלוט ברצועת עזה: שלטון אזרחי שיהיה אפשר לשלוט עליו ביטחונית ושלא יהיה רדיקלי".
לגבי העתיד הקרוב, שוסטר משקף תמונה אופטימית עבור יישובי העוטף. "הבתים יהיו מלאים ויהיו התחלות חדשות, של שכונות חדשות ביישובים. אני מניח שיהיו קבוצות וגרעינים חדשים. חלק מאנשים לא יחזרו והמדינה צריכה לסייע להם, ובמקומם יגיעו אנשים שיצרו דינמיקות חדשות, אבל אני מקווה שיכבדו ויכירו את המסורות המקומיות ויתחברו לאופי של כל יישוב." הוא מאמין שהחקלאות באזור תמשיך לפרוח, ושתוכניות לפיתוח יזמות, הן בתוך היישובים והן בערים הסמוכות כמו שדרות, יקודמו.
שוסטר גם מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אזורי בתחומי החוסן, הרווחה, התרבות והעסקים. "המשימה הגדולה היא לזכור את הנופלים, את האירועים הקשים, וגם לפתח ולשקם ולייצר את התקווה בחבל ארץ הזה".
אך כשהוא נשאל לגבי עתיד הרצועה, שוסטר מהסס יותר. "קשה לדעת, אני לא חושב שבמהלך חמש השנים הקרובות נוכל לשקם אותה באופן מהותי. לא יהיה שיקום בלי פירוז. פירוז לא יתקיים אם לא תהיה החלפה של שלטון החמאס." לדבריו, יש צורך בהשקעות כלכליות והתערבות בינלאומית כדי לקדם פירוז ושיקום הרצועה, אך כל זה מותנה בהחלפת השלטון הנוכחי בעזה.
שוסטר מדבר גם על חזון רחוק יותר, בו גבול עזה ייראה אחרת לגמרי. "כדי להגיע למצב האוטופי הזה, צריך לייצר מציאות שאין לנו אותה בשום גבול במזרח התיכון. כולל מצרים וירדן שיש לנו איתם הסכמי שלום." הוא סבור שהפתרון טמון בפירוק המשטר בעזה שמקדש את המאבק בקיומה של ישראל, ובמקביל ליצור תוכנית שיקום כלכלית שתסייע לשקם את הרצועה. "סביר להניח שכדאי לשאוף לקצת פחות מזה," הוא מודה, "מניח שיעבור דור שלם עם גדר איתנה ונתפלל שאחר כך נצליח לייצר מציאות דומה לאירופה".
לקראת יום הכיפורים, שוסטר לא נמנע מחשבון נפש אישי. "היה לי חלק בהפיכת האזור שלנו לאטרקטיבי כך ששכנענו הרבה מאוד אנשים לחיות כאן לבנות פה את ביתם," הוא אומר ברגש. "הכול היה מבוסס על כך שלא יושבים לצידנו נורווגים שקטים , אבל שיש לנו צבא ומערכות ביטחון שיודעות להגן עלינו." אולם, שוסטר מודה כי למרות המאמצים, הכישלון להגן על האזור ביום השבעה באוקטובר היה חרוץ.
״אני מבקש סליחה מהמשפחות השכולות, משפחות החטופים, והמפונים מביתם על הטרגדיה שבעקיפין היה לי חלק בה. עם זאת, אנחנו לא נוותר, נתחזק, ולעולם לא נשכח את מי שהלך, אבל תמיד נזכור שהמשימה שלנו היא להמשיך את דרך החיים והיצירה".