"אופוזיציה אמיתית מעולם לא הייתה בישראל", קובע פרופ' מיכאל בר זוהר, סופר, היסטוריון וח"כ לשעבר ממפלגת העבודה. בראיון מיוחד, מנתח בר זוהר את חולשות האופוזיציה הנוכחית, את הפער בין פוליטיקאים למדינאים, ומסביר מדוע המחאה חייבת להפוך לכוח פוליטי משמעותי.
לדברי בר זוהר, הבעיה המרכזית היא בפיצול ובאגו של ראשי המפלגות. "היום כולם מתווכחים אחד עם השני. ראשי המפלגות משופשפים מדי וכל אחד דואג לעצמו, לפיד לא יסתדר עם גולן שלא יסתדר עם גנץ, וההוא לא יישב עם ליברמן". הפתרון, לדעתו, טמון בהקמת כוח פוליטי חדש מלמטה, שיאחד אנשים מכל הקשת הפוליטית והחברתית.
בר זוהר, שכיהן בכנסת במשך שמונה שנים, מתאר את הפוליטיקה כ"משחק כדורסל עם יד קשורה מאחורי הגב". לדבריו, "קורים שם דברים לא נעימים. אנשים מספרים לך, אנשים מבטיחים לך, וזה לא מתיישר במציאות. יש קונספירציות, מזימות ורגליים ששמים לכל מי שיכול לסכן אותם".
נקודת התורפה המרכזית של האופוזיציה, לדעת בר זוהר, היא היעדר מנהיג בשיעור קומה של נתניהו. "אין באופוזיציה מנהיג שיכול להתמודד מול נתניהו בכישורים שלו. אין אף אחד עם אותה רמה של מנהיגות וניסיון שיש לו". בר זוהר, שמכיר את נתניהו היטב ואף העביר איתו את החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, מעיד: "הוא כמומחה בפוליטיקה, יודע איך לשחק עם כל הגורמים". בר זוהר מדגיש את ההבדל בין פוליטיקאי למדינאי, כשהוא מתייחס לנתניהו: "נתניהו הוא פוליטיקאי. אני לא בטוח שהוא המדינאי הכי מזהיר... אבל הוא יודע להבין את הפוליטיקה". הוא מסכם במשפט קולע: "הליכוד זה שבט והעבודה היא חוג רעיוני".
לגבי יאיר לפיד, בר זוהר טוען שהחמיץ הזדמנות. "הוא הרי בא לנתניהו בשמיני לאוקטובר והציע ממשלת אחדות לאומית, אבל את הצעד שאחרי זה הוא לא עשה". לדעתו, אילו לפיד היה מצטרף לקבינט המלחמה, היה יכול להשפיע יותר.
הריאיון המלא יפורסם מחר במוסף מעריב